הייתי בשיעור של רב שבמהלך השיחה אמר על משהו (או על מישהו, אבל לא ספציפי) "מטומטם". אני הייתי בשוק! כאילו, אתה רב!! מאותו רגע, המילים שהוא אמר, דברי התורה שלו, איבדו מחשיבותם, הם כבר לא יצאו מפה נקי! אחר כך היה שיעור עם מישהי שהלכה עם חצי כיסוי ראש. וגם ממנה היה לי ממש קשה לקבל! בייחוד שהיא אמרה על רות (מהמגילה) שהיא "סמרטוט" בלי להתנצל לפני (זה היה מבוסס, אבל עדיין צריך להיזהר כשמתבטאים על צדיקים).
וזה הזכיר לי גם את הרבנים הממלכתיים בגוש שלא יכולתי לשמוע אותם וקל וחומר לקבל מהם תורה.
כי נקודת המוצא שלהם היא טעות מבחינתי!! ואז יכול להיות שגם התורה שלהם מסולפת ומעוותת!
ואני תוהה לעצמי אם זו חשיבה נכונה.....
האם באמת החיצוניות של הרב/הבן אדם מראה על התורה שלו? יכול להיות שאדם יגיד דברי תורה והם לא יהיו מושפעים מהשקפת עולמו, ההתנהגות שלו ואיך שהוא נראה?? האם באמת צריך להקפיד לשמוע שיעורים רק מרבנים צדיקים ממש? לתפוס אותם על הנקודה?
יום טוב, נשמות טהורות!!!
