שאלה--איך יודעיםאנונימי (פותח)
מתי אוהבים בן אדם מסויים???
(כאילו....יש אחד שכל פעם שאני מדברת איתו אני מרגישה שאני מתתהה עליו,ואני לא מצליחה לחשוב על כלום חוץ ממנו...אבל אחרי כמה ימים שאני לא מדברת איתו אז...אני כבר לא ממש מרגישה את מה שהרגשתי כשדיברתי איתו...ואני ממש מבולבלת..כי אני לא יודעת אם אני אוהבת אותו או לא...
איך יודעים אם כן או לא???)
 
 
מישהו בכלל יכול לענות על שאלה כזאת?!?!?!?!?!?
א. באיזה גיל את/ה? זה יבהיר הרבה..שלבוקית
זה שהרגשות נעלמים אחרי כמה ימים,פרח532
רק מוכיח שזה לא אהבה אמיתית, אלא סתם התאהבות.. זה יעבור
מה זה משנה???אנונימי (פותח)
17...בת...
כי..שלבוקית
לא נראלי שילדונת בת 14 תתאהב באמת במשהו ולא רק כי הוא 'חתיך'..
 
ולך אין לי תשובה אבל אם היית קצת יותר קטנה הייתי אומרת לך לרדת מזה..  
אבל---פרח532אנונימי (פותח)
אני בקשר עם הבן אדם במשך שנה...לא בקשר רציני כ"כ אבל...בקשר כלששהו...
בסדרפרח532
עצם זה שהרגשות עוברים אחרי כמה ימים שאתם לא מדברים- מראה שזה סתם התאהבות ולא אהבה אמיתית
[כי ממש כיף לך לדבר איתו והוא חמוד מצחיק וכ'ו וכ'ו]
אז ברגע שתרדי ממנו, ותחליטי ש..די, אני לא באמת רוצה אותו..
זה יעבור לך ואת תראי שזה לא זה ושאתם סתם...ידידים או איך שאת רוצה לקרוא לזה(:
ואם את מתעקשת שזה לא עובר- דברי איתו אולי.. מי יודע אולי הוא מרגיש ככה גם?
ועכשיו מחכים לתגובה של אח..תל-אביבית
סתם..
שחר- אם זה ככה זה סתם התרגשות..
ואם את לא חושבת על חתונה (אין לי מושג מי את ומה את..) אז תפסיקי.. זה סתם יפגע בך.
חמודה...somewhere
את מכירה את השיר אשליות.?
זה מה שאת עוברת....
 
סתם...להגיד לך את האמת...גם לי זה היה...ועבר...זהו ניגמר...
להגיד לך שרע לי...לא בכלל לא אפילו טוב לי...
אין יותר בילבולים אין ספקותת...אין כלום...זהו אמרתי לזה ביייבי...
 
אם את לא בקטע של חתונה...תחתכי מהר...לפני שאולי בטיפונת יעשה רציני...
וגם אם את שומעת את הלב אומר אני אוהבת אותו...תדעי לך שזה לא הלב אלא היצר הרע..!
בהצלחה...
יווווו. אוו'ץ, איזה באסה לך...אח..אחרונה
נכנסת כבר לתוך הבור הזה של "התרגשות חולפת",
כבר בכלל שאין קשר בינך לבין המילה חתונה.
לפחות לא היה אז שנכנסת לתוכו...
 
ו - יודעת מה הכי גרוע? שעכשיו את הולכת לקבל בובמה לראש.
יש כאלה שיגידו שאת לא מסכנה. אבל אני דוקא חושב שכן.
אבדת את התמימות הזו של התרגשות. כבר חוית את ההרגשה הזו של "התרגשות חולפת", מסתבר בגיל מוקדם מידי. אז מה? בטח תשאלי. לפחות לא גילתי ת'דבר הזה אחרי החתונה אלא עכשיו, זה טוב. את בטח אומרת.
אבל אני סובר, שטוב לדעת (!) שיש ת'הרגשה החולפת הזו. ללמוד ולהבין שלא כל הזמן מרגישים פרפרים בבטן. אבל את, את ה ר ג ש ת את זה. מבינה? את כבר בשלב מתקדם יותר שאת למדת את זה על בשרך. ועל זה אני סובר שאת מסכנה.
ללמוד ת'דבר הזה על הבשר, זה כואב. לא בריא, ויותר מהכל, עושה חור גדול מאוד.
קיצור, אם את ת'כלס רוצה לסגור את החור, לדעת שיש את הדבר הזה ולא לחוש ולהרגיש את זה מחדש --- משהו כמו: לדעת שאת תצטרכי לעבור לידה, אבל לא להרגיש את הכאבים כבר מעכשיו - אם את רוצה לשמור על הרגש שלך טהור בלי שום פגעים,
אז:
 
 
 
כלים > אפשרויות > מחיקת הסטוריית רגש >
 
נמחק.
 
נמחק.
 
 
אוו'ץ. כמה שהנושא הזה כואב, זה פשוט לא יאמן.
טוב, אז אני קודם אקדים ואומר שאני לא נשוי, עוד לא יצאתי לאפילו לא לדייט אחד,
ובכל זאת אני אכתוב כאן את מה ששמעתי מגדולים ממני.
 
 
קודם כל לדבר היותר קצר: אם את מתכוונת לבעל ואישה שעכשיו חיים אחרי 20 שנה,
ואת שואלת איך אפשר להחזיר ת'פרפרים לבטן כמו פעם, אז לפי מה שהבנתי, כמו פעם?
שהפרפרים ירקו ויזמרו בבטן? לא חושב שזה אפשרי. מה שכן - נוצר קשר של אהבה אמיתי, כמובן גם עם רגש, אבל משהו יותר יציב וחזק מאשר "פרפרים", שאותו קשר זה, הוא הכי יציב בעולם, והוא גם עדיף על ההוא של הפרפרים. קיצור, כמו שמן הסתם התלהבו מילד קטן שנולד, ועכשיו האמא לא "מתלהבת" ממנו במובן של - "יווו, כאפרה, תארו ת'תינוק שלי החמוד הזה", אלא עכשיו הקשר הוא הרבה יותר עמוק, אמיתי, בסיסי, יציב, מלא אהבה, ככה זה גם בחיי נישואין של היום יום. כמובן שיש רגש ב"ה מלא אהבה, אבל האהבה שם שונה, הרבה יותר טובה ויציבה, אמיתית ומובטחת. קיצור - על זה, וואלה אין לך מה לדאוג. שתגיעי לזמן ההוא, תלמדי בדיוק איך שומרים על  "אהבה תמידית", אמיתית, יציבה ולא אחת כמו הרוח שהחבר מהשמינית זרק לתוך הלב השבור שפתחתי אליו...
 
 
ו - עכשיו לנושא אפשר לומר היותר דחוף וכאוב לך, מסתבר. לפעמים אנחנו מאבדים את "סף הרגש" שלנו. יענו - עד עכשיו היינו רגילים לשתות כפית סוכר, פתאום זה עלה לשתיים. מה קרה? אחד כבר לא מרגש אותנו...כך זה גם באהבה. היינו וצחקנו עם כל החבר'ה מהשכונה, אז עכשיו ראבק, אנחנו רוצים שוב את ההתלהבות הראשונית הזו בדייט - בפגישה הראשונה, את הפרפרים האלה שעשו לנו כ"כ כיף בבטן, אבל....א-י-ן, זה לא אותו דבר. אוף! אוף! אוף! למה לא הייתי מספיק חכמה אז בשביל להקשיב לאלה שאמרו לי אל תעשי את הצעדים הלאה, אל תתקרבי לבנים שחנ"ש, כי זה סתם יהרוס אותך. ועכשיו - אנחנו הרוסים. שבורים, ו...
הרגש, נהרס. אז יודעת מה עושים? יש פה שני מהלכים ---->
קודם כל כמו בתה, אם רוצים לחזור שכפית אחת תעשה לנו מתוק בפה, אם רוצים לרדת משתיים לאחת - הולכים לקיצוניות השנייה. מעכשיו, אנחנו שותים חצי כפית ביום. בעעע! זה מררר...כן, בדיוק, זה מר, ועם הזמן זה יהפך לפחות מר, ועוד פחות מר. ואז שוב פחות ופחות, עד שאחרי זמן נגיע למצב שכפית אחת, וואו, זה מתוק. בדיוק ככה גם באהבה, אם הרסנו את הרגש, שחקנו אותו ע"י דיבור, צחוקים וכדו' עם בנים אז עכשיו הולכים לצד השני. לקיצוניות השנייה - עכשיו הגיע הזמן שנלמד את עצמינו, את הרגש שלנו, להתלהב מבן, משחנ"ש עם בן. איך נעשה את זה? ע"י "התנזרות" מבנים, התרחקות מהם לגמרי עד כמה שאפשר. לנתק את כל הקשרים שישנם, ואת כל אלה שהיו, פשוט להסיח את הדעת מהם. זה, ההליכה הזו לקיצוניות השנייה - תתן לנו, תבנה לנו ת'רגש מחדש, ובעז"ה, עם הרבה תפילות - נוכל בדייט הראשון שלנו, להרגיש "פרפרים" מתוקים כאלה שילטפו לך ת'בטן מבפנים, בשיא ההתרגשות ובשיא ההנאה. אגב - זה גם ההגיון שעומד מאחורי איסור "נידה". לא לגעת באשתי שבועיים שלמים?!...כן, אחרי השבועיים האלה, אתה תתלהב ממנה, ווא ווא איך תתלהב. ככה, למשך כל החיים.
 
 
יש פה עוד מהלך, שאלה מעיינינת שאעלה בפנייך -
אדם חוזר בתשובה. אבל הוא היה אחד מ-ז-ה שהתעסק עם העולם הזה.
דוגמניות בחיים שלו זה היה ממש כמו ביסלי, וים מעורב זה כמו האמבטיה שלו כל יום.
עכשיו הוא רוצה לחזור בתשובה, עכשיו הוא רוצה לשבת מול הגמרא, עכשיו הוא רוצה להתקרב לאבאל'ה.
איך?! איך אפשר למחוק את כל התמונות האלה?! איך זה אפשרי?!...
פעם שאלתי את השאלה הזו, את הרב שלי, הוא ענה לי שאפשר. מה ההגיון שעומד מאחורי זה - שאלתי. הוא לא ענה, אמר שיביא לי מקור שמסביר את זה. בנתיים, לא קבלתי תשובה. לכן שאלתי אחד שחזר בתשובה. אחד דוגמן, משהו צמרת על, יצא לי לדבר איתו שיחה אישית. מה שהוא אמר לי, אני לא אגיד עכשיו, אבל מה שכן אגיד לך - שאפשר. זה אפשרי, לא למחוק את העבר, אבל בהחלט שהוא לא יפריע לעתיד המדהים שמחכה לכל אחד ואחת מאיתנו. אפשרי, אני חותם, וזה גם מאוד הגיוני למה זה אפשרי. לא משנה, העיקר זה שזה אפשרי.
 
 
 
אני יודע שלא עניתי לך על השאלה ששאלת. "איך יודעים אם זו אהבה או לא",
אבל אני חושב שחדדנו עכשיו משהו הרבה יותר חשוב. ו - יודעת מה? גם ענינו על השאלה
ששאלת, כי זו, השאלה הזו עכשיו בעצם ממש לא מעניינת אותו בכלל. זה כמו שישאלו
אותם מה מצב החסה בשטחים. זה לא מעניין אותנו, יש לנו עכשיו דברים הרבה יותר
חשובים לעבוד עליהם...
 
 
 
עם מלא מלא תפילות, בעז"ה את תעמדי עם מלא רגש של אהבה תחת החופה ו...
טוב, אני משאיר לך ת'דמיון עם צ'ק פתוח. אבאל'ה בעז"ה יפרע לך את הצ'ק.
החצי השני שלך יגיע בעז"ה מהר, מלא אהבה, מלא התרגשות, לחיים נצחיים.
 
 
 
 
מקוה שקצת עזרתי.
שיהיה בעז"ה הרבה בהצלחה.
שבוע מבורך ומלא מלא שמחה!
 
 
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי יעניין אותך