אחי,אם אתה עכשיו לא תראה את הכישורים שלך מתי תראה?

עד שאנשים יגלו את זה שאתה כ"כ כישרוני ב"ה, כבר יעבור החלוצה לכיתה שמישהו אחר יצייר, יעבור הפרויקט בכיתה שאתה תצלם, מכתב למנהל\סיפור לתחרות\כל דבר אחר.. מישהו אחר יכתוב! אין כל הדברים הטובים יילקחו כל אחד יבריג לו את התחום שאליו יפנו,ואתה?

פתאום אתה מפספס ת'הכתרה עם כל הכישרונות הברוכים שלך ואתה אוכל א'ותה מבפנים!

טיפים:

1) אם אתה לא יודע איך להגיד את זה אתה יכול לחשוף את הכישרונות בצורה שקטה , להתחיל לצייר בכיתה בצורה לא ממש כזה מוסתר עם קלסרים, אלה להתגאות בזה שאתה מצייר זה לא בושה!! אח"כ להראות לחברים לשאול מה דעתם!(אפשר אפילו סתם לצייר חבר,ר"מ(בקריקטורה),או כל מה שעולה על דעתך

2)יש דיון בנושא?הבעה את דעותיך!המורה שואל אם מישהו רוצה - לא יודע - סתם לעשות איזה משהו לכיתה שזה קשור , ישר תציע את עצמך!

3)כמו שכבר אמרתי לספר לאנשים את כישורך, כן זה לא חייב להיות : " היי מ'קורה,אתה יודע שאני ממש יודע יפה להלחין", אתה יכול להביא את הגיטרה לכיתה ואם חבר שתיים להתחיל לנגן ואז: " וואי תראו איזה יופי של שיר פעם הלחנתי -""-מה אתה יודע להלחין-" "בטח...."

4) להראות למורה(ר"מ-לא משנה),הוא בטח לא ידע, ואז פעם הבאה הוא ידע - היי אני מחפש מישהו שיעשה X אני זוכר calvin יודע!

בהצלחה אחי

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....