יש לי פה ג'וק, קוראים לו ג'וקי, לג'וקים אין עניין של שמות מקוריים או משהו כזה, קוראים לו ג'וקי וזהו, והוא גר כאן לידי.
אני, לא כל חיי אהבתי ג'וקים, זה לא דבר שאתה נולד איתו. לא יוצאים מהרחם ואומרים: "איפה ג'וק?", אבל אני רוצה לספר לכם, שבקיץ האחרון רצחתי והרגתי במו ידי ורגלי 18,674 ג'וקים. השמדתי אותם, ואני מתביישת לספר לכם לאיזה שיטות אני הגעתי בעניין הזה. בכל זאת, זה קצת מוגזם. אני קניתי שואב אבק קטן כזה, ידני. כלום, שלושה תשלומים, כל תשלום 15 שקל. זה לא עולה כסף. זה גם לא שואב. סתם, סתם. שואב, שואב... קצת.
הייתי הולכת עם מקל כזה, חובטן, ונותנת צ'לאק על הג'וק ואז ששששששלופ! שואבת אותו עם השואב אבק. עד שהוא התמלא ג'וקים. בסוף הערב השואב נשמע כמו מרקאז. צ'וקו צ'וקו צ'וקו...
באיזשהו שלב נהיה לי לא נעים, וגם השואב נהיה מסריח, אז התחלתי לחשוב על אלוקים.
הוא תכנן את כל החי והצומח (לא רק את ש"ס). הוא תכנן את הג'וקים האלה, הוא ברא להם, ממש ברא את כל הכנפיים החומות האלה, תכנן להם את כל הרגליים האלה בזיג-זג, עם כל הזיפים האלה, נתן להם רגליים רזרביות. הוא תכנן להם את המעיים הורודים האלה, הקטנטנים האלה, כמו של ברבי.
הוא... הוא תכנן את ה- "קחחחצ'צ'צ'צ!" כשדורכים עליהם, שידעו שדרכו על ג'וק. לצפרדעים הוא נתן קול אחר, צליל אחר, לכל חיה הוא נתן צליל אחר, חוץ מפיל שאי אפשר לדרוך עליו. למשל צפרדע, נגיד כשדורכים עליה זה כזה: "פפפפפפפפ". (בוגרת, כן? בוגרת). צפרדע קטנה זה כזה: "קווצ'צ'צ'צ'". וכך ישב לו אלוקים ותכנן את צלילי המחיצ'ה האלה, ועוד רבים אחרים.
לא משנה.
התחלתי לחשוב על אלוקים, אז הצטרפתי ל- חל"ג'. זה ר"ת- חבר'ה למען ג'וקים.
קודם כל הקמנו את אגודת "גג לג'וק". בנינו מעון לג'וקות מוכות. הקמנו בתי-ספר לג'וקים מחוננים. הקמנו תנועת נוער "הג'וק הצעיר", יש לנו אפילו ישיבה לג'וקים שחוזרים בתשובה. "ישיבת ג'וק שמח". באופן כללי אנחנו דואגים להם.
אז מה לעזאזל אני עושה עכשיו עם הג'וק שלידי?
מה אתה רוצה? שאני אשלח אותך לשירת-הים שמפחדת מגו'קים? ג'וקי, אתה רוצה לנסוע לשירה? קוקי? ג'וקי? מוקי? אוקי, אני אשלח אותך לשם (שירה, אל חשש, הוצאתי לו את השיניים, הוא לא נושך).
טוב, אני חושבת שאני פשוט אביא את השואב אבק, ונראה אם הוא יעזור.
בכולופן – תודה על העידוד!!
