אני יודעת שבד"כ המשתתפות בפורום זה הן בהריון ראשון אולי שני , לא תאמינו אני אמא לששה, לידות בחלקן קלות יותר ובחלקן מאתגרות יותר (ואף מאתגרות ביותר) אך בכולן הרגשתי שאני עוברת אותן במודעות למה שקורה ובשותפות מלאה לחווית הלידה. עד הלידה השישית. אני מאד מתאמצת לא להגיד מילים רעות על לידות כי לידה היא חוויה טובה במהותה וברור לי שמילים יוצרות מציאות, אז רק אומר שהלידה השישית היתה מסוג האתגרים שהייתי מוותרת עליהן, לא גם זהה לא נכון כי התינוקת שלי היא הדבר המדהים ביותר שקיים אז אך אני יכולה לוותר על הלידה ? אבל על איך שהלידה הזו התרחשה וכאבה, הייתי מוותרת בשמחה. אני ממש לא מפונקת, ילדתי חמישה לפניה, ושוב אומר שהיו לידות שאף נחשבו לקשות אבל בחוויה האישית שלי אני חוויתי אותן מתוך כוחות ויצאתי מהן מחוזקת, אחרי הלידה השישית בכיתי יומיים... אני זוכרת את עצמי אומרת למיילדת: מה זו הלידה הזו???? אגב, אמרתי את זה למילדות לא למיילדת אחת כי היו בחדר 4 מיילדות שרק ניסו לעזור להוציא את התינוקת שלמה ובריאה לאמא שפויה... ( הצוות, יש לציין היה מ-ד-ה-י-ם ומעודד ומקסים). טוב, עד כאן ההשתפכות, אבל עכשיו אני רוצה לשתף בתובנות שיש לי היום, כשנה אחרי... מכיון שאני אם מניקה, מעולם לא הריתי שנית לפני גיל שנה של ילדי הקודם. היה לי טוב ונוח ככה. לפני זמן מה כשעיכלתי שביתי מתקרבת לגיל שנה, פתאום הרגשתי כמה לחץ מעלה בי האפשרות של לידה נוספת. אני מעוניינת בעוד ילדים, אין לי בעיה עם ילד נוסף או הריון נוסף אבל הלידה... זה הזוי, אני עוד לא הריתי וכבר רצים לי בדמיונות של לפני השינה שחזורים של הלידה הקודמת, פתאום הבנתי שבעצם לא השתקמתי ממנה רגשית, אז מה עושים???
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
אני לא יודעת אם תאהבי את הרעיון:שירק
אימוץ. אצלי הרעיון הזה נולד בגלל הפחד מלידות שהיה לי עוד לפני שילדתי את בתי ב"ה. גם עכשיו אחרי הלידה אני עדיין מפחדת, אם כי נוכחתי לדעת שנשארתי בחיים.
בכל אופן שמעתי לאחרונה ברדיו מישהו שמחזיק עמותה בשם חזק ואמץ או משהו כזה, והוא אומר שאמנם הביקוש לאימוץ ילדים עד גיל שנתיים גדול, אבל לעומת זאת הרבה ילדים בני 4-5 מחפשים משפחה, וחשבתי לעצמי, יש ילדים שכבר נולדו וכבר קיימים ורק מחפשים אמא, וכאן יש אמא שרוצה ילד, מה יכול להיות יותר הגיוני מלחסוך לידה אחת?
זה בטח לא מתאים לכל אחד, אבל כיוון מחשבה.
לא היחידהראו כי טוב
לפני כחמש שנים, פגשתי בקורס הכנה ללידה רוחנית אישה שהיה זה הריונה השישי, והיא פחדה מאוד מאוד!!! לכן היא באה לקורס. כך שיש עוד כמוך, עם ניסיון, שחשות לחץ וכו'.
אולי גם לך זה יכול להועיל, למרות שכרגע את לא בהריון, ללכת לקורס כזה (זה היה של עדה גיל מרמת הגולן, "דבש מסלע", והיא עושה סדנאות בכל הארץ - בכלל תוכלי ליצור איתה קשר ולהתייעץ איתה בעניין, נסי בגוגל)
כמו כן, הייתי ממליצה לך על "מח1"- "מגע בריאות", כי בהחלט יש עניין לבדוק את המשקעים שהלידה הקודמת הטביעה בך.
בשורות טובות.
דרך אגב - התגובה הקודמת חשובה מאוד, לכולם, גם למי שלא חווה לידות טראומתיות.
מחשבה שליאמא מסורה
אם את מרגישה שעדיין לא התאוששת רגשית מהלידה, אולי תשקלו למנוע עוד קצת ע"י אמצעי מניעה.
אני כותבת את זה כיוון שיש רבנים שמאפשרים למנוע הריון נוסף עד שנתיים מהלידה, במיוחד כשהאמא עדיין לא התאוששה מהלידה, וזה כולל התאוששות רגשית (גם אם הפחד הוא רק מעצם הלידה).
לא סתם חז"ל אמרו שאישה נחשבת ליולדת עד שנתיים מהלידה, כי לוקח לגוף להתאושש גם פיזית וגם נפשית מהלידה ומהטיפול אח"כ בתינוק. אז אצלך זה "רק" חשש מהלידה עצמה ולא ממה שאח"כ, אבל זה נשמע שזה מספיק משתק אותך נפשית מלחשוב על הריון נוסף.
אשרייך שיש לך כוחות להביא הרבה נשמות צדיקות וטהורות לעולם, כשהחשש היחיד שלך (לפחות ממה שכתבת) הוא הלידה עצמה. 
חוץ מזה, היה פעם שירשור כאן בפורום על שיטה לניהול נכון של הלידה ולשחרר חסימות שנוצרו מלידה/ות קודמת/ות, אם אני זוכרת- אפשר לעבור את הטיפול בשיטה עוד לפני ההריון ולא חייבים רק סמוך ללידה.
תקראי את זה, אם זה מעניין אותך.
בהצלחה רבה
תודה יקירתיאנונימי (פותח)
ולא תאמיני אבל פעם אפילו מהלידה לא חששתי באופן קצוני. היה סתם חשש טבעי, שעם מעט אימון מחשבתי זה הסתדר נפלא. גם היום כשצעירות מדברות איתי על לידות לעולם לא אגיד להם באיזה מקום אני נמצאת כעת אלא מסבירה על האושר הגדול והחיים הענקיים שיש בתוכם כמה שעות ספורות ( גם 26 ש' הן ספורות ביחס לחיים שלמים) שדורשות הרבה התמודדות וכוחות, אבל התהליך של הלידה הוא בעיקרו חיובי, ואם זו ההסתכלות שלנו, ניתן לעבור אותו בהרגשה בונה. אלא מה, שכיום אני אמנם מדברת יפה אבל זה פשוט לא משכנע מספיק את התת מודע שלי... אולי אני אשנן לעצמי את זה יום יום.
אגב , את ענין המחשבה על דחיית הריון נוסף היי בטוחה שכבר העלנו...
סתם, חבל לי על הזמן שהולך לאיבוד רק בגלל לידה טראומטית אחת ואני באמת רוצה לדעת איך משתחררים ממנה. נוצרה לי מן הרגשה שהלידות לא יחכו ליהיו יותר קלות כי הגיל ומספר הלידות עושה את שלו ונתקע לי בראש שכך נידונה להיות גם הלידה הבאה. אם כי השכל הישר אמור להגיד לי שזה הבל הבלים...
תודה למגיבות אתן נשמות טובות, שתזכו להיות אמהות חזקות לילדים בריאים!
אולי כדאיnatiyg12
שתשתפי,בדרך כל שהיא, למשל : עי" כתיבה לעצמך,תנסי לשחזר את מהלך הלידה את שקדם לה,את יכולה אם מתאים לך לכתוב לפורום הזה ובטוחה שכל אחת מאיתנו שותפה לכאבים לפחדים שיעלו על פני השטח,הם חלק בלתי נפרד מכלל המכלול שעובר עלינו בתוך התהליך המבורך ,הארוך,הכואב,המשמח,וכו...בין עם זה הריון ראשון או שישי....אחרי שתוצאי את זה החוצה תרגישי הקלה משחררת,והשתתפות מחבקת של כולנו,או של מי שתבחרי לספר לה ,כי כולנו בעצם נמצאות על הגל,כולנו חוות ושותפות ומרגישות על עצמינו,את כל התהליך פיזית ונפשית,יש בכך שותפות מדהימה,שזכינו לה,תפקיד יחודי לנו ,אני מאחלת לך מכל הלב שתצליחי להתגבר ,על הפחד,והחשש..
הכאב,שקיים בך יעלם
מצטרפת לרעיון היפה 
יוקטנה
אם את לא מרגישה בנח לכתוב כאן בפורום הפתוח, אפשרי שתכתבי בפורום הסגור לנשים נשואות בלבד.
לפעמים להעלות הכל על הכתב, ממש עוזר לעבד את החווייה, לבדוק מאיפה נבעו הרגשות השליליים, מה גרם להם, ואילו רגשות בדיוק הם היו.
אם את לא מתחברת לכתיבה ביום יום, אולי יעזור לך יותר לעבד את החוויה בדיבור, ויש נשים שעוסקות בעיבוד בכך: בעיבוד חוויית לידה קשה. אם תרצי, אחפש לך המלצות
טוב מאוד שאת רואה עד כמה נחוץ "לחפור" כאן, ולא מתעלמת, או אומרת "יהיה בסדר". את הצעד החשוב הראשון בהתמודדות ובטיפול כבר עשית! 
הצעה נחמדה בעיני , תודה לכןאנונימי (פותח)
וואו תודה, לא ידעתי שיש פורום סגור,
את סיפור הלידה שלי אמנם דבררתי עם מס' חברות ( מצומצם, כי אין לי ענין להפחיד אנשים) כך שאין לי בעיה לדבר עליה, אך באמת לא מצאתי את הפורום הזה כמקום מתאים לכתוב עליה, מה גם שלא ממש מתחשק לי שבסוף עוד יזהו אותי מהפורום ( בעצם, למה לא?... לא עשיתי שום דבר רע להתבייש בו...)
אז- איזה פורום זה?
ועוד משהו שאפשר ללמוד מהתינוקת דוקאאנונימי (פותח)
כפי שברור מן הסיפור שלי , יש לי תינוקת כבת שנה כעת, קצת חלשה מוטורית , דבר חריג לחלוטין בין ילדי הזריזים הקודמים, אז היא הולכת לפיזיוטרפיה, שם, היא נכנסת לחדר ויודעת שהיא הגיעה לשיעור ספורט: היא מתחילה לנסות הכל שוב ושוב, להעמד -וליפול, לטפס- ולהחליק מטה , שוב לטפס- ולהגיע למעלה, שם היא מתיישבת וצוחקת בתרועת נצחון. השבוע, באחד הפעמים בהם נעמדה בבית בעזרת שרפרף ושוב מצאה עצמה מתגלגלת ( על הראש,איך לא?) לאחר הבכי והעלבון, שוב היא הלכה לשרפרף על מנת להעמד בזכותו, אז אמרתי לביתי בת ה-7 , את רואה מה אפשר ללמוד ממנה? היא לא מתייאשת, גם אם קשה לה והיא אפילו נחבלת, היא לא מוותרת ומנסה שוב ושוב, היא בטוחה שהפעם היא תצליח. עכשיו אני חושבת על זה שבעצם אני צריכה להגיד את זה לעצמי...
יש דבר שנקרא עיבוד לידה או חוויה טראומטית.יפעת1
ובקשר ללידה אפשר אצל דולה זה גם על ידי עיסוי ודימיון מודרך..(לפרטים במסר)
וגם לכתוב את סיפור הלידה,לדמיין את עצמך יולדת שוב וגינאלי,ולידה טובה ומוצלחת.
לדמיין את התסריט הכי גרוע ללידה ואיך את מתמודדדת עם הפחדים..בהצלחה! {גילוי נאות-אני דולה}
)אני שמחה לשמועיפעת1
שהייתה לידה טובה..התכוונתי שצריך לעבד אותה לא רק לבד גם עם אשת מקצוע..ולראות איך את יולדת בתסריט טוב יותר!
מזל טוב!
גם ממליצה על מוח אחד!תאנה.
רק צריך לוודא שהמטפלת טובה.
יטה מעולה לטיפול בטראומות...
יטה מעולה לטיפול בטראומות...
זריקות הרזיה.ניק חדש2
קיבלתי מרשם למונג'רו.
מישהי השתמשה ויודעת להגיד למה לצפות?
אני עם טרום סכרת
אני השתמשתי בויגוביכבת שבעים
מניחה שאין הרבה הבדלים.
אם זו פעם ראשונה שאת מזריקהללעצמך, ממליצה ללכת לאחות לוודא שאת מזריקה נכון.
ממליצה גם לא לזהזריק כל פעם הכל, אלא להזריק ממש מעט ולעלות קצת כל פעם, כדי להפחית תופעות לוואי.
יש טבלאות שמסתובבות בקבוצות פייסבוק שמפרטות כמה מ"ג מוזרק לפי ספירת קליקים.
לא לאכול הרבה, לעצור לפני שמתמלאים! להימנע ממטוגן וממשקאות מוגזים!
מוזמנת לשאול עוד
האחות אמרה לי שמפורט מאד ברור במסמך שמקבליםניק חדש2
ולמה לא מוגז?
אהבת חיי קולה זירוווו
והרופאה אנרה לי מינון מסויםניק חדש2
ואחרי חודש להעלות
גם עם המינון ההתחלתי יכולות להיות תופעות לוואיכבת שבעים
לא חייבים להעלות אחרי חודש, לדעתי מומלץ להישאר על אותו מינון עד שמרגישים שהוא פחות משפיע.
אני לא הרגשתי בטוחה, גם עם ההוראותכבת שבעים
תנסי, יכול להיות שלא יעשה לך כלום. יש כאלה שעושה להם ממש תחושה רעה..
אני גם ככה בלחץניק חדש2
לבעלי זה עזר לסוכרת. לא להרזיה (זריקות אחרות)יעל מהדרום
אם יהיה לך אופטלגין, תקבלי עצות ממי שלקחה אקמול?פשוט אני..
שימי לב שאת שואלת על מונג'רו, והרבה ענו לך כאן על ויגובי. אלה תרופות שונות, תופעות לוואי שונות, סיכויי הצלחה שונים.
זה ששתי התרופות מיועדות לאותה מטרה, לא אומר שהן זהות.
אגב, בשורה התחתונה, מונג'רו היא תרופה יותר יעילה.
הן פועלות אותו עיקרון רק מונג'רו עם פחות תופעות לוניק חדש2
לדברי הרופאה שלי
לא נכוןפשוט אני..
מונג'רו מחקה 2 הורמונים שונים הגוף, וויגובי רק 1.
זה משפיע על הרבה דברים, לטוב ולרע.
עם מונג'רו יש ירידה גבוהה יותר במשקל בממוצע, שליטה טובה יותר ברמות הסוכר, בתנגודת אינסולין... להגיד שההבדל הוא רק תופעות לוואי זה ממש רשלנות.
כמו להשוות בין אקמול לאופטלגין, לא בין אקמול לדקסמול.
דווקא נודע לי שהפוךניק חדש2
שהירידה במשקל במונג'רו יותר איטית כי יש פחות תופעות לוואי.
מאיפה הידע? אני אשמח לקרוא גם.
אני מקווה שאף אחד לא מתכוון לרדת בזכות הקאותפשוט אני..
נכון שהקאות ושלשולים מזרזים ירידה במשקל, אבל זאת לא המטרה של התרופות האלה...
לא דיברתי על מהירות אלא על ירידה כוללת.
במונג'רו הירידה הכוללת גדולה יותררק לרגע9
לא יודעת מה קצב הירידה, אבל במונג'רו אנשים הורידו אחוז גבוה יותר ממשקל גופם ביחס לויגובי. אבל זה גם יותר יקר. גם עם ההנחה של הקופה זה יכול להתקרב ל-1000 שח בחודש ביחס לויגובי שבערך חצי מזה
מונג'רו יעלה לי 400 שח בחודשניק חדש2
בדקתי בבית מרקחת
בכל מקרה כסף פחות מטריד אותי
אני מאד חוששת מתופעות לוואי ומההשפעה של זה על השגרה שלי.
דעתי האישיתפשוט אני..
תופעות הלוואי ברובן המוחלט קשורות למערכת העיכול, בחילות וגיהוקים ושלשולים וכל הכיף הזה. אלה תופעות לא מסוכנות אבל בהחלט מטרידות. ברוב מוחלט של המקרים, הן חולפות אחרי מספר שבועות של שימוש, ואפשר להפחית אותן על ידי כדורים אלה ואחרים (נניח יש למישהו שלשולים בגלל התרופה, אז הוא יכול לקחת תרופה נגד שלשולים. זה לא מאט את היכולת של הגוף להתרגל לטיפול ולא גורם לכך שתופעות הלוואי ימשיכו מעבר לרגיל).
אם זה בלתי נסבל וכדורים לא עוזרים, תמיד אפשר להוריד מינון או להפסיק לגמרי את הטיפול. זו לא חתונה קתולית...
מהצד השני גם להשמנה יש תופעות לוואי, חלקן מפריעות ביום יום (התנשפות, חוסר כוח לקום, בגדים לא נוחים) וחלקן ממש מסוכנות (עלייה בסיכון לאלף מצבים רפואיים קטלניים, כגון סוגי סרטן שונים ודום לב ובעיות לחץ דם ושבץ ועוד ועוד).
אם אני הייתי צריך לבחור בין 2 האפשרויות האלה, ובהנחה שדיאטות רגילות כבר ניסית, אז לדעתי שווה לפחות לנסות את הטיפול התרופתי. במקרה הכי גרוע, מפסיקים.
אם כבר, לדעתי הבעיה בתרופות האלה היא אחרת: כמעט בלתי אפשרי לשמור על המשקל אחרי הפסקת השימוש, אז צריך לדעת את זה מראש כדי לא להשקיע אלפי שקלים ועשרות דקירות רק בשביל לחזור בעוד שנתיים או עשור לנקודת ההתחלה.
תודה על ההשקעה בתגובהניק חדש2
וכבר הבהירו לי שזה טיפול לכל החיים.
אני כבר עם טרום סכרת. תוך כמה שנים אם לא יהיה שינוי משמעותי אני אהפוך לסכרתית. וכבר עייפתי מדיאטות שונות שאני יורדת 6-7 קילו ועולה חזרה ברגע של שחיקה.
אז לדעתי הלא קובעת והלא מקצועיתפשוט אני..אחרונה
זה לפחות שווה ניסיון...
ותהיי מוכנה מראש לאפשרות של תופעות לוואי, ואם באמת יהיו לך אז אל תהיי גיבורה אלא תקני תרופות שיעזרו להתמודד בקלות
תעזרו לי איך להתחמק משבת משפחתית שיוצאת על טבילהתודה לה'.
אמא של בעלי מנסה לארגן שבת משפחתית (לא משו מטורף סתם בבית שלהם פשוט מחליטים שכולם באים (נשואים ורווקים) זה לא קורה בספונטני אבל כשמחליטים (כל כמה חודשים עד שנה) (כמו למשל עכשיו לפני הלידה של הבת..) ואז יש לחץ מאד גדול מחמותי וחלק מהאחים (שעלולים להתקשר לשכנע) ציפיה שכולם יזרמו ויעשו את כל המאמצים להגיע. אם לא תביא סיבה באמת טובה שאתה לא יכול(שבת חתן לאחי או משו כזה) אז לא ישחררו אותך..
עכשיו מבחינתנו לא בא בחשבון להגיע בשבת שיש ליל טבילה.לה טכנית, לא נפשית, לא זוגית. זה לא אופציה
אממה, אני מוכנה כבר לשיחות טלאפון שנקבל ונצטרך לתת דין וחשבון למה אנחנו לא באים
לא יצא לנו בחיים מקרה ששיתפנו שיש ליל טבילה אבל אני נוטה לחשוב שכדאי פשוט להגיד לחמותי ושתשחרר אותנו..למרות שעדיין מתאים לה להגיד מה הבעיה תבואי ותטבלי פה חחח בעלי לא בקטע לספר ניסה להביא כל מיני תירוצים שלדעתי לא יעזרו..גם אני שונאת לשקר אבל אם כבר כי אין ברורה ואולי מותר זה צריך ליהיות משהו שיספק אותם
מה דעתכן? רעיונות מה לעשות? לשכנע את בעלי שנספר וזהו?
תודה מראש...
זה נשמע שאתם לא רוצים לבאאני נשארת אני..
ומותר לכם.. אפשר לומר בשבת הזאת אנחנו לא יכולים. בלי הסברים. עובדה.
תשאל-תגידו מסיבות שלנו. שתבין מה שתבין.
אני אישית עם השנים הבנתי שטבילה לא יכולה תמיד לצאת בתזמון מושלם...ולא תמיד אפשרי ערב זוגי ושהכל יסתדר
וכשיש משהו ממש חשוב שלא מסתדר ביחד עם טבילה.. אז אני דוחה את ההפסק ביום. אגב- שאלנו רב והוא אמר שזה בסדר גמור
אבל שבת משפחתית זה באמת לא משהו שבשום אופן אי אפשר לשלב עם טבילה..אז זה בחירה שלכם
אם ללכת ולטבול למרותהסרבול או להשאר
ולהתעלם מהביקורת..או לספר .אבל לא בטוחה שזה לגמרי יפתור כי כאמור לא כולם רואים בטבילה סיבה לא להגיע
מצטרפתפרח חדש
אם לא בא לכם בכלל על השבת בלי קשר לטבילה אז זה משהו אחר (ובכל זאת אם חשןב להורים את הביחד של כולם חושבת שכדאי להתגבר)
בעיני יש מספיק דרכים להתמודד עם הטבילה במצב שכזה
החל מלדחות בלילה אחד
ועד לספר למישהו מהמשפחה ולתמרן טבילה במקום הארוח
לילות טבילה זה חלק מחיי הנישואין שלנו במשך עשרות שנים וצריך ללמוד להתמודד עם זה גם במצבים יותר מורכבים
פשוט להגיד אנחנו לא יכוליםכורסא ירוקה.
נשמח בכל שבת אחרת
לאשר מראש וברגע האחרון להגיד שאתם לאהמקורית
יכולים להגיע כי בעלך לא מרגיש טוב..?
(ושהוא יגיד ויתמודד עם הריקושטים)
בדרכ לא מאשרים שבת כזו יום לפני. יחסוך כמה ימים של תירוצים וייראה כאילו באמת רציתם להגיע
לזרום וברגע האחרון "את לא מרגישה טוב" ונשארים בביתטארקו
אני לא בעד לשקר אבל דיי פסלת כל אופציה אחרת
ואם זה בנפשכם
ואין מצב להגיד שהשבת הזו פחות נוחה לכם
אז זו נראית לי הדרך היחידה להתחמק..
הייתי דוחה למוצש או טובלת בשבתאמאשוני
גם ככה שבת משפחתית היא עומס על כולם,
אם זה באמת ברמת פעם בשנה הייתי משנה את סדרי העדיפויות שלי לטובת המשפחה המורחבת בהקשר הזה.
בעיני קשר משפחתי הוא לא רק כשנוח וזורם, ואני בהחלט יכולה להבין את הציפייה שכולם יתגמשו.
הרבה פעמים יש ילדים בגיל צבא או ישיבה ששם קשה יותר להתגמש מבחינת שכפופים למערכת אחרת מהמשפחה ועכשיו בחופש יש חלון הזדמנויות ולא תמיד יזרום לכולם..
אנחנו גם לפני חודש הצטרפנו לשבת משפחתית בתיזמון גרוע בדיוק אחרי סבב מילואים ארוך ועוד איזה בלאגן שסיבך את הכל, וכמה ימים לפני השבת ממש התפללתי שיהיה לנו עוד טיפה אדים רק לעבור את השבת בשלום,
קו אדום מבחינתי היה אם אני חושבת שנשלם על זה מחיר נפשי כבד מדי בין אם בחיים האישיים, בין אם בפן הזוגי ובין מול הילדים בעקבות הקושי הנוסף.
מעבר לזה היה סופר לא מתאים, אבל לא משהו ברמה של נזק לטווח ארוך,
וב"ה עבר בשלום, אמנם לקח עוד שבועיים של היפוך עד שהצלחנו לנוח קצת ולסדר את החיים אבל בסוף גם זה קרה.
כשהילדים שלי יהיו נשואים, ולכל אחד יהיה את עולם הערכים שלו, אני מאוד מאוד מקווה שהם ידעו להתגמש על מנת לשמר את הביחד, ולא שכל אחד ידבוק בערכים שלו באופן שלא יאפשר קשרי משפחה פוריים.
אצל האחד זה פדנטיות
השני הקפדה על הלכה
השלישי אולי צמחונות
הרביעי לא יוצא מהארץ.. סתם דוגמאות.
אבל הערכים בפני עצמם טובים ונכונים, וחיים איתם בשלום בבית הפרטי שלהם, אבל בביחד אפשר לוותר גם על מה שחשוב לך באופן אישי כדי לאפשר את המפגש עצמו.
אם מה שקשה זה הלילה שכולם יחד אז כדאי לחפש דירה נפרדת בתשלום.
מסכימהיעל מהדרום
מסכימה מאוד.אני נשארת אני..
מסכימההבוקר יעלה
להבא,לתזמן ההפסק ליום אחרי
גם אני מסכימהמתואמת
ויצא לנו לדחות ליל טבילה בגלל סיבות כאלה ודומות.
ליל טבילה זה משהו חשוב מאוד, ולכן אני משתדלת לפנות בשבילו את היום בנחת, אבל אם יוצא משהו חשוב אחר באותו יום - אני מעדיפה לדחות.
שבת משפחתית שקורית פעם בהרבה זמן, ושמן הסתם קשה לקבוע אותה כשכולם יכולים להגיע, זה משהו ששווה להקריב בשבילו די הרבה. במיוחד שבטווח הרחוק לא בטוח שהחמות תוכל לארגן שבתות כאלה... אז צריך לנצל את השנים שכן.
זו דעתי
בכל אופן, טוב שיש לפותחת כאן את שני סוגי הדעות, כדי שתבחר את מה שמתאים לה❤️
מאוד מסכימה איתךבארץ אהבתי
רק בהסתייגות קטנה על הדוגמאות שנתת.
אני מסכימה שהערך של משפחה הוא משמעותי מאוד, ושווה להקריב בשבילו גם אם זה דורש חוסר נוחות משמעותי לפעמים.
אני לא חושבת שבהכרח נכון לצפות לוותר על ערכים שמאמינים בהם בשביל המשפחה.
אם הערך של המשפחה באמת חשוב לכולם, אפשר למצוא דרך להיות יחד באופן שלא יפגעו בערכים של אף אחד.
(לצורך העניין - במשפחה שלנו יש צמחוני, ויש רמות שונות של הקפדה על הלכה, ויש שלא יוצאים מהארץ, ויש פדנטים, ועשינו הרבה מפגשים בלי לוותר על הערכים של אף אחד. כמובן שיש התגמשות, כל אחד מהכיוון שלו במה שהוא יכול. למשל - כן עשינו גם ערב של על האש בשרי, ולא שינינו את כל התפריט עבור הצמחוני שבמשפחה. אבל גם לא ציפינו ממנו לאכול את האוכל שלנו ולוותר על הערכים שלו, אלא היה לו אוכל שכן התאים לו לאכול, וחלק מהדברים היו פרווה כדי שגם הוא יוכל לקחת).
מסכימה גם איתךמתואמת
גם אצלנו יש מגוון כזה, ומצליחים למצוא את הדרך שבה כולם ייפגשו, בלי לוותר... (האמת שאצלנו כמעט כל המגבלות נמצאות אצל משפחה אחת, שזו אנחנו🤭 גם צמחונים, גם מקפידים על כשרות מהודרת, גם לא יוצאים מהארץ...)
מסכימה מאוד. יש דברים שלא אמורים להתפשר עליהםיעל מהדרום
לא מסכימהפילה
פותחת כתבה שלא מתאים להם זוגית. כך שכנראה גם לבעלה שבת לא קריטית .
לגבי להתגמש ולהשתדל בשביל אנשים אחרים הגעתי לתובנה שעדיף לא לעשות את זה.
קודם כל אף אחד לא מעריך את זה . שנית, אני סתם סובלת משהו שלא מתאים לי והחיים הם קצרים. אז במקום לחיות בנחת אנחנו סובלים כדי להיות במקום שלא טוב לנו עם אנשים שלא תמיד כיף לנו.
שלישית , גם אם אני משתדלת ומתגמשת , זה לא מבטיח שהצד שני יבוא לקראתי כשאני אצטרך את זה.
הוא תמיד יכול לאמר שכל ההשתדלות שלי היא בעצם בחירה שלי ולא בעיה שלו. אם לא התאים לי , הייתי צריכה להגיד ולעמוד על שלי.
ולא הייתי נוסעת לשום מקום אם הייתי יודעת שאצטרך לאסוף את עצמי שבועיים אחרי דבר הזה. אולי במקרה של פיקוח נפש.
קשר לא נמדד בשבת משפחתית אלא באיכות הקשר. יכולת להיפגש, להתקשר , לדבר , לשפוך , לקבל עזרה , לתת עזרה , להקשיב .
אם לא מתאמצים להפגש ולהיות בקשר גם היכולתחילזון 123
לתקשר, לקבל עזרה או להקשיב פחות מתפתחת
לא התחברתי להשקפת עולם הזאתאני נשארת אני..אחרונה
א. אנחנו לא מתגמישם כדי לקבל הערכה לעצמינו. אלא כדי לפעול באופן טוב ונכון ערכית לנו ולסובבים אותנו.
ב. הל
חיים קצרים ולא באנו לפה רק לדאוג לנוחות והקלות של עצמינו. אלא כדי לעשות טוב בעולם ולתקן את המידות שלנו. זה לא צריך להעשות באופן אשנחנו נסבול. אבל לא להתגמש כי החיים קצרים אז למה שאעשה משהו שלא נח לי הז בעיני תפיסה ממש אנוכית.
ג.אנחנו לא מתגמישם ועושים טוב כדי שהצד השני יחזיר לנו ..שוב גם כאן העיסוק הוא אך ורק ביצבעצמי ובהערכה,בנוחות או במה שאני אקבל.
המנוע הפני י בעיני אמור להיותהרצון להיות אדם טוב ,לעצמו ולזולת.אנחנו לא חיים לבד.
להשקיע במפשחה זה דבר חשוב ומלא משמעות ערכית ורג'ית.
וכל הנ''ל ממ שלא אומר כלום על שאלת הפותחת כי זכותם לבחור לא ללכת לשבת. זכותם לא להתגמש במקרה הזה. גם אם אני במקומם כן היתי מתגמשת ומגיעה בשמחה כי חשוב לי להיות חלק מהמשפחה גם אם אשלם על זה מחיר או אותר על משהו. ומותר יש
לא הגבתי להיו גבולות ולכל אחד גבולות אחרים ולכן מכבדת כל בחירה.
אבל מה שכתבת זה יותר השקפת עולם כללית
שסליחה אבל הרגישה לי עסוקה רק בעצמי האישי.
לא צריך להגיד למה❤️
ולא צריך לשקר
להגיד לא מסתדר. זה מספיק
הם לא חייבים לאהוב .
אם מאד חשוב לכם להיות אפשר לדחות ולא להתאמץ מידי
זוoo
הזדמנות ללמד גבולות את הסביבה
שמספיק להגיד זה לא זמן שמתאים וזהו
שילמדו לכבד
וגם לימוד עצמי
לא לחיות דרך העיניים של אחרים
או להחליט לדחות טבילה ולהשתתף אם זה מתאים לכם
חושבתאורוש3
שאם זה עניין של פעם בשנה בערך הייתי טובלת שם.
אישית זה כבר שווה לי את החיבוק והמגע גם אם אין מעבר. לא דוחה ליל טבילה, שונאת את הריחוק. יצא לי לטבול בכל מיני סיטואציות מעניינות בחיים. וגם לשתף אשה נוספת אם היה צורך. לא מראה לכולם מה עשיתי. אבל גם לא נלחצת אם מישהו יחשוב, שיהיה לו בכיף. כמו תחילת הריון. אני לא אצעק את זה, ראיתם? תשמרו לעצמכם.
אם זה שבת שכן קוראת עכשיו פעם בחודשיים שלושה זה משהו אחר. כמה חודשים עד שנה שכתבת זה די הבדל גדול, כלומר שבת של פעם בשנה יותר שווה מאמץ מאשר שבת של פעם בחודשיים. תחליטו אתם איפה טווח המאמץ.
אפשר להגיד שפשוט לא מתאים והיא תביןשירה_11
ואפשר פשוט לדחות את הערב הזוגי…
לי אישית מפריע לקדש ככה את ליל הטבילה, וזה אפילו יכול להרגיז אותי לבטל תוכניות רצינויות בגלל זה
אבל כנראה שזה לא דחוף לכם
ואם זה באמת המצב אז לכו על זה
נ.ב
אם זה כל כך חד פעמי וכל כך חשוב לאמא שלו, בהחלט הייתי עושה השתדלות ומגיעה גם אם זה לא ברשימת סדרי העדיפויות שלי, תחשבי אם היית האמא איזה מאכזב זה שהבן שלך לא שש לבוא
אם ממש לא בא בחשבון אז לבקש להחליף שבתשיפור
האמת לא הייתי מסבירה את הסיבה האמיתות, כי אז כמו שאמרת יכולים להיכנס לך אם זאת סיבה מספיק טובה או לא וזה יכול להיות ממש לא נעים. לדעתי אם כבר עדיף להמציא סיבה אחרת.
באופן אישילאיודעתת
אומרת אנחנו לא יכולים.
למה?
ככה.
מי שמבין מבין מי שלא לא וזה חוסך חיכוכים...
לא פותחת את זה לשיח.
לי ברור שחמותי לא תבין למה איי לא רוצה לטבול אצלה
וברטר לי גם שאני לא גוחה טבילה, לא הלכתית. נפשית וזוגית.
אוףאובדת חצות
למה תמיד כשאמא מתארחת
אני אוהבת אותה והיא מהממת
והיא עושה כל כך הרבה בשבילנו
מבשלת
מפנקת
נותנת לי בטחון עם הילדים
אבל זו תמיד מעמסה רגשית
קודם אני צריכה שיהיה מצוחצח
לא נעים לי שהיא תראה את הפאקים שלי
ושל המשפחה שלי
הילדים הרימו הצגה בלילה ובכו ושוב באו אלינו למיטה
ולא נתנו לנו לישון בכלל
וושוב אני מרגישה כמו כשלון
ששנינו לא מצליחים לחנך את הילדים שלא ירכבו עלינו
כמו שהיא בטח חושבת
זה גרוע בשבילנו באופן כללי אבל כשהיא רואה את זה
כמה שאנחנו בעצם ילדים שמגדים ילדים
הולכים לישון מאוחר בלילה
אין כוחות בבוקר
הילדים מתנהגים לא יפה
אנחנו כועסים עליהם
אין לי סבלנות
רציתי לצבוע את הבית והיא חושבת שאני רוצה לזרוק כסף
העצות שלה מרגיזות אותי
ותמיד בסיום אני ממש שמחה להחזיר אותה הביתה
כי צריכה את הספייס לנהל את החיים שלי בלי ביקורת מבחוץ
למרות שבעומק
ברור לי שהיא צודקת
למה הרבה יותר כיף לי לבוא אליה ולהתאוורר מהבית האישי שלי ולברוח לקצת זמן מאשר להיות תחת שבט הביקורת?
מבינה אותך. גם אני מאוד רגישה לביקורתשוקולד פרה.
ואמא שלי לא ביקורתית, אבל כשהיא אמרה לי "את צריכה עוזרת", זה אמר הכל
גם לי יש מלא מקומות באימהות שאני מרגישה "לא מספיק", אבל אני לוקחת את זה כחלק מתהליך הלימוד.
אולי החופש שאת נותנת להם, זו גם מתנה?
ואל תשכחי שמול סבתא הם מתנהגים אחרת, לא כמו מול אמא.
זה תמיד ככה. יש לה יתרון רק מעצם זה שהיא באה פעם ב...
גם אצלי המקום מול אמא הוא רגיש, ואני חושבת שאם את תפרגני לה, היא תפרגן לך בחזרה.
כי בעומק היא לא צודקתאמאשוני
וכל השיפוטיות הזאת מייצרת כדור שלג שלא מאפשר להיות הורה נוכח ויציב.
מילא עם ביקורת קשה להתמודד אבל אפשרי כשאתה מאמין בדרך
אבל עצם זה שאת מאמינה לסיפור שאתם הורים חלשים והילדים רוכבים עליכם
ואת לא מוצלחת כמו שאת וצריכה להבריק את הבית והכל,
איך ילד אמור לישון בביטחון בחדר שלו אם ההורה חסר ביטחון?
הילדים לא "לא מתנהגים יפה"
הילדים מתנהגים כמו ילדים, לפעמים מותחים גבולות, לפעמים לא מווסתים, לפעמים משתוללים,
כי הם ילדים
וכשהורה חסר ביטחון זה מעגל שמזין את עצמו.
ביטחון לא בונים אם אמא שלך רק פוגעת בביטחון שלך
הבעיה היא לא רק מה שהיא אומרת הבעיה היא שאת חושבת בעומק שהיא צודקת.
וזה כבר משהו שדורש טיפול אחר.
עד היום חיפשת הדרכת הורים ש"תתקן" את הילדים,
את צריכה לחפש הדרכת הורים שתבנה אמון בהיררכיה המשפחתית וביכולת שלך להוביל בבטחה ובקשב לצרכי הילדים ולא בהתנגדות ומאבקי כח מי מחליט על מי.
זה לא זירת אגרוף זה משפחה. תלמדי איך משיגים שיתוף פעולה, תתחילי בקטן, תצברי ביטחון ותגיעי לאתגרים הרציניים יותר.
ומה שלא מוצא חן בעיני אמא שלך, היא תתמודד..
תזכרי שמה שקובע זה מה שאת חושבת על עצמך, ולא מה היא חושבת עלייך, וזה גם הילדים קולטים ומגיבים בהתאם.
אני חושבת שהבסיס של גישת שפר בנוי על זהנפש חיה.
שמתוך זה שההורה מאמין ובטוח בעצמו ובתםקודו כהורה, הוא משדר את זה גם לילד את הסמכות הטבעית הזאת. חשוב לציין שאין לי ניסיון עם השיטה בכלל, סתם מילה פה מחשבה תוך כדי הקריאה....
אמאשוני- את כותבת מדהיםאובדת חצותאחרונה
אפשר להתכתב איתך איכשהו?
פרימולוט נור ובחילות של החייםציפצופית
מה זה??? זה אמיתי הדבר הזה??
קצת רקע; אני לוקחת פרימולוט כבר שלושה ימים כי הייתי צריכה לקבל מחזור ביום רביעי על הנופש המשפחתי ורציתי לדחות לפחות עד יום שישי
התלבטתי ממש ממש האם זה שווה את ההורמונים והחלטנו ביחד (אחרי שיקוף מלא לבעלי מה זה אומר מבחינתו: אשה מחורפנת 😅) שזה שווה את המחיר
(נופש שטח של המשפחה המורחבת ללא שירותים או מקלחת בחדר, חום אימים ורוב שעות היום נהיה בנסיעות. גדול עליי לתפקד ככה עם ווסת...)
קיצר התחלתי ביום שישי
ואמאלה מאתמול אני לא בתפקוד!!! מה זה הבחילות האלה???
יוצאת מדעתי
התופעה הזאת ידועה? מוכרת? מה עושים עכשיו??? רוצה להפסיק אותו אבל חוששת שפספסתי את הפואנטה, אם אפסיק היום בטח הווסת יכולה להגיע ברביעי-חמישי נכון?
את עם מניעה?אמהלה
יכול להיות סתם וירוס/בגלל הנסיעות/התייבשות בגלל החום
יכול להיות תחילת הריון אם את בלי מניעה
ויכול להיות תופעת לוואי של פרימולוט על אף שפחות נתקלתי בה, אבל תופעת לוואי הגיונית בשל עלייה בפרוגסטרון
ד"א התחלת איתם קצת מאוחר למיטב ידיעתי, זה קצת סיכון להתחיל 4 ימים לפני שאמורים לקבל.
חיבוק גדול והרבה הצלחה והנאה בטיול
תודה רבה!ציפצופית
מונעת עם דיאפרגמה, לא מאמינה שנכנסתי להריון אני מונעת איתה שנים ולא נכנסת איתה להריון...
מוזר, הרופאה אמרה לי שלושה ימים לפני ואני 'החמרתי' ועשיתי ארבעה
נכון היינו המון בשמש, טיולים ונסיעות, גם אני חשבתי שזה אולי התייבשות אבל הרגיש לי שלמרות ששתיתי המון זה לא השתפר
אז כבר נלחצתי שזה הפרימולט (הצ'אט טוען בתוקף שזה תופעת לוואי ידועה ונפוצה 🤣)
שלושה ימים זה סיכון רציני.... לא יודעת למה כך היאאמהלה
אמרה לך....
התייבשות נשמעת לי הכי הגיונית במצב הזה
במקרה של התייבשות, לוקח הרבה זמן להחזיר את הגוף למצב תקין, לפעמים שתייה לא מספקת וצריך נוזלים לוריד.
ולעניין הדיאפגרמה, הכל יכול להיות.... אחוזי המניעה שלה לא מושלמים....
תודהציפצופית
ועוד שאלה - תוך כמה זמן הכי מהר מאז שמפסיקיםציפצופיתאחרונה
הווסת יכולה לחזור?
יש בזה כללים / סטטיסטיקה?
אם באמת אחליט להפסיק...
משהו קליל לקריאה במחשב?*אורחת
יש לי הפסקת אוכל בעבודה, ואני רוצה לקרוא משהו קליל במחשב, 15 דקות בערך.
לא חדשות, לא משהו מעניין מדי וארוך שימשוך אותי להמשיך...
יש לכן רעיונות?
יכול להיות משהו משמעותי או סתם דברים מעניינים
יש מגזין (חרדי) שמיועד בדיוק לזה, "הפסקת קפה"מתואמת
נסי לחפש בגוגל איך מצטרפים. אם לא תמצאי אז אשלח פה כתובת מייל.
תודה!!*אורחת
יש למישהי עוד רעיונות? מה אתן עושות עם רבע שעה פנויה, כשאי אפשר לראות סרטונים?
עוברת על הודעות בקבוצות וואצפ, בעיקר מסירות...ירושלמית במקור
אםoo
זה בגלל הווליום
אפשר בלי ווליום
אני גוללת פה ושם בטיקטוק
בלי ווליום או ווליום נמוך
מתכתבת עם גיפיטי / גימיני
קוראת ווצאפים/ מיילים אישיים/ משימות אישיות ברשת
פעם בתקופה עם יותר זמן פנוי קניתי ספר דיגיטלי וקראתי בהמשכים
כלום..כורסא ירוקה.
חושבת עם עצמי, מסתכלת בחלון. זה מאוורר את הנפש
אני אוהבת משחקי חשיבה/משחקי מיליםמתואמתאחרונה
זה מצחיק להתאוורר מעבודה שעוסקת במילים בעזרת מילים🤭 אבל זה כיף לי...
יש בול מילה, מילותיים, קשרים בריבוע, קשר מרובע... יש גם באנגלית - wordle, quordle, octordle
אבל תכל'ס באמת עדיף להתרגל להתאוורר לא מול מסך, בטח אם העבודה היא מול מסך... (נותנת מוסר לעצמי
)
מתי הרגשתן תנועות עובר בהריון שישי?מעיין34
הריון אחרון הרגשתי כבר בשבוע 14 ממש טוב בעיקר בשכיבה על הגב
ואני בשבוע 14 ואין תנועות כמעט בקושי
ואני בלחץ בעקבות ההסטוריה שלי
מישהי חוותה שוני קיצוני בין הריונות?
זה ממש מוקדםהשם שלי
בהריון הראשון והרביעי הרגשתי בסביבות שבוע 20.
בהריון השני והשלישי הרגשתי בסביבות שבוע 16-17.
אם יש שילייה קידמית, זה יכול לגרום לזה שירגישו יותר מאוחר.
ותלוי בדיוק במיקום של העובר.
רק בראשון שלי הרגשתי בשבוע 17-19 בערךמעיין34
אולי כי לא זיהיתי את ההרגשה עדיין
אחריו זיהיתי פרפרים כבר יותר מוקדם
אבל בכל זאת יש מצב כזה שאין אפילו פרפרים קטנים כשאני על הגב?
לי הפרפרים התחילורקאני
רק בשבוע 16
בהריון הראשון רק ב19
מנחם האמת אולי אני סתם בסרטיםמעיין34
תלוי במיקום השילייהytrewq
והבנתי שגם משקל שלך יכול לשפיע
אני בתת משקל. ובהריון הזה הקאתי הרבה אז ירדתימעיין34
3 קילו
ובגלל זה תמיד הרגשתי מאוד מוקדם
אוכלת סרטים אבל גם לא רוצה לרוץ לאולטרסאונד על כל חשש
לא אמורים להרגיש בשבןע 14...כל הישועות
מתןך 4 הריונות הכי מוקדם שהרגשתי זה בשבוע 16 .. (וניסיתי להרגיש גם לפני)
כן, לי היה ממש שונה בין היריונות. לא מלחיץ לדעתישיפור
מרגיע מאוד, תודה רבה רבה🙏מעיין34
זה גם לגמרי תלוי עובר.מוריה
יש עוברים שמרגישים יותר ויש עוברים שמרגישים פחות.
כנראה זה באמת העניין. השליה או העובר ממוקמיםמעיין34
בצורה שיותר מאתגר להרגיש
המון תודה!
אצל השישי הרגשתישומשומונית
בשבוע 22. פעם ראשונה שהייתה לי שיליה קדמית, שמרגישים פחות חזק. וגם לאורך כל ההריון התנועות לא היו מאוד חזקות.
בשביעי הייתה לי גם שיליה קדמית. ממש לא ציפיתי להרגיש, ואז בסעודת שבת בשבוע 17 פתאום הרגשתי...
ואו מרגיע ממש!! תודה רבה!@מעיין34
אני בדכ לא מרגישכ כלום לפני 19-20,שגרה ברוכה
מבחינה רפואית אין שום סיבה להרגיש בשבוע 14 ואין סיבה לדאגה אם לא מרגישים
המון המון תודה🙏מעיין34אחרונה
התייעצות ואולי חיפוש פסיכולוג בירושליםאנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך י"ט באב תשפ"ו 2:44
אולי חלק יזהו...
הבתשלי עולה לא',
רגישה מאוד, ממש עונה על כל ההגדרה כולל הכל של ילדים רגישים מאוד
אני תוהה איך להיערך לכיתה א'..
אני יודעת שיהיה קשה מאוד!!
אחד הדברים שמאתגרים זה שכקשה לה היא בוכה בלילה בכי קורע לב, יכול להיות אפילו שעה שהיא תבכה מתוך שינה, עם הפסקות קטנות מדי פעם,
וזה מעיר את האחרים וגורם אינסוף בלגן ומוציא ממני מפלצת....
תעזרו לי פליזזזז לחשוב מה הכיוונים ואיך להתקדם מכאן.
בעזרת השם כמובן!!
ממש אשמח לשמוע ממי שיכולהאנונימית בהו"ל
בגיל הזה אפשר לנסות דרך הקופהאיזמרגד1
דרך התפתחות הילד או בריאות הנפש ילדים, ולבקש מהם אבחון או טיפול...
רק צריך לקחת בחשבון שבקופה אי אפשר לבחור מטפל...מתואמת
אנחנו נכווינו מזה וגם שההמתנה ארוכה. (בכל אופן, בעיקרון הטיפול בילדים רגישים הוא במרפאת בריאות הנפש ולא בהתפתחות הילד)
וגם שההמתנה ארוכה. (בכל אופן, בעיקרון הטיפול בילדים רגישים הוא במרפאת בריאות הנפש ולא בהתפתחות הילד)את בקטע של אלטרנטיבי? אם כן יש לי המלצה בפרטיעכבר בלוטוס
בגיל הזה הייתי הולכת על הדרכת הוריםשיפור
מצטרפת לממליצות על הדרכת הוריםמתואמת
אפשר גם לשלב בטיפול רגשי כלשהו. אם יש לכם את היכולת הכלכלית, אז ממליצה על סנוזלן. זה טיפול שמתאים מאוד לילדים רגישים, והוא לא ישיר אלא עקיף. (באופן כללי בגיל הזה צריך טיפול עקיף כלשהו, באומנות וכדומה, ולא שיחות אצל פסיכולוג)
בכל אופן, חיבוק מזדהה 
אגב לסנוזלןאיזמרגד1
יכול להיות שאפשר לקבל החזרים מהקופה, אם יש לך ביטוח משלים. זה עדיין יצא יקר כי זה לא החדר על הסכום המלא, אבל זה משהו...
רק מסייגת שלא בטוח שהוא מתאים ל*כל* הרגישיםמתואמת
אני כאמא רגישה סבלתי שם🤭 אבל הבת הרגישה שלי פרחה...
פסיכולוגים בגיל הזה לא עושים שיחותמתיכון ועד מעון
אלא מטפלים דרך משחק, טיפול פסיכולוגי בגיל צעיר שונה מהטיפול במבוגרים.
מסכימה שהדרכת הורים זה אפיק ראשון בגיל צעיר
לנו כן המליצו על פסיכולוג בגיל צעיר יותר אפילוכורסא ירוקה.
ולא על טיפול באמנות או דברים בסגנון. אמרו לנו שטיפול פסיכולוגי בגיל כזה הוא לא בשיחות אלא דרך משחק. על פניו לא היה נראה לי שיש הבדל משמעותי בטיפול עצמו בין פסיכולוג לטיפול באמנות, רק ההכשרה של המטפל/ת
תודה לשתיכן על החידוד!מתואמת
אם צריך עוד מישהיאפונה
להמליץ על הדרכת הורים, אז באתי...
אצל ילדים רגישים קריטי!!! שההדרכה תהיה בגישה היקשרותית התפתחותית.
אם את רוצה המלצה ספציפית מוזמנת לאישי ואנסה לשדך לך מישהי שתתאים לכם.
לגבי הבכי
זה דבר כל כך חשוב
הבכי מאפשר לנו להתאבל על הפער הבלתי נסבל בין מה שהיינו רוצים למה שיש, ולהשתנות כדי להסתגל, להתאים את עצמנו למציאות.
ילדים רגישים חיים בפער ענק, המציאות רוב הזמן יותר מידי בשבילם וכדי להסתגל לעולם הזה הם צריכים לבכות, ולבכות הרבה.
לרוע המזל רובנו לא מתמודדות היטב עם בכי. לרוב הבכי מעורר בנו תחושות שליליות כלפי עצמנו או הילדים שלנו ולכן ננסה להפסיק אותו או להתעלם ממנו.
יש לבכי גם השלכות טכניות כפי שתיארת, שהוא מעיר את בני הבית וכו'. אבל יהיה קל הרבה יותר למצוא פתרונות טכניים לבעיות מהסוג הזה, אחרי שבתוכך תעשי שלום עם הבכי, ותוכלי לראות את ההשפעה המרפאת שלו.
חיבוק גדול והרבה כח ובהירות בדרך!
כתבו לך דברים חכמים, אני רקבית פרטיאחרונה
לגבי הבכי בלילה , בטח כבר עשיתם אבל אם לא - לשלול דברים רפואיים כמו תולעים, כינים, אוזניים (למרות שהיא גדולה לזה), כל דבר שיכול להציק
שווה ללכת לרופא משפחה ולהציף את זה.
בהצלחה!
שוב המתח הזההההההריון ולידה
אז ככה יש לי 16 יום בין ביוץ למחזור. הביוץ היה ביום שישי לפני שבועיים. הרגשתי שהחשק נגמר בירידה כמעט חדה אחריו, ההפרשות לא היו פוריות כבר, וגם זה די התאריך הקבוע של ביוץ אצלי... שבוע אחרי טבילה.
עשיתי גם בדיקת דם ביום שלישי ווידאתי שהביוץ באמת היה כמה ימים אחורה זה די התאים.
אני על קוציםםםםםםםם
עשיתי בדיקת דם ביתית מוקדמת לגילוי הריון ביום שלישי ושישי. יצא לי שלילי. אז התכוננתי לקבל מחזור בשבת בבקר. לא קרה כלום לא קרה.. בודקת בלחץ לםני השקיעה לודא שלא נפסיד יום... אין כלום.
עכשיו אני משתןקקת כולי להריון, כן? אבל אם ח"ו זה לא, אז חייבת כבר לספורלאחור כי אחר כך בעלי במילואים ונסתבך עם הטבילה והביוץ ואין לי כח לזהההההה
ובטח שאין לי עוד חודשים לחכות!!!!!!
בקיצור אני בין הפח אל הפחת....
נמאס לי כבר לראות בדיקות הריון שליליות ותוצאות בדיקות דם של בטא קטן מ.....
אז אמרתי לעצמי שאם אין לי סיבה מספיק טובה לחשוב שאני בהריון לא בודקת שוב לפני יום שני.....
ועכשיו אני פה על קוצים לא יודעת מה לעשות כבר. אוף!!!
יצא פעם למישהי בדיקה ביתית שלילית בערב האיחור ושאחר כך כן היה הריון?
😭😭😭😭😭הריון ולידה
חיבוק ענק!!!!אמהלה
ולשאלתך-יצא לי בדיקה ביתית שלילית ביום האיחור ובטא 100+
וואווו...הריון ולידה
תודה רבה!
באותו היום???הריון ולידה
כן!! בבוקר בדיקה ביתית של בדיקה כנה שלילית לחלוטיןאמהלה
אח"כ הלכתי לעשות בטא והיתה חיובית
ולמה הלכת לעשות בדיקת דם בעצם?הריון ולידה
הייתי בטיפולי פוריות, זה הפרוטוקולאמהלה
האמת שסיפורים כאלה נדירים ועלולים סתם לאכזב יותרפצלושון
אבל עכשיו אני רואה שזה בעצם מה שהיא שאלה...
בעיקר אותי זה מלמד שהמקלונים ממש חצי כחאורוש3אחרונה
לשני הכיוונים. שלילי לא אומר בהכרח שלילי ופסים חלשלושים לא אומרים חיובי.
באמת מניסיון.
כנ''לאורוש3
לא לסמוך על הבדיקות ב100 אחוזפרח חדש
מצד שני כן להיות מוכנה לשלילי
כי אצלי לפחות כזה שלב שיוצא שלילי אז אין סיכוי
לי קרה בבוקר שלילי ואחה''צ חיובי אבללאני נשארת אני..
זה היה ביום ה9-10 לביוץ
.ולכן הבטא היתה נמוכהה
אם את אחרי איחור בודאות ויודעת מתי היה הביוץ אז הזיכוי שיצא חיובי די נמוך
אלא אם היה ביוץ מאוחר בכל זאת
היא אומרת אבל שיודעת מתי היה הביוץפרח חדש
ברור שזה רק בהסתמך בזה
אני תמיד יודעת מתי הביוץ
גם כשמתעכב
אני.בכלל לא סופרת לפי וסת אחרונה
רק.לפי ביוץ
ובשלב כזה כשיודעים בוודאות מתי היה הביוץ אז סיכוי נמוך שיהפוך לחיובי (אבל עדיין לא 100 אחוז)
אני גיליתי ככה הריון 8 ימים אחרי ביוץ
"הברכה שרויה במקום הסמוי מהעין"ים...
אני מפרשת את זה גם על העין שלנו.
מבינה את הסקרנות, תנסי לשחרר....
בינתיים תהני מהזמן ללא מחזור.
מה שצריך לקרות, יקרה. הכל לטובה
בהריון האחרון בדקתי כמה ימים אחרי איחור ויצא שלילי. כבר הייתי בת 39, קרוב ל 40.
חשבתי שאולי פשוט הפסיק לי המחזור... שבוע אחרי כשעדין לא קיבלתי עשיתי בדיקת דם ויצא חיובי...
תודה לכולןהריון ולידה
אחרי שעות של מתח הנה התחילו הכתמים 
חיבוק גדול. בעז"ה בקרוב ממש,בבריאות ובשמחהאמהלה
אמןןןןןהריון ולידה
😭😭😭😭
לגבי איתך ממש. הייתי שם ואני יכולה להבין מה אתפרח חדש
מרגישה