יש אנשים, שלא יעזור כלום, אין להם מוסר עבודה, איפה שיוכלו הם יבריזו.
יתכן שאותן בנות שירות שכל הזמן מחפפות, אין להם כ"כ מוסר עבודה וזה יתבטא גם בהמשך, אחרי שתיגמר שנת השירות, ויצאו לעבוד.
מה בפועל לעשות?
אולי חתימה על חוזה תעזור, לכתוב מעין חוזה (לא חייב להיות כמו שמקובל באותו מקום עבודה) על המחוייביות שלה מבחינת שעות, הגדרות תפקיד, מצבים חריגים במקום העבודה, חיסורים מיוחדים של הבת- ממי לבקש אישור לחיסור חוץ מימי מחלה (למשל- אם אחות מתחתנת, מקרים בהם גם במקומות עבודה רבים מתחשבים בעובד כזה) מה קורה במקרה של הפרת חוזה וכו' ושיהיה לאותה אחת עותק של החוזה, פשווט לגרום לה להבין שמדובר בעבודה לכל דבר וא"א לחפף..
זה בעייתי לעשות דבר כזה לכולן בתחילת שנה, כי זה עלול לתת תחושה מאיימת במקצת (מנסה להזכר בעצמי כשהייתי בשירות) ולאלו שאין איתן בעיה- אין צורך בכך.
אפשר לעשות את זה, כאשר רואים חריגה אצל בת מסויימת, לזמן אותה לשיחה משותפת, איתך- הרכזת ועם המעסיק לחזור על הנהלים, לעשות חוזה במקרה הצורך.
אני לא זוכרת כבר מה היה בסמינריון הכנה, אבל כדאי כבר אז לערוך שיחה עם הבנות על ההתחייבות למקום העבודה ועל החשיבות של עמידה בזמנים ובנהלים.
גם המעסיקים בתחילת שנה צריכים להגיד בע"פ וגם להביא דף כתוב עם כל הנהלים ודרישות התפקיד.
אצלי בעבודה למשל, כל שנה אנחנו (העובדות) מקבלות דף כתוב עם כל הנהלים, גם הנהלים הישנים והמוכרים משנים קודמות.
כשבמודעות של הבת תהיה חשיבות ההתחייבות למקום השירות, אולי זה יגרום לה לחשוב פעמיים לפני שהיא מבריזה כל שני וחמישי.