מציאות או דמיון...?!ואחת עם חצאית
חברים,
בעקבות ויכוחים חוזרים ונשנים שלי עם כל מיני אנשים,שאלות לי אליכם.
תהיו רגע אמיתיים עם עצמכם,
מה הם המניעים האמיתיים לזה שאתם נמצאים פה-בעולם הווירטואלי,משתפים את האנשים מפה ולא אנשים מהמציאות בדברים שעוברים עליכם?(לא משנה אם דברים טובים,רעים בכמות גדולה או קטנה)ולעיתים אף מחשיבים אנשים מפה כחברים קרובים בכלל בלי להכיר אותם באמת בחיים המציאותיים?(ואם אתם תוהים לעצמכם-לא,שיחות בפלא' זה לא נקרא החיים האמיתיים)
עד כמה באמת אתם יודעים להפריד בין המציאות לדמיון,בין החיים הווירטואלים לחיים האמיתיים..?
איך זה יכול להיות שפה תגידו דברים שבחיים המאיתיים לא תגידו ועוד תרגישו שזה טבעי ונוח?
אשמח מאד לתשובות אמיתיות וכנות,זה יעזור לי בהמון דברים ובחירות אישיות..
תודה מראש,והמשך שבוע מקסים
 
 
יש לי מה לענות.. אבל.. ביצפר.. =/ בינתיים מקפיצהמיטל
>>הסנה-בוער
בס"ד
אין לי כח לענות על זה [עוד נושא חרוש ] אבל כמה נק':
-אנשים לא מתנהגים פה בצביעות או שהם לא משקפים את החיים האמיתיים שלהם. זה כמו שבבית ובכיתה מתנהגים קצת שונה, מראים צדדים אחרים. ככה זה גם בפורומים מול העולם האמיתי.
-יכול להיות שפה אני אספר על משהו למרות שבעולם האמיתי אני לא מדברת עליו כמעט, אבל זה יכול לקרות בדיוק ההיפך.

ברור כאילו מה?!15
לא אמרתי שאנשים כאן צבועים ח"ו..!!ואחת עם חצאית
פשוט,איפה מוצאים את ההבדל בין העולם הווירטואלי לעולם המציאותי..כי יש כאן אנשים נסחפים במעט..
 
אז ככה..ארי צלוב
אנשים מרגישים הרבה יותר נח לשתף בעולם הוירטואלי ולא במציאות בגלל שהוא יודע שפה הוא מסתתר מאחורי קצת אנונימיות אין פאדיחות והאנשים פה לא עם דעות קדומות עליך אלא שומעים ומגיבים לפי ראות עינהם העכשוית
ולכן קל יותר לשתף ולהגיד דברים שבחיים האמיתיים לא היו אומרים
שני העולמות חשובים כי כמו שאמרת אם לא מכירים חוץ מאשר בתכתובת על המחשב (למרות שזה גם סוג של הכירות..) זה לחיות בכזה סוג של אשליה חשוב שיהיה גם חברים במציאות אבל גם פה חשוב כדי שיוכלו לשתף בדברים שלא היו משתפים חברים במציאות
טוב אז הנה התשובה שלי-מיטל
המניע שלי של להיות פה הוא לא כדי שיהיה לי לשתף.. ואני חושבת שאני עושה איזון נכון בין ווירטואליות לאמת וב"ה אפאחד לא בא על גבי השני (לדעתי)
 
אבל אני ממש מבינה על מה את מדברת כשאת אומרת שיש פה אנשים שמגזימים..
 
אדם מטבעו צריך חברה, וכל אחד מוצא אותה במקום אחר.. יש אנשים (הרוב) שמוצאים חברים בכיתה.. יש כאלה שבכיתה לא ידברו אבל בסניף יפתחו לגמרי, ויש כאלה שלא זה ולא זה והמפלט שלהם הוא פה, בפורום.
 
נראלי אז שהאנשים שהופכים את הפורום לחיים שלהם הם אנשים שפשוט לא מצאו מקום אחר שיספק להם את הצרכים החברתיים שלהם.. וצריך לנסות להבין אותם ולא לבוא בהתרסה.
 
דברים כאלה אפשר לראות גם בעוד מקומות.. לדוג' מש"צים שזאת תנועה שנפגשת בד"כ בחגים ובקיץ.. אבל יש אנשים שמאז שהם הצטרפו לשם, אלה החברים שלהם! או הרוב המוחלט משם.. וזה נובע מכך שכנראה לפני זה לא היו להם הרבה חברים ושם הם יכלו להתחיל דף חדש ולנסות לפתח סופסוף חיים חברתיים טובים.
 
קיצר, זאת דעתי. ולסיכום: אם מישהו מחשיב יותר מידי את החיים הווירטואלים נראלי זה בגלל שיש לו חוסר בחיים המציאותיים.. .
התשובה שלי:-נאוה-
בס"ד
 
אני דווקא כן מפרידה בין הדמיון למציאות.
 אני מאוד מודעת לזה שאם אני משדברת כאן עם אנשים
זה לא אומר שאני מכירה אותם.
 
ואני כן משתפת אנשים ב"מציאות" במה שקורה לי וגם ב"וירטואלי"
אני רואה בזה אותו רעיון.
אם המטרה שלי היא לשתף ושיענו לי אז גם במציאות וגם במחשב יש אנשים שיכולים לעזור לי בזה..
 
חוץ מהקטע של שיתוף, התייעצות וכו...יש את הקטע של כיף.
הרבה יותר כיף לי לדבר עם חברות שלי במחשב מאשר בטלפון למשל.
גם כי זה חינם ולא עולה לי על כל דקה () וגם כי להתבטא בכתיבה לפעמים יותר קל לי
וגם כי במחשב אפשר לכתוב שטויות וסמיילים וכל מיני דברים שבמציאות ... זה קצת פחות כיף.
 
ועוד נקודה- אנשים חדשים.
ברחוב אני לא אפנה אל אנשים ואתחיל לדבר איתם או להתייעץ איתם
והמחשב דווקא מאוד עונה על הצורך של לדבר עם אנשים ולהתייעץ וכו דווקא כי אתה אנונימי,
גם אם אתה בכלל לא מכיר את האנשים ( כמו שמישהו כותב משהו בפורום ויש לו כל מיני תגובות וזה לא נראה לי עקרוני שהתגובות זה לא מאנשים שהוא מכיר.)
 
 
וואי כתבתי די הרבה.. חחח לא נורא.
יומצויין לכולם!  
 
אכן נושא חרוש..יורבית
טוב, דבר ראשון- אני לא חושבת שפה זה 'ורטואלי' או 'דמיון'. האנשים פה אמיתיים לגמרי, בדיוק כמוני.
החיים שלהם הם חיים אמיתיים, וכן - אני חושבת שאפשר להכיר עולם של מישהו גם בלי לראות אתזה בעיניים..
סתם דוג' שקפצה לי לראש. אחותי קומונרית. אז מה אם אף פעם לא הייתי בסניף שלה, אני לא מכירה אותו ואת סוג האנשים שיש בו ולא יודעת בדיוק מה שקורה בו? ברור שכן. אני חושבת שב"ה זכיתי להכיר פה עולמות שלמים, גם אם לא הייתי שם פיזית.
לפעמים [לא תמיד, אבל לפעמים] פה מכירים את הבנאדם יותר טוב מאשר ב'חיים האמיתיים'- כי פה אין שום חיצוניות. קרה שחברות ממש טובות שלי מפה, בקושי ידעתי איך הן נראות. אז מה, לא הכרתי אותן?! אני מכירה אותן הכי טוב בעולם! ויותר טוב מבנות בכיתה או בסניף, שרואות אותן כל יום..
ברור שזה לא לגמרי, אבל מה לעשות שבכל מקום רואים צד אחד שלנו. אז אני מכירה צד אחד. כמו שלידור אמרה.
למה אני פה?
טוב, בדיוק כמו שאמרתם. לפעמים יש חוסר כלשהו בסביבה שלך, ואתה מחפש אותו במקומות אחרים.
וזה לא רק בסתם 'חברה'- אלא לפעמים גם בחברה מסוימת, בסוג מסויים של אנשים, שנמצאת פה, ולא נמצאת מסביב. אולי ליד האנשים האלה אני מרגישה יותר בנוח להגיד מה שאני באמת חושבת ולספר על דברים מסוימים.
 
פורום זה אכן לא דרך טבעית להכיר אנשים, אבל אני חושבת שאפשר לנצל את זה מאד לטובה- כמובן בחכמה, להבין בדיוק בשביל מה אני כאן ומה הגבולות של זה, ולזכור שצריך להראות את עצמי גם בסביבה הטבעית [ה'אמיתית'] שלי.
 
שנזכה.
אני יענה עוד מעט...עץ על מים
התשובה שלי-----מתו"ש
בס"ד
 
1-מממ..הבנות באולפנה...אממ...אני לא בדיוק יכולה לנהל איתם שיחות נורמליות.....
2-אין לי מה לעשות כ"כ אחרי הצהריים..
3-קשה לי להיות בחברה גדולה של אנשים, מכמה סיבות...
4-יש פה אנשים באמת אחלה ועם כמה נכנסתי לקשרים קרובים וליפגש זה כבר לא וירטואלי...
5-אינלי כוח לחשוב...
בואי אני יסביר....עץ על מים
לפני כמה שנים בערך בכתה ה' משו כזה...
ראיתי את אחותי כל היום בערוץ 7 בפורוםפ הזה אמרתי וואו מה כבר אפשר לעשות פה 24 ש'....
היום אני מבינה...
לפעמים לא כיף לדבר אם בן אדם שמכיר אותך ויש הרבה מעלות לזה שאתה וירטואלי בשביל האחרים ואתה לא חייב לפגוש אותם!!!

תאמת זה גם אופי של בן אדם אני מכירה מלא בנות בגיל שלי שאין להם מה לעשות פה הם יכנסו לפה הם יברחו!!!
זה לפעמים סגנון מסוים ...
בזה שאתה יודע שאי אפשר להכיר אותך במציאות הרבה פעמים אתה מקבל תאומץ....
אין לי בעיה עם זה מהסיבה הפשוטה שבקטנהאחרונה

אני לא שונה מהחיים כאן, אני לא אומרת הכל כאן, בעצם אני לא אומרת כמעט כלום כאן, מלבד-דעות. וזה שונה. כי יש דעה ויש רגש. את שניהם אין לי בעיה להביע. רגש-לחברים ה'אמיתיים שלי, המציאותיים', דעה- כאן ולמה לא? הרי דעות היום מופצות בכל מקום..הדעות שלנו חשובות ולפעמים משפיעות.

על חברים כאן אני בחיים לא אומר שהם חברים אלה 'כאלה שאני מכירה', הרי..מסכימה איתי?

ובקצרה, מה המניעים?
את יודעת כמה אפשר לעזור כאן?! כמה עצות נשפכות כאן מדי יום?[מדי שעה, דקה..?] המון.

ואם אפשר לעזור גם בדרך הזו, למה לא?

טב ושמחה.

חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי יעניין אותך