הבה
שתי הלכות להיום:[מהלכות השקמת הבוקר-ילקוט יוסף]
א.הקם ממטתו בבוקר,מותר לו מין הדין ללבוש גרביים ושאר בגדיו לפני שנוטל ידיו נטילת ידיים של שחרית,ואין לחוש לרוח רעה שעל ידיו.ובפרט יש להקל לו בבגדיו הצריכים לו ביותר.וכל שכן אם הולך לישון אחר חצות הלילה,שאז אין רוח רעה שורה על ידיו כל כך.והמחמיר ליטול ידיו סמוך למיטתו עם הקיצו משנתו,כדיברי המקובלים,תבוא עליו הברכה.
ב.מי שניעור בלילה,וטורח עליו לקום ליטול ידיו,ובעודו שוכב מבקש להרהר בדיברי תורה,או ללמוד בלי הזכרת שם ה',יש לו על מ שיסמוך לעשות כן,אך ישפשף ידיו לנקותם במדי דמנקי.וכל זה כשדעתו לחזור ולישון,ומהרהר בדיברי תורה עד שתאחזינו שינה,שאז אינו אלא דרך עראי,אבל אין להטיר לכתחילה להשאר שוכב ל יצועיו בעניים פקוחות זמן ממושך ללא נטילת ידיים,ולהרהר בדיברי תורה.
)