תוכן השאלה
מה דעת הרב לגבי, שמיעת מוזיקה לועזית?
האם ישנה מוזיקה שאסור לשמע בכלל, כגון מוזיקה כנסייתית?
האם ישנם מנגינות, שפועלות על עומקי נפש שאנו לא מודעים אליהם, ועלולה להיות להם השפעה שלילית?

תוכן התשובה
ב"ה

שלומות

מצרף שתי תשובות שכתבתי בעניים זה:


אין לי אלה לומר שאינני חושב שיש לאסור מוזיקה לועזית מצד היותה מוזיקה לועזית.
יש לאסור כל מוזיקה ישראלית ולועזית כאחת אם המסרים שלה מקולקלים, בעייתיים, רחוקים מרוח התורה. זה לא משנה באיזה שפה זה נאמר.
להיפך, אולי עדיף שהדברים המקולקלים יאמרו באנגלית ולא בלשון הקודש - בעברית.

ממליץ לך לעיין בפירוש הרמב"ם הבא:


פירוש הרמב"ם לאבות פרק א משנה טז

" ודע, כי השירים המחוברים, באיזו לשון שיהיו, אמנם יבחנו בענייניהם, והם נוהגים מנהג הדיבור, אשר כבר חילקנוהו. ואמנם בארתי זה, אף על פי שהוא מבואר, לפי שראיתי זקנים ואנשי מעלה מאומתינו, שכאשר יהיו במשתה יין, בחתונה או בזולתה, וירצה אחד לשיר שיר ערבי, אפילו היה ענין זה השיר בשבח הגבורה או הנדיבות - וזה מן החלק האהוב - או בשבח היין, יגנו זה בכל אופן מן הגינוי, ואין מותר אצלם לשומעו. ואם ישיר המשורר שיר מן השירים העבריים - לא יגונה זה, ולא יחשב חמור, עם היות בזה הדיבור מה שהוזהר ממנו, או המאוס. וזו סכלות גמורה, לפי שהדיבור לא יאסר, ויותר, ויאהב, וימאס, ויצווה באמירתו, לפי לשונו, אלא לפי עניינו. שאם יהיה ענין זה השיר מעלה - צריך לאומרו, באיזו לשון שיהיה; ואם יהיה עניינו פחיתות - צריך להניחו, באיזו לשון שיהיה. ולא עוד, אלא שיש אצלי בזה תוספת, שאם יהיו שני שירים שלהם ענין אחד, לעורר כח התאוה ולשבחו ולשמח הנפש בו, והיא פחיתות, וזה מחלק הדיבור המאוס, לפי שהוא יעורר ויזרז למידה פחותה, כמו שיתבאר מדברינו בפרק הרביעי, ויהיה אחד משני השירים עברי, והאחר ערבי או בלשון אחרת - תהיה שמיעת העברי והדיבור בו יותר מאוסה אצל התורה, למעלת הלשון, ושהיא אין ראוי להשתמש בה אלא למעלות, וכל שכן אם יצורף לזה שימוש בפסוק מן התורה או משיר השירים לזאת הכוונה, שאז יצא מחלק המאוס לחלק האסור, המוזהר ממנו, הואיל והתורה אסרה שיעשו מילות הנבואה מיני זמר בפחיתויות ובדברים המגונים."
__________________________________________

אני מבקש להדגיש שתשובתי באה מלב של מי שמרגיש קשור עד נימי נפשו ל....מוזיקה!
אני בטוח שלמוזיקה השפעה עמוקה על האדם. לכן היא מלווה את עבודת הכוהנים בבית המקדש ולכן היא מסייעת להופעתה של הנבואה.
יש אומרים שבשמיים היכל הנגינה קרוב ביותר להיכל התשובה. ויש מי שאומר שהיכל הנגינה הוא היכל התשובה. היינו שיש בכוחה של המוזיקה לפתוח לבבות ולגרום לנו להתחבר אל עצמנו. לכן, אני בטוח שההקשבה למוסיקה צריכה להתצע מתוך עדינות גדולה. מתוך הבנה מה רב ערכה.

2. גדולי עולם הצליחו מתוך האזנה למוזיקה, לדעת מי הוא המלחין, מה מידותיו וכו'. בכך רצו לבטא את הסכנה שבהאזנה למוסיקה שבאה מלב שאינו טהור.
יש להשמר, להזהר, להתרחק - ממצב בו הדמויות להם אנו מאזינים משקפות רשעה ומאיסה ברבש"ע.

3. אני מבקש להדגיש שלא כל מה שנקרא מוסיקה חסידית הופך מיידית להיות קדוש. לא כל שיר שיש לו מילים מהפסוקים הופך להיות שיר שראוי להיות מושר בבית המקדש...יש הרבה מאוד שירים חסידיים שאין בהם עדינות ונעימות.
לכן, מותר לשמוע גם מוסיקה קלאסית, גם פופ, גם רוק וגם מוסיקה חסידית מבלי להקשיב למוסיקה זולה וגסה שמילותיה פוגעות בטהרת הנפש. וראוי להקפיד שלא להאזין למוזיקה אם יודעים שאשיותו של המלחין נוראית, אבל לא תמיד ניתן להקפיד על כך.