חח אני מדמיין אתכן עם מלקושים (או איך שלא קוראים לזה) ביד, כמו קניבליות -
שיש מצב שהתבלבלו עם השבטים באפריקה, אבל...
די. עד לכאן הדמיונות ועכשיו למציאות.
נכון כשרוצים להגיד לבנים - תתגבר ותעשה משהו, אומרים "תהיה גבר"?
אז פה אני נאמר, "תהי נקבה". אוי, נשמע מזעזע, אבל לא משנה.
זה העקרון. די עם המריבות, הן בד"כ ממש שטותיות. אם זו לא מריבה משמעותית (וכמעט בטוח שזה לא) והחברות שלך סתם עשו למדריעו את המוות,
אז תקומי, תעשי מעשה.
בגלל שאת לא היית שם בפעולה, אז יהיה לך הרבה יותר קל לגשר.
אז זה הולך להיות משהו כזה:
את מעכשיו לא רבה ולא שומעת (!) דבר רע על אף אחת. שמעת?
על אף אחת. המדריכה באה להגיד לך ש - "אפרת עשתה בלאגן", או מוריה
מהשבט אומרת לך ש - "עזבי, נמאס לי מהמדריכה הזו",
את-לא-שומעת-את-זה.
מה זה לא שומעת? מה אתה רוצה ממני? תשאלי - הרי כבר שמעתי את זה...
כן, אבל יש שמיעה של האוזן ויש שמיעה של הלב.
המטרה שלך עכשיו היא ר-ק לא להכנס עוד דברים מפרידים ללב, אלא רק דברים מחברים. מספרים לך שההיא עשתה בלה בלה בלה?...
טוב, אמרתן את זה כבר - ובכל זאת - תגידי לחברות, המדריכות משקיעות בנו.
זה ממש לא יפה, עם כל מה שהן עשו שאני לא מצדיקה אף אחת בסיפור הזה - אבל
הן באו, משקיעות וככה אנחנו עושות להן? ככה נסיים את המצב הזה?...
אני - בפנים.
את לא הולכת לריב עם החברות. אני אדגיש שוב פעם. לא עם החברות ולא עם המדריכות. את עם כולן בשלום = לא שומעת (גם לא באוזן) השמצות על מישהי, וכמובן שלא מכניסה דברים שמפרדים אל הלב. העבודה עלייך היא לחבר. איך בדיוק עושים את זה? ע"י הידברות. את מול המדריכות - שאת אומרת חד משמעית שאת בפנים. אך מול זה גם את עם החברות - שאת אומרת חד משמעית שאת חברה שלהן. די ראבק, נמאס מהמריבות האלה, חאלס, אנחנו רוצים רק שלום.
אז תזכרי קודם כל, שלב ראשון זה ההסתכלות שלך על המצב - את לא נגד אף אחת. בעד כולן, רוצה לעשות שלום ו - נקודה.
בת'כלס קודם כל תלכי למדריכות ותשאלי אותן למה הן התעצבנו - רק לשמוע עובדות,
בלי להביע שום דיעה. ואז תגידי להן את מה שאמרתי לך כאן שאת לא נגדן ורוצה רק לאחד ובאמת מודה להן על כל ההשקעה. בנתיים את הולכת לחברות ומבהירה להן חד משמעית - אני בפנים. די, לא רוצה לריב. גם אם אתן צודקות - דף חדש בואו נפתח.
עושים שלום, נקודה. מי עוד באה איתי? אבל אל תשכחי שגם מי שלא באה, את עדיין
חברה טובה שלה. קיצור - לברוח אבל להשאר. מבינה? כלומר להיות עם המדריכות מצד אחד, עם החברות מצד שני וכמה שיותר לקרב אל המדריכות, כמה שיותר לצנן את ה - "מהומה" ולהראות שסה"כ זה לא כזה אסון, המדריכות משקיעות וזה ממש לא יפה מה שאנחנו עושות. אבל אל תשכחי, לא באת לעשות מחלוקת = את לא מאשימה אף אחד. את חברה של כולן, רק, הדברות בין כולן. קודם על המדריכות, באהבה - ואח"כ עם החברות כמה שיותר ע"י דיבור ואהבה להגיד להן שזה לא כזה נורא, וגם אם הן צודקות - אל תביעי דעה מי צודק, אלא תגידי גם אם - אנחנו רוצים לפתוח דף חדש. במיוחד שהמדריכות משקיעות מהזמן שלהם הרבה מאוד עלינו, בואו נשתדל שוב לעשות שלום למרות כל חילוקי הדעות.
קחי לך כמה דקות לסדר את הדברים בראש.
אבל תזכרי שהעקרון הוא - לא אומרת מי צודקת, לא שומעת דברים רעים,
רק רוצה לעשות שלום למרות (!) מה שהיה. יש אפשרות לפתוח דף חדש, וזה יהיה.
עם הרבה תפילות בעז"ה, עוד תחדשו את השבט עם המדריכות,
ותזכו שגם הדמינות עליכן לא יהיו קרובים לעל קאניבלים, אלא דוקא על שבט...
יהודה. הזה שמוכן להודות ולהיות גבר ("תהי נקבה") בלי פחד, ולהודות,
לחזור בתשובה ולעשות שלום בין כלום. וכמובן, גם לקבל בסופו של דבר את המלוכה..
מקוה שקצת עזרתי. הרבה בהצלחה.
אם יש צורך להרחיב או שאלה, בשמחה.
שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת לכל עם ישראל!
