מוטי

לא בחור מיוחד,

אישה, ילדים, וגם כלב אחד.

מוטי, אדם מאמין,

מאמין, בלי כיפה, מאמין, עם תפילין.

מתחזק הבחור

לאט, בזהירות,

שבת בלי T.V  זה דבר לא פשוט.

וקיבל על עצמו כבר אתמול קבלה,

יבוא הוא בליל שבת לתפילה.

האורות כבר דלוקים

בית הכנסת מואר

לובש חליפה יוקרתית (מרנואר)

נגש למושב שאין עליו שם

עכשיו זה רק הוא, הוא והשם.

פותח סידור

זוג עיניים פקוחות

מנסה להבין את פירוש המילות

הוא מרגיש מן דבקות

מן קרבה, מן שלמות

 מרגיש ששורה עליו אלוקות.

ופתאום

צלצול סלולארי נשמע באוויר

הצלצול של מוטי, צלצול שמזכיר

מועדון, דיסקוטק

מן טראנס לא ברור

צלצול שלביכנ"ס כלל לא קשור

נשמעים לחשושים

מסתובבים אנשים

ודוקרים בו, במוטי, מבטים-סכינים,

ואומר אחד לחברו בלחישות

החילונים האלה, מביאים רק צרות

מי צריך אותם, חולערות של אנשים,

אפילו ת'ביכנ"ס הם לא מכבדים

מהנהן חברו- וואלה צודק,

על דבר כזה , אני לא שותק

חילול השם, הם לא מתביישים

החילונים האלה, אחד אחד כופרים.

ומוטי??

הוא כבר יצא

לא חוזר לבינתיים

והדתיים האלה??

לא צדיקים, ולא נעליים...

(מבוסס על סיפור אמיתי...) 

ובכן, מממממ.... קיים, עדיין, משום מה...

@חתולה ג'ינג'ית

השיחה אישית לא נפתחת לי משום מה

רק רואה מבחוץ שכתבת.

אז תכתבי כאן מה שכתבת לי, אם מתאים לך, ואחר כך נמחוק.