אני לא יודעת אם זה מתאים לפורום הזה אבל שאלה-אנונימי (פותח)
אני לא נשואה עדיין וגם לא רואה בחתונה בזמן הקרוב. יש לי פחד מלהיות אמא כי אני מכירה את עצמי עם פתיל קצר ובקיצור יש לי פחד שאני יהיה אמה מכה. אני מתעצבנת נורא מהר ומאבדת שליטה די מהר.. אני רואה את זה כשאני שומרת על אחי הקטנים.
אשמח לשמוע תגובות, עצות מכם ההורים מה אתם מייעצים לי.
תודה וחג שמח!
פתיל קצר זה דבר שאפשר לעבוד עליו.ד.
זה שאת מודעת לכך - כבר שלב ראשון.
שלב שני - תחליטי שאת עובדת על זה בלי להתעצבן על עצמך אם זה לא הולך ב"מכה אחת".
שלב ג': תתחילי עכשיו, עם האחים הקטנים.  אם ילד מעצבן אותך, תנשמי עמוק; אל תגיבי בשום אופן עד שאת רגועה ואז דברי אליו בנחת, בסבלנות, ברצון.  מהמציאות תראי כמה שזה יותר עוזר כך. כמה שזה יותר נעים. ו..תתרגלי.
אל תפחדי להתחתן, אל תפחדי להיות אמא.  תתכונני. בסבלנות, בהתמדה, בשמחה.
בהצלחה.
לכל זמו ועת-הקבה מביא כלים ודך להתמודדותנסיכה בפיתה
תתחילי לעבוד על עצמך.אנונימי (פותח)
עבודת המידות.
ודווקא טוב שיש לך אחים קטנים ואת מודעת לזה.
 
בתור אמא לילדים שגם סובלת מאופי כזה
אני רואה כמה זה חשוב עד קריטי
ואני עדיין כל הזמן עובדת על עצמי
בין השאר שמעתי על עיצה טובה שמאד עוזרת לי-
לומר פעם בשבוע איגרת הרמב"ן
ולקרוא כל יום כמה דקות מספר מוסר
יש עוד הרבה עיצות אך לא כאן המקום.
 
בהצלחה רבה, תנצלי את הזמן!
להיות אחות ואמא - זה מקום אחרראו כי טוב
אין ספק שהאחים שלך הם אמצעי שהקב"ה נתן לך כדי לעבוד על המידה הזו ובכלל על המידות, אך זה לא צריך לייאש אותך.
לא נהיים אמא ברגע אחד,
מתחתנים, יש עוד 9 חודשי הריון, ואז נולד תינוק (ולא ילד גדול), הרגש הטבעי של האמהות ניתן יחד עם הלידה ויש לך נקודת התחלה אחרת מאשר המקום שאת נמצאת בו בתורה אחות.
את לא אמא של האחים שלך, ואל תנסי להיות. נסי להפיק את הטוב כדי להכין את עצמך להיות אמא טובה,
והעיקר - האמיני בטוב שבך ותעצימי אותו.
תביאי,תביאי עצות, זה דוקא מענייןאחותו
ורק תראו כמה אמהות חשות שהפתיל שלהן קצר ממה שהיו רוצות...
וטריק משלי:  לדבר בשקט יחסי כהרגל מועיל לכך שכשמתחילים להתרגז אז הקול לא עולה יותר מדי
תודה רבהאנונימי (פותח)
מקווה אני שבאמת עבודת המידות זה הפתרון. מקווה שזה לא בעיות יותר חמורות של חוסר יכולת הכלה עצמית ושל הסביבה. כי כשמשו לא נראלי אני יש לי התפרצויות וזה מה שיותר מדאיג אותי.
לא צריך להגדיר הגדרות.ד.
היום נהייתה "אופנה", שאומרים איזו "הגדרה מקצועית" כביכול, ואז זה כאילו לא שייך לעבודה מידותית.  גם "חוסר יכולת הכלה" וכו', הוא לא "חוסר יכולת" אלא קושי, מילה אחרת ל"פתיל קצר". ואפשר לעבוד על זה: להסתכל על עצמך ועל הסביבה בעין טובה, לתרגל לראות את נקודות החיוב וכו'.  החשש "אולי יש לי..." הוא עצמו גורם לבעיה: כאילו אם יש לי משהו שאפשר להגדיר אותו כך או אחרת, אז זה כבר ענין "מדעי" כזה... מעבר לעבודה העצמית. זה ממש שטויות, אל תחששי מדי. תתקדמי, תעלי, ותראי שאת גבוה בהרבה ממה שהיית קודם.
ב"ה אז יש לך זמן לעבוד על זהנסיכה בפיתה
שלום רב לך, קודם כל זה שאתיהודית פוגל
מודעת לעצמך בקטע הזה הוא כבר התקדמות ובכיוון הנכון. האם הפתיל הקשצר מפריע לך בעוד מקומות?? כמו עם חברים, בדייטים, במקום העבודה? ואיך שם את פותרת את האופי הזה שלך? בודאי צדקו אלה שכתבו לך שניתן לעבוד על כל מיני מאפייני אופי ודברים משתנים לטובה. בהצלחה|!
תודה רבהכ לכל המגיבותאנונימי (פותח)
אני עובדת בגן ילדים שרוב הילדים עם הרבה מצוקות בבית. יש ימים שפשוט אין לי סבלנות בגרוש לילדים אבל זה די נדיר. ובאופן כללי אני מוכרת כאחת עם סבלנות אין קץ. הצוות שאני עובדת איתו לא מאמין לי שבבית אני עצבנית וצועקת. אני מאמינה בעבודת המידות ובנוסף לה יש מקרים שנדרש טיפול. השאלה היא אם עלי להיות מטופלת באיזשהוא אופן?.
א. יש גם "מגיבים".. ב. תבדקי אם את מצליחהד.
בעבודה עצמית.
את יכולה לקבוע פז"מ של כמה חדשים. אם עדיין אין התקדמות מספקת, לדעתך, אפשר לבקש קצת עזרה בעבודה הזו.  העיקר לא לחשוב שזו איזו "בעיה עמוקה עם תיוג מדעי..."
בהצלחה.
תודה גם למגיבים... ו-ד.תודה על העצה המועילהאנונימי (פותח)
אם היה לי זמןאמא ל-5אחרונה
הייתי הולכת לקורס שמדבר אליי, בגלל שאת עובדת בתחום החינוך תוכלי לספר שם על התמודדויות שיש לך בעבודה.
יש הבדל בין התנהלות בעבודה לבין התנהלות בבית, בעבודה אין לנו אומץ להתפרץ ואנחנו יותר בשליטה, מה גם שאלו לא ילדים שלנו ויש לנו יותר אחריות.
לי עזר להבין שהילדים שלי הם ילדים של הקב"ה חוץ מזה שאני אוהבת אותם והם לא צריכים לסבול מחוסר סבלנות שלי בעקבות יום קשה שהיה לי בעבודה וכד' .
אני מתפקדת כמחנכת, ה' הפקיד פיקדון בידיי ואין לי זכות לעשות בו כרצוני, כמו-כן לעיתים ילד לא יכול למחות על התנהגות כזאת או אחרת של ההורה, הוא נתון לחסדיו.
חשוב שנשקול ונבין את תגובותינו מתוך מודעות וידע, אני מעשירה את עצמי ע"י הרצאות באינטרנט והשתלמויות שאני עוברת בתחום החינוך- עבודתי, וכמובן- עבודה על המידות, לקיחת הדברים בפרופורציה הנכונה. אז מה אם שבר את הכוס, שווה לצאת מגידרי בגלל זה? כמו-כן איך הייתי יכולה למנוע את הדבר? וכמובן לא לקבל רגליים קרות ולא להעיר בכלל, אנחנו ההורים והסמכות בבית, ילד זקוק לנו חזקים ויציבים.
סליחה על האורך
את מציינת דבר שמטריד כל אדם העוסק בחינוך ב"ה והמודעות היא חלק נכבד בטיפול.
בהצלחה
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

אולי יעניין אותך