אנחנו עושות הצגת סוף שנה על הבעש"ט. אחד מהסיפורים שאנחנו מציגות הוא על אישה עקרה אחת שבאה לבעש"ט וביקשה ממנו שיברך אותה שיהיה לה בן והיא באמת ילדה בן ובאה איתו לבעש"ט והבעש"ט חיבק אותו ונישק אותו אבל אחרי כמה זמן הוא מת. האישה חוזרת לבעש"ט וצועקת. והבעש"ט מספר לה סיפור על הנשמה של הילד..
(מי שרוצה את המשך הסיפור שיכתוב ואני אמשיך אבל זה פשוט לא קשור לשאלה שלי..)
אני משחקת את האישה והיום המורה שלי אמרה שהיא חושבת שזה לא הגיוני ולא מתאים שהאישה כאילו נותנת לבעש"ט את הילד ואח"כ הוא מביא לה אותו בחזרה.. כאילו שמבחינת צניעות זה לא הגיוני שככה זה היה.
אמרתי לה שלדעתי קודם כל פעם זה היה יותר פשוט מהיום..היא בפשטות הביאה את הילד לרבי והרבי החזיר לה בלי להכנס לכל מני אם זה צנוע או לא.
וגם-הבעש"ט היה אדם מקורב יותר לאנשים פחות 'רב' רגיל כזה. ואולי גם זה אחת הסיבות שהיו מתנגדים לו ולחסידות.
זה באמת כ"כ לא הגיוני שהיא מביאה לבעש"ט את התינוק ביד?
וזה באמת לדעתכם היה ככה פעם? יוצא לי לחשוב על זה הרבה.נראה לי שפעם הרבה פחות נכנסו לקטע הבנים-בנות. הם חיו ביחד והסתדרו בלי להכנס למותר ואסור יותר מדי. לפחיות זה מה שנראה לי..
מה אתם אומרים?
