בתיה עמדה באמבטיית ביתה, מבועתת מהמראה שנגלה לעיניה.
דקות ארוכות עמדה כך, לא מצליחה להוציא הגה מפיה.
ואז פתאום זה בא: 'אהההההההההההה! מקק!!!!!! מקק בבית שלי!!'
לאחר כמה שניות התעשטה ורצה להביא מארון החירום שבביתה ריסוס K1100- קוטל מקקים.
לקח זמן עד שהצליחה לשלוף אותו, כי הוא היה מוסתר במעמקי הארון, תודות לחוסר שימוש בו.
במהירות חזרה לחדר האמבטייה, ולהפתעתה הרבה גילתה עוד מקק!!!
היא לא השתהתה הרבה, וחיש קל התיזה לעברם צרורות גדושים בחומר הרעיל.
חשבה שבזה תם המאבק, והריסוס יבריח את היצורים הדוחים והם יבינו שעם בתיה הפדנטית- לא כדאי להתעסק!
אבל היא התבדתה.
כעבור כמה שעות, נכנסה שוב באקראי לחדר האמבטייה, וגילתה עוד יצור חצוף! שוב פנתה בזריזות לארון החירום, שלפה את הריסוס ותוך שניות המקק היה מרוסס כולו.
אחר הצהריים הגיעו נכדיה לביקור. נכדה הצעיר בן ה-5, רועי, יצא מחדר השירותים, ובתמימות ילדותית פנה אל סבתו- 'סבתא, יש לך בשירותים חיה חמודה, היא אפילו הסכימה לשחק איתי...'
בתיה חשקה שיניה והבינה ששוב מדובר ביצור חצוף. בצר לה עיכלה את העובדה שכעת המקקים פלשו גם לתחומי השירותים.. מצויידת בריסוס פנתה לחדר השירותים, וריססה את היצור מכל זווית אפשרית.
לעת ערב הבינה בתיה שהסיפור הזו לא במהרה ייגמר. המקקים לא קולטים שהיא מחזירה להם כפול ומכופל על כל פעם שהם יעיזו לצאת.
כעת כבר היא היתה לחוצה.
היא פנתה שוב לחדר האמבטייה, החליטה למצוא במדוייק את מקור משכנם של התיקנים, לרסס עליהם ישירות, וכך לסיים את העסק.
והיא מצאה אותו. עשרות מקקים הילכו שם, מוכנים ומזומנים לקריאת תיגר עליה.
התחילה לרסס אותם. אט אט הבחינה איך כוחותיהם תשים, והם מתהלכים כמסוממים.
היא לא יכלה שלא להסתיר את סיפוקה. 'הנה החזרתי להם כגמולם! על לא עוול הם באו והתגרו בי?- הם צריכים ללמוד לקח!!'
חיככה את ידיה בהנאה, ופנתה לישון בראש שקט.
למחרת היא קמה, לא משערת כלל שעדר המרעים שרד את המהלומה שהנחיתה עליו בערב קודם. אבל לחרדתה הרבה החליטו המקקים להתחמש נגדה. בכל מקום אפשרי ברחבי הבית הם הסתובבו, מפנים אליה את לעגם, מעין 'נה נה בננה' של ילדים. מדי מספר שעות היו כולם מקובצים שוב בחור שלהם, כנראה כדי לתכנן את אסטרטגיית הלחימה הבאה.
היא עקבה אחריהם. כאשר שוב היו כולם מקובצים בחור, ירתה לעברם מטחים כבדים של ריסוס. אבל הם, כנגדה, על כל חבר שנפצע\נהרג, שולחים פי שתיים או יותר, מחמשים את כוחם ומשדרגים את טכניקות לחימתם.
במקביל, במדינתה, מדינה ישראל הקטנה, מתרחשת דרמה מחרידה. ארגון הטרור- החיזבאללה, מיירת טילים לעבר צפון ישראל. היא לא יכלה שלא לחייך במרירות, על הדימיון הרב בין שתי הדרמות הללו שכל כך מזכירות אחת את רעותה.
'כמה שנרסס בערבים, וננסה להתיש אותם ולפרק אותם מכוחם- הם ייצרו עוד, ובכמות מוכפלת ומשולשת, ממש כמו המאבק בתיקנים....'.
))))