בס"ד
ושאתה מבין שזה הסוף...
מבין שאין דרך חזרה...אין החזר כספי, אין פסיכולוג שיתקן את הנזק...
הנזק נעשה, ואין להשיבו..
והמישהו הזה, יושב רחוק ממך, כבר לא אכפת לו ממך, מה קורה איתך, מצידו, שתתאבד, תתפוצץ, זה לא יזיז לו.
אתה מרגיש שדרכו עליך, שהוציאו ממך את כל האוויר.
אתה באמת מחפש מה לעשות עם עצמך, לבכות?לצחוק?
אחרי שנה, אתה שותק, מנסה להבין, לשחזר, ואתה, פשוט שותק.
לא מאמין שזה קורה לך, מכל האנשים בעולם, דווקא אתה?
אתה הופך לציני, צוחק על דברים שבכלל לא מצחיקים, ובתוך עצמך?אתה צורח!
אבל אתה כבר לא רוצה שכולם ישמעו, אתה אומר לעצמך שהם כבר סבלו מספיק.
ואתה יודע, שאם הם לא היו שם, בזמן המתאים, במקום המתאים, אתה כבר לא היית פה.
תודה!!!!
תודה על זה שהקשבתם, עזרתם, תמכתם, עודדתם, חיזקתם, היתם שם בשבילי!
אבל שהם ימשיכו לסבול אותי שוב?
אתה לא מוכן לזה, אז אני ישחק אותה, אהיה שמח מבחוץ, ומפנים, אני אצרח...
יש לך המון כוחות!
