בס"ד
אני מרגישה איך העצבות חודרת בתוכי
עצוב לי
בפנים בלב מין תחושת עצבות בלתי מוסברת
אולי זה סוף השנה שמתקרב בצעדי ענק.
אולי כי זהו אני כבר לא ילדה
אולי כי ראיתי עד כמה אני "חשובה" לחברות שלי ביום הולדת
אולי כי אני לא מה שאני באמת
אולי כי סתם החיים שלי מתבזבזים בלי תחליט.
אולי כי אני חסרת סיפוק
אולי כי אף אדם בעולם לא יודע כמה קשה לי
אולי כי אני חלשה ואין לי כוחות לכלום
אבל מה זה משנה אם זה אולי ובגלל.
לי עצוב וזהו. 
."אולי כי אני לא מה שאני באמת
אולי כי סתם החיים שלי מתבזבזים בלי תחליט.
אולי כי אני חסרת סיפוק"
אני פשוט מזהה אצלך רצונות טובים,שאני מקווה שגם את רואה בהם את זה,
חסר לך תכלית?סיפוק?את מרגישה לא את?
ואוו.כמה רצונות טובים,נשמה..
הנה ה' נתן לך את החסרונות האלו האלו כדי שאת,תגדלי מהם!!
תתפתחי,תגדלי,תצמחי,תעסקי במה שנפשך צמאה לו,
מה עושה לך טוב?
אולי התנדבות?תחביב?או אפילו לעבוד על מידה שלך,ללמוד עוד אמונה,לעזור?,לבשל?לצייר?
מה שימלא אותך,
זה יקר..
והכי חשוב את יכולה..אז למה לפספס??..
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
