סופים.הסנה-בוער
בס"ד
יש ספרים שאני קוראת לפעמים, ויש בהם דילמות ממש ממש חשובות וקשות. 
הסופר מביא המון צדדים שלהם, בודק אותם מהמון כיוונים.
ולכולם ברור שכל הכרעה שלא תהיה, תהיה קשה.
ואז, רגע לפני ההכרעה- הסופר הורג את הגיבור.
לפעמים זה ממש מעצבן אותי. היה לכם כ"כ קשה להחליט?
אבל אז אני חושבת שאולי זה נובע ממקום אחר, ממקום של- הספר היה קצת משעמם, או פחות מסעיר, אם הייתה הכרעה.

-זהירות, ספויילר ענק על שומרת אחותי-
למשל בשומרת אחותי- אם בסוף אנה היתה תורמת כליה לקייט, היינו חושבים 'אז בעצם כל העלילה היתה בשורה התחתונה- סתם'. ואם היא לא היתה תורמת וקייט היתה מתה, היינו חושבים בסתר ליבנו שלמרות שאולי אנה צודקת מבחינה טכנית, זה היה מגעיל מצידה. אז מה נעשה? הא, נהרוג את אנה. הכי רומנטי וזהו.
-סוף ספויילר-

או למשל ברומיאו ויוליה- תארו לכם שבסוף רומיאו ויוליה לא היו מתים בסוף.
זה היה נורא משעמם, לשמוע איך יוליה מכבסת בגדים לרומיאו. או איך יוליה בוכה לרומיאו המקריח שאין אוכל במקרר ואיזה עצלן הוא, ולמה לעזאזל היא ברחה איתו.
לפעמים יותר קל, או יותר כיף לנו לקרוא, בספרים על סוף מוחלט, נשגב, מאשר על סוף אנושי, ואולי קצת, אממ- משעמם.
אני לא יודעת אם זה טוב, אבל נראה לי חסר סיכוי לנסות לשנות את זה.
זהו, זה היה סתם שיתוף. מה אתם חושבים?
אני חושבת שהרבה פעמים זה יפה.מרב14
ולא תמיד נראה שהסופר עשה את זה רק כי היה קשה לו להחליט, אלא שזה פשוט גומר את עלילה יפה יותר.
 
כמו בשומרת אחותי- אכן הכי רומנטי וגומר את הסיפור הכי יפה שאפשר עם הדברי זכרון של קייט.
 
אבל יש ספרים שזה לא באמת מתאים לעלילה להרוג את הגיבור וזה יוצא סוף מעפן, כמו ב"תעביר את זה הלאה"
שזה- טוב מה היה הקטע להרוג אותו???
 
בתעביר את זה הלאה-הסנה-בוער
זו דוגמא ממש קלאסית למקרה כי זהו, המסר הועבר, להעביר את זה הלאה וכו'. איך הם יכלו להמשיך את זה משם בצורה מרגשת? הם לא, אז למה לא להרוג מישהו כדי לסחוט עוד דמעות מאנשים?
צודקת..באמת פעמים סתם הורגים את אחד האנשים..אורושקוש
למשל בספר בתו של שומר הזכרון-מה הי הקטע להרוג את האבא? לא אהבתי את זה..
אבל יש ספרים שזה ממש יפהומוסיף..זה מאוד תלוי..
דווקא בבתו של שומר הזיכרון זה היה נדרש,פגזניקית גאה!
כדי להראות איך כל האמת התגלתה אחרי שהוא מת.
לא ידעת..התחברתי לאבא..חשבתי שאם מישו ימותאורושקוש
זה יהיה הבן או האמא או לוידעת מה..
למרות שאני זה לא דוג' אני שונאתשאנשים מתים בספרים אפילו שזה מה שעושה את כל הספר..
משהו עקום מאד בספר הזה.אנונימי (פותח)
היה לו פוטנציאל והוא התמסמס.
בקשר למה שכתבת על רומיאו ויוליהL ענק
כל ספר אבל כל ספר נועד כדי לעניין
לא תמצאי ספר שנועד לתאר מציאות יומימית
(יש כאלה אבל הם מענינים רק בגלל הצורת כתיבה של הסופר)
בכל מקרה ספרים נועדו לתאר מהפך. מקרה מסוים .וכ'ו
את מדמינת נגיד את ג'י. קי. רולינג מתאר את חיי הנישואים המאושרים של הארי וג'יני?
 זה יהיה ממש משעמם ואני לא מכיר מישהו שיקנה את זה..
(למרות שלפי הספרים האחרונים שלה היא עוד תגיע לזה..)
כולם- נא להיזהר מספויילרים.ארגמן
אני חושבת שברומיאו ויוליה המוות לא היה פתרון זול להתחמקות מסוף אלא סוף הולם ואפי.
מה???אביב
דווקא היה יכול להיות מה זה כיף אם ג'יי קיי רולינג לא הייתה קופצת 19 שנה ונותנת לנו הצעת נישואין, חתונה, שיקום, עבודות.. לא חייב להיות חופר, אני מאמינה שלאחת כמו ג'יי קיי רולינג זו לא הייתה בעיה לספר קצת ככה,
זה כ"כ כיף, למה ברגע שנגמרים כל ה"WOW", הבעיות נפתרות והרשע מת צריך לסגור??
כ"כ כיף לקרוא על חיים נורמליים.. על שיקום.. על צמיחה.. הדילוג מבאס לגמרי.
וזה בעניין הארי פוטר.
בעניין שומרת אחותי (שוב ספויילר...):
דווקא ככה הפסר נגמר בצורה הכי מיוחדת שאפשר.
זה ספר עוצמתי וחזק, ולמעשה שום תפרון לא היה מרצה אותנו, הקוראים, אני צודק?? בכנות, היא הגיעה לנק' ממש בעייתית שבה נטייה לאחד הצדדים ופתרון ההתלבטויות היה יוצא קיצ'י או יוצר תהיות מיותרות ולא מציאותיות (לענייניות דעתי) על טיב האדם בשעת משבר, אמיתית. לכן זה סיום נהדר ומעניין (לא כ"כ זוכרת מה קרה אחרי שנהרגה, אבל אם אני לא טועה זה היה מעולה.). ברור שיש אכזבה, ברור, אבל ממרחק זמן - אתה מבין שזו פשוט הייתה הברירה היחידה שלא תוציא אותנו עם חוויה של עוד ספר שמשך משך משך ויצא עם סוף צפוי וידוע. (כן, יש פה גם את גורם ההפתעה, החשוב כ"כ בספרים מהסוג הזה)
סוף ספויילר

בקיצור, חפרתי, אבל אלו דעותיי (לאחר מחשבה מרובה וכו' וכו'.. )
אנא הביעו דעותיכם..

שבוע טוב.
כל העניין בהארי פוטרL ענק
זה שיש רשע שצריך לנצח אותו הקטע היפה אצלה זה לא הכתיבה אלא העלילה לכן נראה לי שהיה משעמם לתת להארי להילחם בכל מיני מפירי סדר שהחליטו לתת לפחי אשפה ללכת מקות עם מוגלגים..
אבל למה היא לא חיקתה את טולקין?golani
שהייתה מוציאה עוד ספרים על העולם הזה.
לא, זה היה ממש משעמם אם היא היתה מתארת את החיים הרהסנה-בוער
גילים.
אני לא מדברת על זה שסופרים מסיימים את הספר ברגע בנפתרה הבעיה- ככה זה ספרות.
התכוונתי לזה שסופרים לא מוצאים דרך לצאת מהבעיה כביכול, ופשוט רוצחים את הגיבור/מישהו באיזור.
יש מה שנקרא - טרגדיה.אנונימי (פותח)
אם מישהו מזמין תמליל לאופרה או להצגה טראגית, זה מה שצריך הסופר, מחזאי וכו' לעשות. שייקספיר כתב מחזות - טראגדיות וקומדיות.
במקרה של רומיאו ויוליה יש גם האלמנט של לימוד לקח. לפעמים סיום שמאלצי הורג את כל הרומן, ורק הגבור נשאר בבדידות מזהירה וחסרת תכלית.
בספר - הרוזן ממונטה כריסטו - יש כמה עלילות מקבילות - חלקן מסתיים בטוב, שהוא ממש מאולץ ולא אמין כל כך, בדיוק בגלל סיומו ה"מושלם" כל כך. בחיים גבורים מתים, מה לעשות?
הרג הגבור יכל לפתור בעיה כמו - ייסורי מצפון שלו עד סוף כל הימים. אולי, בכללי, הוא הטוב בסיפור, אבל רק באופן יחסי לרעים יותר.
בינינו, גם אני מעדיפה סוף טוב, אבל לפעמים זה משאיר את הקורא בהרגשה שזלזלו באינטליגנציה שלו.
יש ספרים, כמו - שומרת אחותי - שהם ממש לא בשבילי...
אני א-ו-ה-ב-ת ספרים שהטובים מתים!הדריכני
סורי על המזוכיסטיות.
זה כ"כ חנון שכולם בסוף חיים באושר ועושר וכייף ואהבה...
כמו, לוידת אם אתם קוראים או לא.. הארי פוטר 7.. סוף כ"כ כ"כ דפפווווווווקקקק!!
חח פתאום אני מגלה שחצי מהשרשור פה הארי פוטר..הדריכני
אני פשוט שונאת שעושים את זה!!!!ד"ר אריק
בס"ד
ואני עושה את זה בעצמי=]
באיזשהו מקום את צודקת!כן!אם מישהו לא מת,אז הספר יהיה משעמם!!!
אבל זה מחרפן אותי!משגע!אני קוראת ספר, לגלות לכם סוד?, כדי לברוח מהמציאות!כן!מה לעשות!החיים אפורים, הם לא תמיד ורודים, אז לוקחים ספר כדי "להשלות" את עצמי...ומה מסתבר?שהוא מת!אוך!נו באמת!לא רציתי לבכות! רציתי ספר קיצ'י, קצת דבילי, משעמם ("והיא הלכה לקנות גרביים"-בסדר?!), ובעל סוף טוב!זהו!מה כל כך מסובך בזה?!
ואני לא מסוגלת לא לקרוא ספרים עצובים!!!אני חייבת לקרוא, ואני יודעת שהוא עצוב! ולפעמים זה הורס את החשק לקרוא...שחברה הורסת לך שהיא מתה בסוף!אוי!זה מטומטם!
בתכלס, בתור מישהי שעושה את זה, אני שונאת שסופרים עושים את זה, ואני הורגת ת'גיבורים שלי ומענה אותם היטב היטב
אז ככה זה לכאן ולכן...שרון כהן
עם מדברים על הארי פוטר אז מההתחלה הוא היה דפוק.. סורי..
יש ספרים שאתה רואה שהם סתם הורגים אנשים פשוט סתם!! 
יש ספרים שרואים שזה היה צריך לקרות לא בגלל שלא היה מה לכתוב או שאילו לא הרגו את האיש הספר היה הופך להיות משעמם... אלא כי באמת זה מה שהיה צריך להיות.. 
זאת דעתי האישית
אויל זה כמו אלוהים..מתו"ש
בס"ד
 
הוא מרגיש ששקט מידי ואז הוא הורג את הגיבור
יש פעמים שזה יפה- ויש שלא.אנונימי (פותח)
אני חושבת שיש פעמים (כמו ברומיאו ויוליה)  שזה היה נורא משעמם אם לא היו הורגים אותם.
אבל למשל בלב של דיו (ספר מדהים, לדעתי) אם הסופרת (קורנליה פונקה) הייתה הורגת את הגיבורה, זה לא היה מעניין במיוחד.
לעומת זאת, יש סופרים שהורגים את הגיבורים שלהם ואח"כ מקימים אותם לתחייה (כמו בספרים של שרלוק הולמס, בספר של פרשת נזר התרשיש, מאת סר ארתור קונן דויל. הוא לא באמת מקים אותו לתחייה, אלא עושה כאילו לא מת, ומערים על כולם כדי שלא יהרגו אותו, והפעם באמת.)
אבל תארי לעצמך, מה היה קורה אם פתאום היה קורה עוד משהו, מסעיר ומרגש לרומיאו ויוליה, לא יודעת מה. (זה קצת קשה לי, כי אני בקושי יודעת על המחזה הזה משהו, חוץ מזה ששסקפייר כתב אותו) והסוף הוא לא שיוליה מכבסת לרומיאו את הבגדים, אלא ש- (כאן אני ממציאה)- שניהים מתבוננים אל השקיעה כשהשמיים עוטים צבע ארגמן עז, ויוליה לוחשת לרומיאו:"אז מה, יקירי, יוצאים שוב להילחם על עקרונותינו?" ורומיאו מחייך ומשיב לה:"כמובן, יקירתי."
או משהו בסגנון... את יודעת... 
אני פשוט אחת כזאת ששנואת שהספרים עצובים כאלה.אורושקוש
זה נותן לי הרגשה כזאת-שכחי מחיים טובים,מותק, אין סכוי. העולם אפור-את לא רואה?!
כאילו-אי אפשר סוף טוב?!
בגלל זה אהבתי ואני עדיין אוהבת את האגדות של הילדים.. סינדרלה,שלגיה וכל אלה. הכל טוב. הם תמיד חיים באושר ובעושר עד עצם היום הזה. כמה אופטימיות.
למה אי אפשר לתת קצת תקווה לאנשים פשוטים וקטנים כמוני שרוצים להאמין שאפשר לחיות חיים טובים?
השאלה היא מה המטרה של ספר.ארגמן
האם ספר הוא אמצעי ההבעה של הסופר והוא משתמש בו כדי לתאר את העולם, את בני האדם או את דעותיו, או שאולי ספר נועד לספק לקורא קצת אסקפיזם ונחת רוח? אני דוגלת בגישה הראשונה ולכן כל אמצעי שבו הסופר נוקט שמשרת את העלילה ואת האמירה של הסיפור, מקובל עליי. ואם הסופר רוצה להגיד- תראו, בחיים לא הכל נגמר בסוף טוב, זה בסדר, כי זו האמירה שלו על העולם הזה ואני אקבל ממנה מה שנוגע לי.
אכן. ^אביב
חברים, יש פה שמדברים על "מה שכיף" ואז סביר שיש שאוהבים עצב ויש שלא אוהבים, כל אחד מסיבותיו וממצבי רוחו שלו..
אבל יש שמדברים (נגיד ארגמון, אני, הסנה בוער..) על איכות של ספרות, מבינים?? למשל ד"ר אריק - אני חושבת שלפי מה שתיארת, את צריכה ספרי טיסה ורומנים זולים. אבל אם מדברים על ספרות, כן - לפעמים, כמו למשל ב"שומרת אחותי", המוות קובע את כל הסיפור!!
אם אני אקרא את זה שוב זה יהיה כ"כ שונה אני בטוחה...
אז נגיד מה שאמרתי על הארי פוטר, דברתי על מה שכיף לקרוא בעיני....
אבל נגיד על "שומרת אחותי" - אני מדברת מבחינה ספרותית ומה שאני אומרת נכון גם להרבה ספרים טובים וידועים אחרים..

--------אוהלי
אותי אישית מעניין רמה ספרותית,אבל בגבולות. בשביל לקרוא ספרים מזוכיסטים כי הם נחשבים ברמה ספרותית גבוהה, אני בעד לפתוח עיתון וברבע שעה לסגור את העניין. ספר צריך קודם כל להיות נעים לקריאה, ועם עלילה לא אכזרית מיסודה (חוץ מספרי שואה אולי). זה לא אומר שכולם בסוף חייבים לחיות באושר ועושר, ואם זה חלק מהעלילה שמישהו מת וזה נצרך,בסדר. אבל נגיד שומרת אחותי- לא קראתי ואין לי כוונה לקרוא. לא מעניין אותי הרמה הספרותית של הספר, מהמעט שהצלחתי להבין זה ספר שכל כולו טרגדיה- אמרתי כבר שאפשר לפתוח עיתון? למה לבזבז כמה שעות טובות מהחיים כדי לקרוא ספר קורע לב?  בגלל זה אני לא מתקרבת לנעומי רגן- לא יודעת איך היא נחשבת מבחינה מקצועית, מבחינה אנושית היא גרמה לי זעזוע עם "עקדת תמר" ואם מישהו צריך פסיכולוג, שילך אליו ולא יוציא את התסכולים שלו מהעולם עלינו,סבבה? (וזה לא אישי עליה דווקא- אני כותבת גם על "מלאכים ושדים" של דן בראון ועוד) ואני קוראת די הרבה, ולא הכל קיצ'י. אבל יש גבול מבחינתי, וסופר שלא מוצא אותו נשרף. זה הכל.
מסכימה עם כל מילה שלך אוהלי!!אני ירושלמית
יש מספיק טרגיות ועצב בחיים, מכדי שאזמן לי אותם גם בספרים.. בשביל זה אפשר לקרוא עיתון כמו שאמרת...
לי דווקה ספרים טרגדיים או איך שלא אומרים את זה -מרב14אחרונה
עושים לי את זה.
כל עוד זה לא קיטשי או טרגי בצורה מוגזמת כמו עקידת תמר או נער החידות ממומבי, הדברים המזעזעים שבספר עושים לי את זה.
 
לי כיף לקרוא דברים קורעי לב, הם מרגשים אותי ומזיזים לי הרבה יותר בנשמה, ספר שגורם לי לבכות הוא בדר"כ ספר טוב מבחינתי.
 
 
 
הי לא יודעת אם הפורום חי?!ניגון♥️

יש למישו המלצות לספרים לנוער מעניינים ממשש ומרגשים וכו' אבל שהם סבבה יחסית? ושהם לא חרדים

תודה♥️

היה לא מזמן שרשור בהו"למרגול

הספרים של רונית לוינשטיין מלץ נהדרים

אני מבטיחה שאני לא זקנה, אבל דבורה עומר - וואו.

אוּרי גם ספר מהמם. לא זוכרת במדויק את התוכן, אבל קראתי אותו בגיל מאוד צעיר (בהמלצת אמא), אז מניחה שסבבה.


הספר "אניגמה" זכור לי כמעניין ממש.


אם הנוער מעוניין בספרי פנטזיה, יש סדרה חדשה יחסית ונהדרת- שומרת הערים האבודות


הספר "פלא" (על ילד עם תסמונת כמו של מלאכי, או בסגנון)

כן. פלא - מקסים.נחלת
מתוך ההפיכה - פועה שטיינר. האדמה הטובה - פרל בקנחלת
תודה ♥️ניגון♥️
לפי סופריםxmasterx

ג' ד סלינג'ר אם רוצים משהו עם קצת פילוסופיה

גם הרוקי מרוקמי (לא מת עליו אבל שיהיה)

פול אוסטר חלק - מר ורטיגו, מוסיקת המקרה, טרילוגיה ניו יורקית

מילן קונדרה (הקלות הבלתי נסבלת של הקיום)


צרויה שלו אולי "כאב"

רוברט היינליין גר בארץ נכריה

צלה של הרוח קרלוס רואיס סאפון

ההסטוריה הסודית דונה טארט

הרוקי מורקמי וצילה של הרוח לא זכורים לי נקייםמרגול

חיפשה לנוער ויחסית נקי

לא חושבת שעונה על ההגדרה

כתבה סבבה יחסיתxmasterx

אני לא יודע מה כללי המילון כאן ומה ההבדל בין נקי, ללא חשש של כלום, סטרילי וסבבה יחסית.

לדעתי הם מוגדרים בכל מקום כספרי נוער איכותיים. זה שיש שם קטע אחד שהוא אגב לב לבו של הסיפור ואי אפשר בלעדיו בשביל להבין את גודל העוצמה שם זה בדיוק העניין.

לגבי הרוקי לא בטוח שאני יודע למה הכוונה

מורקמי לא לנוער ולא נקיאלפיניסטית
בסדר תודה שהארת את עיניxmasterx
בכיף❤️אלפיניסטית
לאיזה גיל?אלפיניסטית

איזה סגנון?

עריסת הבמבוק, זקני בית הספר ב....(שכחתי את השם)נחלת

 

אל תיגע בזמיר, הרפר לי

לבדו ימות אדם, דויד....

 

אם את אוהבת בעלי חיים:

ג'יימס הריוט - כל ספריו

ג'ראלד דארל - היער השיכור

חברברי הסוואנה.  עוד ספר על איסוף באוסטרליה וזהו!

 

מסע קונטיקי, תור היידרגל

אינדיורנס

 

על איזה גיל מדובר בעצם? יהיה יותר קל לדייק.

ומה את אוהבת לקרוא. 

 

 

ווילובי?ריבוזום
בדיוק. תודה. אבל לא בתרגום הראשון. אלא אם כןנחלת

קוראים את הספר עם מילון ארמי-עברי ומילון למושגים במשנה וכד' (אם יש..)

 

ספר מקסים לנוער וגם למבוגרים. מאוד אהבתי.

לאידעת איזה גילאים בדיוק זה נוער אבל מומלץ בחוםםםתמימלה..?
עבר עריכה על ידי תמימלה..? בתאריך כ"ח באדר תשפ"ו 0:38

ליאור אנגלמן(לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו, סולם גנבים-אחד הספרים הכי טובים שקיימים בעולם הזה!!)

אורנה בורדמן (מלכה בעל כורחה, בודדה במערכה וכו') מספרים על תקופות היסטוריות יהודיות כמו מגילת אסתר בתקופת המכבים מנקודת מבט של אישה שהייתה שם, לדעתי מהמםםם

שלם יותר מלב שבור של אבי רק והודיה בונו, מאוד אהבתי...

חיים אקשטיין (סודות בין הסמטאות וכו') לדעתי יותר ילדותי מהשאר אבל אנלא יודעת לאיזה גילאים אז....

לאידעת למה את נגד ספרים חרדים אבל המסע אל קצה הארץ של דבורי רנד היה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בחיים, קצת הסטוריה אבל הסיפור מהמםם ושווה את זה...

ואו תודה לכולםניגון❤️

אני מדייקת יותר(: לגיל 17, אוהבת רומנים היסטוריים פרוזה והכלל פשוט שיהיה כיף לקרוא אותו שיהיה מעניין ומרגש ובשפה פשוטה.. ושיהיה יחסית נקי 

אם יש לכם עוד המלצות אני ממש ישמח(:

יש את אגרת מארביל ועוד ספרים של הדסה קלושהלל קימל
רק את איגרת מארביל התחלתי לקרוא והוא מדהים לדעתי
באמת להדסה קלוש יש ספרים יפיםניגון❤️

אבל כבר קראתי את כולם🤭וגם קראתי את כל אורנה בודרמן

תמימלה..? אני לא נגד ספרות חרדיתניגון❤️

פשוט ניסיתי המון ספרים חרדים ופחות אהבתי את הסגנון

יאו אבל נשמע ספר יפה מה שהמלצת אולי אני ינסה

מעולה, תנסי...תמימלה..?

ואם את פתוחה לזה-תנסי גם ספרים של רותי קפלר, אני קראתי את "אנוכי מבקש" ואהבתי מאוד...

יש גם שני ספרים מדהימים של אבישג צרחי, עד אחרי הנצח ומכאן ועד הנצח, עד אחרי הנצח קצת פחות נקי אבל מהמם ומכאן ומכאן ועד הנצח זה כאילו ספר המשך שלו, את תביני גם בלי לקרוא את הראשון אבל לדעתי כדאי לך לנסות גם את הראשון כי ככה יותר תביני וגם הוא יפיפה... אני קראתי קודם את הראשון והאמת שהוא גרם לי כאילו גם יותר להנות מהשני, לאידעת איך להסביר אבל מציעה לך לנסות, מקסימום-תדלגי על חלקים או משו.....

לא אהבתי סולם גנבים.נחלת
באמת????תמימלה..?

וואו, למה? זה אחד הספרים הכי הכי הכי טובים שקראתי!!!

למה לא אהבת?

כי מלבד האלימות כבר מההתחלהנחלת

בדיבורים וכו', לא הרגשתי עומק בספר; הפסקתי די מהתחלה.

אותו ספר,  אפשר לכתוב אחרת. 

 

 

יכול להיות שאולי בגלל שהפסקת די בהתחלה לא הרגשתתמימלה..?

עומק😅

לדעתי זה אחד הספרים הכי יפים, מרגשים ומלמדים שיש, בלי קשר לצורת הכתיבה המיוחדת...

ממליצה גם לך לנסות שוב לקרוא אותו אבל כמובן שזו בחירה שלך ואם לא מתאים לך-ברור שלא אכריח🤷😅

תודה לך.נחלתאחרונה
הספרים האהובים עלייחתול זמני

– "לב של דיו"

לנוער יותר צעיר לדעתי? אבל לא יודע, קראתי את הספר בערך 10 פעמים לפחות נראה לי אני יכול לדקלם בעל־פה. מאוד חמוד.

 

– "והיום איננו כלה" קריאה חובה

 

– טרילוגיית ארתור של קווין קרוסלי הולנד

(למען האמת קראתי רק את 2 הספרים הראשונים כי לא הצלחתי להשיג את השלישי אבל ממש מגניב) נראה שהספיקו לתרגם את הספר הראשון לעברית

 

– יומנו של חתול נודד (בדיעבד קצת קיטש אבל נהניתי מאוד בפעמיים הראשונות שקראתי)

 

היום אינו כלה - ספר טוב!נחלת
המלצה לספרים חרדים / נקיים לגמרי לילדה בכיתה גMARIAM

אשמח לנמלצה לספרים טובים לבת שלי.
אני רוצה משהו ערכי מעניין אפשר גם הסטורי.
|ספרים חרדים טובים! אפשרי גם לא אבל נקיים וטובים. למשל רעיה בלטמן הבית עם שעון האותיות.

לא הייתי מכנה זו רדידות.נחלת

יכול להיות ספר נקי ומוסרי טוב ואיכותי ולעומת זאת ספר "העולם הגדול" רדוד.

רדידות בעיני זה חוסר עומק; שטחי. דמויות רדודות שחור לבן וכו'.

אאאזז, אחי ואחיותיי אוהבי הספרמקפיצים נטושים

מה דעתכם על ספרי ברנדון סנדרסון?

לא אוהבת את הז'אנרעשב לימון
מכירהמבולבלת מאדדדד

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת


הערפילאים העידן הראשון מנצח 

סופר הפנטזיה הטוב ביותר שיצא לי לקרואאנונימי (2)
בוריס אקונין. סופר מתח רוסי. לא קראתי. שמעתי שטוב.נחלת
קוראתנחלת

עכשיו את אקונין. רק בהתחלה.  הומור. ציני.  נראה לי שונה מספרי מתח אחרים.

לא כל כך נקי.

חוזרת בי לגבי אקונין. לא מומלץ.נחלתאחרונה
אמביוולנטיצדיק יסוד עלום

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...


מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.


מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע


אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב


סרטון קומי להמחשה:

רובין הוב לא קראתי, לגבי פטריק רות'פוס,מקפיצים נטושים

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

שמע, עניין של טעם...צדיק יסוד עלום

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)


וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

רובין הוב זהב, שינתה לי את החיים לדעתיצדיק יסוד עלום
גם שם הרוח מלא ברמזים...אנונימי (2)

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

😥😥😥צדיק יסוד עלום
עניין של טעם i guess...
מלחמת הנפילים סדרה מומלצת ממשאיגנוטוס פברל

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

למה לא לקרוא ספרים אמיתיים?xmasterx
מה הבעיה בברנדון סנדרסון?איגנוטוס פברל
לא כתבתי שיש בעיהxmasterx
אני מעודד איזונים וקלאסיקה
כרגע פיליפ רות כנראהxmasterx
אמשיך עם סיפורי צוקרמן
פיליפ רות - יכול להיות מאוד בעייתינחלת
ניסוח קצת מעורפל פרטיxmasterx
ספר אחד שקראתי (לא זוכרת שם) - שומר נפשו ירחקנחלת
מוכנה להמליץ על ספרים איכותיים!נחלת
קדימהxmasterx
יש די הרבה. מוכנים לרשימה?נחלת
בטחxmasterx
למה לא שלחת?
כינחלת

 

 

א. אף אחד לא ענה על השאלה אם מתאים לכם ספרים מהספריה הציבורית הרגילה. 

ב. מכיוון שאני רואה שיש כאן מגיבים ממש צעירים; אמנם הספרים בדרך כלל די

    די  נקיים, אבל לא בטוח שמתאימים לגילאים צעירים (16.....) ואני לא רוצה

    להיות המקלקלת..... יש מספיק על מה לעשות תשובה.

שלחתי ביום חמישי נדמה לי. רשימה די מכובדתנחלת

 

 

מחולקת לפי קטיגוריות. אבל.....היא נעלמה! לא יודעת לאן...!

וגם, בדרך כלל אלה לא ספרים משלנו. אם זה מתאים לכם.נחלת
מתאים, מתאים..מקפיצים נטושים

כלומר, אולי, לא יודע אם אוהב.

ראה למעלה באחת התגובות שלי. רשימה. ממליצה!נחלת
אולי תפתחי שרשור אחר ויהיה מסודרxmasterx
כלומר לפתוח שרשור ולכתוב שוב את הרשימה? זה משנה?נחלת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

חיפוש קוראים לסיפור קצראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


 

חיפוש קוראים לסיפור קצראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


 

מנוע בינה מלאכותית לבדיקת תכנים של ספריםווקי טוקי

הי חברים, יצרתי Custom GPT שיבצע בדיקה לתוכן (סרטים, סדרות וספרים) ויתן המלצה האם זה יכול להתאים למשפחה תורנית. 
הדגש הוא בעיקר על חיפוש בעיות הקשורות לצניעות, זהות מגדרית וכדו'. 
מוזמנים להשתמש: 
ChatGPT - בודק התכנים המשפחתי

כמובן שיש להשתמש בזהירות, כי הבינה המלאכותית טועה לפעמים, אז לא לקחת את ההמלצה כתורה מסיני.

וואו זה אדיר. תודה!שואלת12
בשמחהווקי טוקי

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.

הוא מסוגל לראות את הסרט?נקדימון
לא, הוא מספק מידע על בסיס מה שמופיע ברחבי הרשת.ווקי טוקיאחרונה
די!!! זה המקום!!! אנשים כנסו, זה בול בשבילכם!!!!ימח שם עראפת
שימו ♥️! אני פותח בזאת תחרות כתיבת סיפורים בנושא - הר הבית


אתם הנוער!!! יחד עם פורום פרוזה וכתיבה חופשית!

"אל תירא כי חי הנוער חי וער חשמונאי"דורין השמיני
וואו אחי, אתה בדיליי של שנה אחת בלבד, מהיר!ימח שם עראפת
שמתי לב פשוט עכשיו הפורום חזר והיה לי משעמםדורין השמיני

אולי יעניין אותך