בעקבות..-Rעות-
בס"ד
 
סתם מעניין אותי בגלל כל השמעות שיהיה מלחמה וכו' ח"ו.
 
מי ממכם עבר את אחת המלחמות "עופרת יצוקה" או "לבנון השניה"
 
בני כמה הייתם?!
 
איך זה השפיעה?!
 
זוכרים משו ?!..
>>>שיראל.
לבנון-עברתי (טוב,רעות,אני חושבת שאין פה ילדים בני 4..),הייתי בת 11 בערך  (מה?? הייתי כ"כ קטנה? אבל זה היה לפני רגע,ואני זוכרת הכל...בכולופן-) ולא ממש השפיע..כאילו,כן בזמן המלחמה,ואח של חברה שלי נהרג,אבל אח"כ זה עבר בלי זכרונות וכו'.
 
עופרת יצוקה-כמובן,עברתי.הייתי בת 13 בערך וזה השפיע חזק.כל המצב לפני,אחרי,הגאווה הגדולה תוך כדי והכעס הנורא על הנסיגה אחרי..מקווה לעוד מלחמה כזאת.טובה (אבל בלי הרוגים,כמובן!),מרוממת את רוח העם אבל בלי נסיגה!! בלי להכנע לדעת העולם ולהתנצל! עם עמידה על דעתינו! ונצחון.
לבנון השנייה כבודדדדדדדדדדדדדדדעץ על מים
הייתי בת 10....
וואי זה היה אחד השווים!!!!!
היה שיא הכיף!!!!
יש פה מישו מאפרת??????
חח 
התארחנו שמה כל היישוב חלק מהמלחמה היה פשוט תותחי!!!
תכלס היינו בט"ז בבית ישנו במקלט ובבוקר התקשרנו לדודה שלי ונסענו אליה אבל היה שיא השווה כל הבוקר ישבנו מחוץ למקלט וראינו תקטיושות נופלות על הר מירון וששמענו תבום ברחנו לבפנים....

היה צחוקים הבית שלנו גם נפגע קצת מרסיס...

היה פשוט צחוקים!!!
ההורים שלי ישבו בבית ועשו עלהאש מתחת לקטישושות שהם אמרו לנו את זה התפוצצנו מצחוק!!!
ושנסענו לאפרת אז עלינו על ההסעה של היישוב באמצע כביש 6...
היה פשוט צחוקים לא סבלנו מי שחושב שכן....
אני שמח בשבילך שהמלחמה הייתה מאוד מצחיקה =]צעיר רענן
 
באמת היא היתה מצחיקה! יש פה חברה מאפרת???עץ על מים
חחחח... קשישה שכמותי..קינמון
אני עוד זוכרת את מלחמת לבנון הראשונה... הייתי ילדה בת 4 והיה לי מן קופסא גדולה מפלסטיק, ובגלל שפחדתי הכניסו אותי לקופסא של אחותי, שתשמור עלי(:
ובמלחמת לבנון השניה הייתי עם לב-אחד, או אוספת מצרכים או מטיילת בין מקלטים ומשעשעת ילדים.. חחח.. יש לי מיליון סיפורים מצחיקים..
אבל לא מתאים לי מלחמה עכשיו.. יש לי תוכניות לקיץ
לי מתאים..עץ על מים
וגם אני מתכננת לחופש אבל זה פשוט סבבה כזה...לא שיש מלחמה אלא מה שיש צחוקים כאלה...
כולל כל ההרוגים? והפצועים? והמשבר הכלכלי?קינמון
אני חושבת שעדיף לצאת למחנה או להתנדבות אם את מחפשת צחוקים..

אמרתי...עץ על מים
שלא זה שיש הרוגים ופצועים אבל הכיף שיש צחוקים וכו'....
אופס התבלבלתי..קינמון
זה היה מלחמת המפרץ.. |מתפדח|
במלחמת לבנון הראשונה ההורים שלי התחתנו..
אז אני לא קשישה עד כדי כך.. |מחפש מוצץ|
אמממ..הייתי בן 13 בערך..<אריאל>
השפיע? אני בקטעים האלה בול עץ- יצאתי בחוץ עם חברים לראות איפה הקטיושות נפלו(לפני שאתם אומרים לי שזה לא אחראי-הייתי צעיר !)-בישוב שלי לא נפלה אף אחת ב"ה. רק מסביב. 
אני זוכר שלא התייחסתי לאזעקות, זה הכל. 
אני הייתי במלחמת המפרץ..עתיק שכמוני -עצמי-
אני זוכר שתמיד הייתי בבאסה שאני לא שם !!
והייתי רואה סרטוני רעל וכו

וחסר לצהל אם הוא לא מחכה לי במלחמה הקרובה!!!!
חחחחח... יזקן..ארי צלוב
היינו עוד במלחמת המפרץ הראשונה |מרגיש זקן|
אבל בטח שבשנייה גם אני רציתי להיות
ובלבנון השנייה אמרתי חבל פספסתי בכמה שנים בודדות
עופרת יצוקה אמרתי לא נורא גם אם הייתי בצבא כולה הייתי טירון ולא הייתי עוזר
ועכשיו אני מבואס שלא התגייסתי מזמן כי למלחמה הזאת הייתי מספיק אבל אני ילחם במקום בצה"ל בצבא ה'
-Rעות-
בס"ד
 
אני גם הייתי במלחמת לבנון השניה והייתי בת 14..
 
כך שאני זוכרת את זה מ מ ש..
 
ברחנו מהמקום שאני גרה לטבריה כי עוד לא נפלו קטשיות שם ואז התחילו לפול שם אז ברחנו לחיפה..
 
ואז גם שם התחיל ליפול
 
ואי אני זוכרת שזה היה ממש מפחיד.
 
ממש הם רדפו אחרינו..
 
אח"כ הלכו להר חומה ואז ירושליים..
 
תכל'ס היה נחמד כזה כי כל מקום שהלכנוו אז אמרנוו שאנחנו מהצפון וכולם ריחמו עלינו....
 
אני חושבת שזה החופש הכי מנוצל שהיה לי הייתי במליונים של בתי מלון וב מ ל א אתרייים..
 
ואח"כ כבר נמאס לאמא שלי כל הנידודים האלה אז היא רצתה לחזור למקום שאנחנוו גריים כיי אבאא היה כל המלחמה שם..
 
ואז פחדתי עליה אז התחננתי לבוא איתה וזה היה הימים שנפלו כל דקה בערך בררר..זה היה כ"כ מפחייייידדד!!!!..
 
וכל הזמן ישבתי במדרגווות ובכיייתיי..
 
קיצור..
 
סיוט חיי.!
 
 
לא רווצה עוד מלחמה למרוות שיש הרגשה מטוורפת שהולכת לפרוווץ אמאלללהה!!!..
כע נכון...עץ על מים
נתנו לנמו להכנס לכל המקומות חינם מוזיאנים /סופרלנד/לונהפארק' מה שרק רצינו היה לנו או חינם או הנחות מזה ניצלנואת זה...
הלכנו לדודה שלי והלכנו איתם לאיזה משו ואז היא אמרה לפקידה אלה מהצפון...אז היא נתנה לנו להכנס אפ' בלי לראות ת.ז.
זה היה קורע!
כן כל הבאסה...במלחמה נהיה ג'ובניקים :S-עצמי-
שיחכוווווווווווווווו

רק שנה ו4 חודשיםםםםם
תנו לסיים מסלול כמו בנאדםםםם
עברתי את שניהם.. עופרת יצוקה יותרמיטל
אני פשוט יותר קרובה לדרום הארץ והיינו בטווח הקסאמים..
 
ב"ה לא נחת אצלינו שומדבר אבל במרחק רבע שעה מאיתנו נחתו כמה
 
ואני זוכרת בסמינריון הדרכה שבשבת שלה התחילה המלחמה. הודיעו לנו במוצ"ש מה קורה בדרום.. ואמרו שהושמעו אזעקות בקרית גת.. ואני הייתי מכל המדריכים שם הכי קרובה לקרית גת.. ופשוט פחדתי והתקשרתי הביתה בלחץ
 
ב"ה זאת היתה אזעקת שוא אבל היה מפחיד
אף אחת מהן, ב"ה.הסנה-בוער
בס"ד
אינתיפאדה גם נחשבת? כי את זה כן הרגישו פה.

מסקנה.-Rעות-
בס"ד
 
כל נער ישראלי חלק מהשראליות שלו זה לחוש את עשיו שונא ליעקב.
 
אינתפדה,מלחמה.
 
פוי.
כאמור:"זה לא כ"כ פשוט להיות כאן ילד".אבלהסנה-בוער
ח.. אני לא הייתי באף אחת...אביהש
אבל הייתי באיתיפיאדה...
 
בעופרת יצוקה הייתי בכיתה ט'...תן חיוך!
וזה התחיל בשבת סימינריון בבני עקיבא והיינו צריכים להכנס למקלטים ומממדים כי הסימינריון היה בדרום..
אני זוכרת שזה היה מצחיק אבל באמת שלא...
אני הייתי בעופרת יצוקה~SMILE~
היום אני בת 17, אין לי מושג לפני כמה זמן הייתה המלחמה אז תחשבו לבד בת כמה הייתי אז... 
רשמים מהמלחמה?!  השפיעה עלי?!  זוכרת משו?!
ת'אמת, לא ממש הזיז לי שיש מלחמה, אעפ"י שצנחו לי כמה מאחורי הבית...
לא חשבנו על לצאת לכיוון המרכז, חוץ מאחותי שהייתה בלחץ מטורף...
סה"כ, היה דיי מגניב התקופה הזאת.


סתם ככה אני שונא את כל המלחמות..ארי צלוב
חוץ מהקטע שיש מלחמה ופצועים\הרוגים וכו'
 
תמיד!! המלחמות יוצאות בחופש ותמיד!! הם דופקות תכנונים
דופקות תיכנונים?!-Rעות-
בס"ד
 
לא נעים לומר,אבל לא זכור לי חופש מנוצל ומלא כיופים כמו זה של המלחמה..
 
 
ה' ישמוור..
אולי נפסיק לדבר על מלחמות?לולה=]
זה נושא ממש עצוב...
 זה לא טוב לחשוב על דברים רעים יותר מידי...
חח תכלס, ניראלי טורכיה יקראו תשרשור הזהשלומצ=]
יגידו עזבו, הם נהנים מזה, בואו נעשה רוורס
 
תכלס, אני מהדרום, אז את מלחמת לבנון לא כ"כ הרגשתי, ז"א לא הייתי שמה[למרות שמי שלא יודע בזמן הזה היה אצלנו מבצע "גשמי קיץ" וגם אצלנו נפלו טילים בלי סוף!]
בעופרת יצוקה ברור שהרבה יותר הרגשנו..תאמת? ממש נהנתי ברור שלא מהחיילים, מההרוגים, ומהפצועים אבל בכללי הייתה אווירה טובה כזאת, מגבשת.. אני זוכרת שנסענו לקראת סוף המלחמה לבת ים לדבר איתם מה אפשר לעשות עם האבה העצומה הזאת שהתפתחה במהלך המלחמה שאנשים מהצפון מחבקים את הדרום...ולראות את החיילים המורעלים שהם מתים כבר להכנס לעזה ולפרק תערבים וואי זה היה כ"כ גאווה לאומית  
ברור שגם כל ההטבות שקיבלנו היו שוות, למרות שבקושי ניצלתי אותם..[חוץ מההודעות חינם של אורנג' ]
אה, והייתי בכיתה י'.. חח
 
תן חיוך! אני גם זוכרת תשבת הזאת!! וואי זה היה כ"כ מלחיץ!!! אבל היה מצחיק, מודה
 
 
אגבבבבבבב ההטבה הכי שווה היתה לקבל מותאם בבגרויות
 
אבל שלא תיהיה עוד אחת, חלאס..
רעות אני שיא המזדהה...עץ על מים
לא אם תכננתם ללכת עם חברים לצפון לשבוע..ארי צלוב
וזה מטעם הישיבה ואז בטלו בגלל המלחמה והיה אמור להיות חבלז"י
גם שוג של קשיששלומי20104
במפרץ הייתי רק שההורים שלי אחרי בערך יומיים החליטו שללבוש את הברדס ולהיכנס לחדר אטום זה לא סיבה מספיק טובה להעיר ילדים באמצע הלילה..
ומלחמת לבנון השניה התחילה שהייתי בטיול בצפן(שביעיסט)ומשרד החינוך לא נתן לנו בהתחלה לעשות כלום היה אסור פשוט ליסוע אפילו לצאת מחוץ לאזור המסוכן היינו תקועים שמה כמה שעות עד שירדנו למטה.
ובעופרת יצוקה הייתי כבר בישיבה גבוהה ואח של אהרון קרוב למד איתי ביישיבה ככה שכל הזמן עסקו בזה והיו גם הרבה חברה שקפצו למילואים ככה שהרגשנו את זה מאוד.(נסענו גם שבת אחת לשדרות)
ולכל מי שמתכנן מלחמה בקיץ תרדו מזה אין לי כח למלחמה תתנו לי להשתחרר וללכת כבר בחזרה לישיבה מי בכלל צריך מלחמות....
 
אם אני זוכרת? אם א-נ-י זוכרת???אביה14
לבנון השניה- אבא שלי התגייס למלחמה הזאת...

מי שרוצה לשמוע סיפור מלא ניסים מוזמן באישי. אני לא רוצה פה.
למה תעלי לפה יש מצווה לפרסם נס..ארי צלוב
לכן פעם היו מביאים קורבן תודה
אני השתתפתי בעופרת יצוקה, ולמרות זאת אני כאןאנונימי (פותח)
 אני מאמין שלנו היה פחות מלחיץ מאשר למי שישב בבית
הייאנונימי (פותח)אחרונה
אני היתי בטווח.. באשדוד..
ואחים שלי היו בטרואמה... ובקושי ישנתי בתקופה הזאת כי אני הגדולה אז אני הייתי אחראית על אחים שלי הקטנים....
ונפל לנו טיל מול הבית..ותלמידה של אבא שלי נפצעה קשה.. בקוצור היה ממש ממש לחוץ ואז אנחנו נסענו לחיפה.. למשפחה שלנו וכייפנו שם ושנגמרה המלחמה חזרנו הביתה
 
אהה והייתי בת 14.5..
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי יעניין אותך