ע"פ "דירה להשכיר"

קריין 1: בעמק יפה בין כרמים
ושדות,
עומד לו מגדל בין חמש קומות,
בקומה הראשונה לודמילה השמנה,
עלתה מאוקרינה לפני שנה,
פיה מלא שיני זהב,
וסבה, כך טוענת, היה ברוסיה רב.

קריין 2: בקומה השנייה משפחה תימנייה,
הורים ועשרה ילדים מטופחים,
לאבא יש בשוק דוכן פיצוחים.

קריין 3: בקומה מספר שלוש,
אביעד, עם הכיפה על הראש,
לו כיפה ולה מטפחת,
את חמשת ילדיהם מגדלים הם ביחד.

קריין 4: בקומה הרביעית גר זוג צעיר,
היא גננת הוא מלצר,
עלו מאתיופיה, שכחתי לומר.

קריין 5: בקומה מספר חמש, גרה משפחת חרמש,
אך לפני שבוע ארזו מזוודות ועזבו,
איש אינו יודע לאן ומדוע.
סגרו השכנים הדלת,
ותלו בחוץ שלט:
"דירה להשכיר".

קריין 6: בא תום משינקין עגול המשקפיים,
ארבעה עגילים לו בשתי האוזניים,
עומד בחוץ וקורא את השלט,
עולה במדרגות ופותח הדלת,
באים מכל הדירות השכנים,
עומדים מסביבו מסבירים לו פנים:


לודמילה: הנאה המטבח בעיניך?
תום: נאה,
לודמילה: הנאים החדרים בעיניך?
תום: נאים,
לודמילה: הנאה המסדרון בעיניך?
תום: נאה.
לודמילה: אם כן, שב איתנו תום.
תום: לא! לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני,
איך אשב אני, לוחם לזכויות האדם,
עם מתנחל שידיו מגואלות בדם?!
ובכלל, לא מתאים לי וממש לא נוח,
לגור ליד דוס שיעשה לי שטיפת מוח.
שלום לכולם! שלום עכשיו!

קריין 2: הלך לו תום ואביעד נעלב,
הלך תום, בא קלמן,
עומד בחוץ וקורא את השלט,
עולה במדרגות ופותח הדלת,
באים מכל הדירות השכנים,
עומדים מסביבו מסבירים לו פנים:

תימנים: הנאה המטבח בעיניך?
קלמן: נאה,
תימנים: הנאים החדרים בעיניך?
קלמן: נאה,
תימנים: הנאה המסדרון בעיניך?
קלמן: נאה,
תימנים: אם כן, שב קלמן איתנו,
קלמן: לא! לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני,
איך יכול אני, חסיד של הרבי מגור,
ליד אישה פרוצה לגור?!
היא מכסה טפח ומגלה טפחיים,
ומה יהיה על קדושת העיניים??

קריין 3: נעלבה לודמילה, וקלמן הלך לו,
הלך קלמן, בא דוקטור גל,
עומד בחוץ וקורא את השלט,
עולה במדרגות ופותח הדלת,
באים מכל הדירות השכנים,
עומדים מסביבו מסבירים לו פנים:



אתיופים: הנאה המטבח בעיניך?
ד"ר גל: נאה,
אתיופים: הנאים החדרים בעיניך?
ד"ר גל: נאים,
אתיופים: הנאה המסדרון בעיניך?
ד"ר גל: נאה,
אתיופים: אם כן, שב איתנו דוקטור גל,
ד"ר גל: לא, לא אשב, השכנים אינם טובים בעיני,
איך אשב אני, המחונן הגאון,
עם מוכר פיצוחים שלא גמר תיכון?
בוז לבורות!! יחי המשכל!!

קריין 5: נעלב התימני, הלך ד"ר גל,
הלך ד"ר גל, בא איליה,
עומד בחוץ וקורא את השלט,
עולה במדרגות ופותח הדלת,
באים מכל הדירות השכנים,
עומדים מסביבו מסבירים לו פנים:

אביעד: הנאה המטבח בעיניך?
איליה: נאה,
אביעד: הנאים החדרים בעיניך?
איליה: נאה,
אביעד: הנאה המסדרון בעיניך?
איליה: נאה,
אביעד: אם כן, שב איתנו איליה,
איליה: לא, לא אשב, השכנים אינם טובים בעיני,
איך אגור אני, לטבי לבן העור,
בכפיפה אחת עם אתיופי שחור?
לא נאה לי ולא יאה לי.

כל השכנים: לך גזען! גם לנו לא יאה ולא נאה!

קריין 6: צעקו השכנים פה אחד,

קריין 1: בא כהנא מנצרים,
עם חולצה בעלת שלושה כפתורים,
נשוי ומרובה ילדים,
באוטו מתפרק ומלא בסרטים כתומים,
השיר האהוב עליו נקרא "זכרני נא",
מנגן הוא אותו בכל הזדמנות בשנה.
באים מכל הדירות השכנים,
עומדים מסביבו מסבירים לו פנים,
לודמילה: הנאים החדרים בעיניך?
כהנא: החדרים צרים וקטנים,
תימנים: הנאה המטבח בעיניך?
כהנא: נאה המטבח, אך אינו מרווח,
אתיופים: הנאה המסדרון?
כהנא: מרובה בו הצל, המסדרון אפל,
אביעד: אם כן, לא תשב עמנו כאן?
קריין 2: שאלו כשנימת אכזבה בקולם,
כהנא: אשב ואשב בחפץ לב בדירה,
כי גם אם קצת צפוף זה לא נורא,
אומנם אנחנו משפחה מרובת ילדים,
וחסרים בדירה קצת הרבה חדרים,
כי עם הצפיפות תמיד אפשר לנסות להסתדר,
אבל שכנים כאלה לא אמצא בשום מקום אחר!!
כל מה שחשוב זה אחדות ואמונה,
נחגוג ביחד את כל חגי השנה,
ואם לכל אחד תהיה בלב תקווה,
נגור פה עם המון חום בלב ואהבה,
נגור כולם בשלום כמו יונה עם עלה של זית,
ואם צריך אשמח להיות אפילו ועד בית...

קריין 4: וכך, בעמק יפה בין כרמים ושדות,
עומד מגדל בין חמש קומות,
ובמגדל גרים עד היום,
שכנים טובים חיי שלום...

על סוגים של אנשים.. [פאקצה, פיריקית, דוסה, אשכנזיה, תמניה, יבשנית, מפרגנת] וזה..

 

קייצר היה מהמם! אבל אין טקסט אילתרנו..

 

דירה להשכיר - גרסת המתנחלים

גלגול נוסף לספר של לאה גולדברג. משונא החרדים ועד החרד"לי

NRG מעריב 1/12/2004  14:53

בעמק יפה במבוא חורון הירוקה נמצאים הקראוונים של ישיבת נהורא.   בקראוון הראשון גר מרציאנו שמעון קולו מתנשא למרחקים כפעמון השיר האהוב עליו נקרא "זכרני נא" מנגן הוא אותו בכל הזדמנות בשנה. בקראוון השני גר רוזנקניג עדיאל בתפילתו מאריך ושעות מתפלל אוהב מאד ללבוש כובע וחליפה ובמצלמתו כל אירוע זוכה לחשיפה.   בקראוון השלישי גר יצחק יהלום שונא חרדים גם בלילה גם ביום שמח ששינוי קיבלה 15 מנדטים שתילחם בחרדים - ובעיקר ב"בעלבתים".   בקראוון הרביעי גר פריינד דן שהחליט להיות חסיד של האדמו"ר מפרמישלאן לכיפה סרוגה החליף אחרי שהיה עם שחורה כי החלפת דעות אצלו היא דבר שבשבגרה. בקראוון החמישי גר ליבר רפאל אך יום אחד עזב ואיש אינו יודע מדוע.   תלו התלמידים שלט על הקיר "פה יש קראוון להשכיר"

חסיד שלא לומד בתיכון אז הגיע מסין - הרשקו איתמר מצויד במיטב המחשבים של המחר נושא את עיניו ומביט על השלט חושב פעמיים ופותח ת'דלת. באים מסביבו הדיירים-תלמידים עומדים ממולו ומסבירים לו פנים: -הנאה המיטה בעינך? -נאה -הנאה המקלחת בעיניך -נאה -הנאה המטבח בעיניך -נאה אם כן שב איתנו איתמר. לא אשב, כי התלמידים אינם טובים בעיני איך יכול אני - המחונן הגאון לגור עם חסיד שלא לומד בתיכון הוא מעדיף לבלות כל היום במיטה וכלל לא אכפת לו מחיי חברה הלך איתמר ונעלב לו דן והמשיך להסתכל על תמונות של פרמישלאן.

ישיבישער שמאריך בתפילות הלך איתמר בא מאיר קורא את השלט "קראוון להשכיר". באים מסביבו הדיירים-תלמידים עומדים ממולו ומסבירים לו פנים: -הנאה המיטה בעינך? -נאה -הנאה המקלחת בעיניך -נאה -הנאה המטבח בעיניך -נאה אם כן שב איתנו מאיר. לא אשב, כי התלמידים אינם טובים בעיני איך יכול אני - בעל סוכנות ידיעות לגור עם ישיבישער שמאריך בתפילות אני מעדיף להתקשר ל"חברים מקשיבים" שם בתפילה הם יותר מבינים הלך מאיר ונעלב עדיאל ופרקי תהילים הוא החל למלמל.

חולצת 3 כפתורים הלך מאיר בא אלי מעיף בחדר מבט כללי. באים מסביבו הדיירים-תלמידים עומדים ממולו ומסבירים לו פנים: -הנאה המיטה בעינך? -נאה -הנאה המקלחת בעיניך -נאה -הנאה המטבח בעיניך -נאה אם כן שב איתנו אלי. לא אשב, כי התלמידים אינם טובים בעיני איך יכול אני - מנכ"ל חברת האגיס לטיטולים לגור עם שבאבניק שמזלזל בכללים הוא הולך עם חולצת 3 כפתורים לא בא לשיעורים ומצפצץ על המורים הלך אלי ונעלב לו שמעון ורק דן הסתכל בשעון.

מזרוחניק שמתפלסף כמו דיסלקט הלך אלי בא אהרן (מסתבר שזה הדייר האחרון). באים מסביבו הדיירים-תלמידים עומדים ממולו ומסבירים לו פנים: -הנאה המיטה בעינך? -נאה -הנאה המקלחת בעיניך -נאה -הנאה המטבח בעיניך -נאה אם כן שב איתנו אהרן. לא אשב, כי התלמידים אינם טובים בעיני איך יכול אני - החרדי האינטילגנט לגור עם מזרוחניק שמתפלסף כמו דיסלקט התחיל להתווכח איתו יצחק יהלום עד שלכולם נמאס וגירשו אותו מהמקום.

אזובי הקיר אז הגיע הרב גילקרוב (כולם ידעו שזה לא טוב) "אני לא מאמין! לא מצאתם אף דייר אתם חושבים שדבר כזה מותר? אזובי הקיר! איזה מחדל! אתם מסולקים, וכל השיעור בכלל! אז תעופו לי מיד עכשיו מהפנים ומצידי שלא יהיו כאן יותר תלמידים אז זהו אתם מסולקים - שלום וברכה ואל תשכחו להגיש הספקים בהלכה!".   מאז בעמק יפה במבוא חורון הירוקה נמצאים הקראוונים של ישיבת נהורא הקראוונים עומדים ריקים ומיותמים בגלל שהרב גילקרוב שוב עושה קטעים.

 

בארץ יפה, בין יישובים וכפרים, עומדת לה עיר מוקפת הרים.

ומי גר בעיר?

ברובע היהודי, בצמוד לכותל, מתגוררת חרדיה ומחלקת אוכל.
שומרת מסורת ושוטפת סירים, מחכה תמיד לבוא הנכדים.

במריה מגדלנה, כנסיית הבצלים, הנזירה נטשה מהלכת בצללים.
לצווארה שרשרת ועליה צלב, והיא מתפללת לבן ולאב.

בשוק הערבי בין הרבה דוכנים יושב לו עבדאללה ומוכר תבלינים.
בבית נשותיו מכוסות ברעלה, והן מגדלות לו את כל החמולה.

בבית וגן משפחה לתפארה - הבנים בישל"צ, הבנות ב"אור תורה".
בכל בוקר אבא הולך לעבודה, ואמה בבית (לא מזמן היא ילדה.)

בבניין הכנסת ישבה ממשלה, אך לפני שבוע לקחה את התיקים ונסעה. איש לא יודע לאן ומדוע.
(לפי השמועה הם עברו לתל-אביב, ככה סתם, כי זה מקום די חביב.)

כתבו דיירי העיר שלט, תקעו מסמר מעל הדלת, וקבעו שלט בקיר:

בירה להשכיר.

 

והנה בדרכים, בשבילים, בכבישים, אל העיר מגיעים דיירים חדשים.
ראשון בא שניר, תל אביבי צעיר - קוצים על הראש ועגיל בגבה, אל משכן הכנסת ממהר הוא ובא.

באים מכל העיר השכנים, עומדים מסביבו, מסבירים לו פנים.

-הנאה טחנת הקמח בעיניך?

-נאה.

-הנאה הכותל בעיניך?

-נאה.

-הנאה מוזיאון ישראל בעיניך?

-נאה.

-אם כן, שב אתנו, שניר!

-לא, לא אשב.

-למה?

-התושבים אינם טובים בעיני. איך אשב אני, תל אביבי נאור, ליד חרדיה לבושה בשחור? מה, מסורת? איזה קשקוש! מה זה השוני בדיבור, בלבוש? ובכלל, את שטיפת הכלים כדאי להניח, הרי למחוזותינו כבר הגיע מדיח!

                                                                                                                                             נעלבה החרדיה, ושניר הלך לו.

הלך שניר, בא יצחק מ"יד לאחים".

חיש קל בא אל הכנסת, קורא את השלט, פותח הדלת, עומד ומסתכל בדירה, בכתלים, בתקרה.

באים מכל העיר השכנים, עומדים מסביבו, מסבירים לו פנים:

-הנאה טחנת הקמח בעיניך?

-נאה.

-הנאה הכותל בעיניך?

-נאה.

-הנאה מוזיאון ישראל בעיניך?

-נאה.

-אם כן, שב אתנו!

-לא, לא אשב.

-למה?

-התושבים אינם טובים בעיני. איך אשב אני, הלוחם במסיון, בעיר מלאה כנסיות כרימון? אסע מפה למרחקים, להציל משמד את ילדי ישראל הרכים.

                                                                                   
נעלבה נטשה, ויצחק הלך.

הלך יצחק - באה מוריה, לבושה בכתום.

קוראה את השלט, פותחת הדלת, עומדת בפנים ומסתכלת. באים מכל העיר השכנים, עומדים מסביבה, מסבירים לה פנים:

-הנאה טחנת הקמח בעינייך?

-נאה.

-הנאה הכותל בעינייך?

-נאה.

-הנאה מוזיאון ישראל בעינייך?

-נאה.

-אם כן, שבי אתנו!

-לא, לא אשב.

-למה?

-התושבים אינם טובים בעיני. איך אשב אני, מגורשת מנצרים, בכפיפה אחת עם ערבי טובח יהודים?! הר הבית ליהודים, מכה לערבים! אולי הערבי הזה חביב, אך שילך לארצותיו הפזורות סביב!

                                                                                   
נעלב עבדאללה ומוריה הלכה.

הלכה מוריה, בא אבו-סעד.

בא אל הכנסת, קורא את השלט, פותח הדלת, עומד ומסתכל בעיניו הקטנות בכתלים, בתקרה, בחלונות. באים מכל העיר השכנים, עומדים מסביבו, מסבירים לו פנים:

-הנאה טחנת הקמח בעיניך?

-נאה.

-הנאה הכותל בעיניך?

-נחמד כשיש אחד בנמצא, אך זה לא משתווה למסגד אל-אקצה!

-הנאה מוזיאון ישראל בעיניך?

-נאה.

-אם כן, שב אתנו!

-לא, לא אשב. התושבים אינם טובים בעיני. איך אשב אני, ערבי הגון מיש"ע, ליד משפחה ציונית? אח, איזה פשע! אטבח אל יהוד! יהודי רע הוא יהודי חי! אני אלך מפה - ודי. לא נאה לי ולא יאה לי.

-לך לך, שאהיד! גם לנו לא נאה ולא יאה! - קראו התושבים פה אחד, ורק עבדאללה שתק בצד.

הלך אבו-סעד, בא אדם מזוקן, רכוב בהדר על חמור לבן. רוכב היישר אל משכן הכנסת, עולה במדרגות, קורא את השלט, מחנה החמור ופותח הדלת.

באים מכל העיר השכנים, מביטים בזר בפנים נדהמים:

-מה, אתה המשיח? שואלים ביראה,

-לא. עונה הזקן, -אנו ידידים ותיקים. נפגשים תמיד בבריתות, בחגים. אני אני אליהו, הנביא המזהיר, אינני משיח, אני רק המזכיר!

נבוכים השכנים, אך מתעשתים מיד וקוראים כולם כאיש אחד:

-הנאה בעיניך הטחנה?

-נאה? היא כל כך עלובה וישנה!

-הנאה הכותל בעיניך?

-נו, באמת! חורבה של ממש! יש לבנות במהירות בית חדש!

-הנאה, בעיניך, מוזיאון ישראל?

-רחמנא ליצלן! הוא פתוח בשבת! בכל שבע השבת מחלל, ועל זה גומרים אתם את ההלל?

-ובכן, לא תשב אתנו? שואלים בצער ופניהם נפולות.

-אשב ואשב, בחפץ לב! כי התושבים טובים בעיני! החרדיה צדיקה, מקיימת צדקה, הילדות מבית וגן לובשות חצאיות, והבן זה-עתה הגיע למצוות. נטשה תתגייר או תחזור לרוסיה, ואמא של עבדאללה היא בכלל יהודיה. יותר לא יקרה מה שקרה היום. ירושלים תהיה לעיר של שלום. המשיח יקבץ כל נדחי ישראל, יבנה המקדש - ובא לציון גואל.

וכך בארץ יפה, בין יישובים וכפרים, עומדת לה עיר מוקפת הרים. ובעיר גרים, תחת הדגל, תושבים צדיקים ועולי רגל.

בס"ד

אני צריכה כמה שיותר!!!!

 

 

בקומה הראשונה אשת אוליגרך מפונקת. כל היום בביתה על משכבה מתהפכת. בקומה השנייה גר אדון טייקון, כל היום מסתובב, עושה ביקורים, כי בניו מנהלים תאגידים אחרים. בקומה השלישית תושב חוץ מגונדר. בין היתר מחזיק את שיכוני עמידר. בקומה הרביעית גר פוליטיקאי. בשמחה ונחת פותח מעטפה מנצחת. ובקומה החמישית גר מר בנקאי. אך לפני שבוע ארז חפציו ונסע. איש איננו יודע לאן ומדוע.

כתבו דרי המגדל שלט, תקעו מסמר מעל לדלת, וקבעו שלט בקיר: דירה להשכיר

והנה בשבילים, בדרכים, בכבישים – אל הבית באים דיירים
חדשים.

ראשונה באה אורית, אם חד הורית, לקומה חמישית עולה, קוראה את השלט, פותחת הדלת, עומדת בפנים ומסתכלת.
באים מכל הדירות השכנים, עומדים מסביבה, מחמיצים לה
פנים:

הנאים החדרים בעיניך?
נאים.
הנאה המטבח בעיניך?
נאה.
הנאה המסדרון בעיניך?
נאה.
אם כן, שבי אתנו, אורית!
לא, לא אשב.
למה?
השכנים אינם טובים בעיני. איך אגור אני חד הורית עם אוליגרכית שמכלה ימיה אצל הספרית? ובכלל, במחיר אין כל הגיון, הוא יעלה לי פי חמישים ממענק ההיריון.

הלכה אורית, באו יעל, עידן, איתי, מתן וברקת, חמישה סטודנטים ששוכרים דירה מחולקת. חיש מהר עלו לקומה אחרונה. קראו את השלט, פתחו הדלת, עמדו בפנים ומסתכלים. באים מכל הדירות השכנים, עומדים סביבם, מחמיצים להם פנים:

הנאים החדרים בעיניכם?
נאים.
אם כן, שבו אתנו, יעל, עידן, איתי מתן וברקת!
לא, לא נשב.
למה?
השכנים אינם טובים בעינינו. איך נשב פה, סטודנטים דלפונים, עם טייקון שעושק את האביונים? כל בניו עושים הון ומזמן שכחו לתרום לציון. ובכלל, עם כאלה דירות, נצטרך לעבוד כל החיים במשמרות.

שמחו השכנים,
והסטודנטים הלכו להם.

הלכו הסטודנטים, בא נסים, נכה מרותק לעגלת גלגלים.
קרא את השלט "דירה להשכיר". ואחרי שקרא את השלט,
התגלגל ועלה ופתח הדלת. באים מכל הדירות השכנים, עומדים סביבו, מחמיצים לו פנים:

הנאה הדירה בעיניך?
נאה.
אם כן, שב אתנו!
לא, לא אשב.
למה?
השכנים אינם טובים בעיני. איך אני על עגלת גלגלים, שבקושי מגיע לבאסטה, אשב עם תושב חוץ שיש לו יאכטה!ובכלל, חודש בבניין של מי ומי - כמו שנתיים קצבת ביטוח לאומי.

הלך לו נסים.
באה רונית, מחנכת שמינית.

הסבירה המורה על המדינה,
עלתה המורה לקומה אחרונה.
קוראת את השלט,
פותחת הדלת,
באים מכל הדירות השכנים,
עומדים סביבה, מחמיצים לה פנים:

הנאה המטבח בעיניך?
נאה.
אם כן, שבי אתנו!
לא, לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני. כי איך אשב בשלוה ובנחת, ופוליטיקאי פותח מעטפה מנצחת. עולה קול השטרות עד לב השמים, איום ונורא, מחריש אזנים. ואזני רגילות לקולות אחרים, רק לספרים ואסיפות הורים. ובכלל, הדירה בקומה החמישית תעלה לי כמו משכורת שנתית.

שמחו השכנים,
והמורה הלכה לה.

הלכה המורה, בא אבנר, בקרוב מיליונר. חיש קל עלה לקומה אחרונה. קורא את השלט, פותח הדלת, עומד בפנים ומסתכל. באים אליו כל השכנים, עומדים מסביבו, מסבירים לו פנים.

ובכן, לא תשב אתנו, אבנר?

אשב ואשב בחפץ לב, כי השכנים טובים בעיני:
האוליגרכים המפונקים – ממלאים ת'ארנקים,
הטייקון – חסין מיתון,
תושב החוץ – על מזומנים הוא לא לחוץ,
והפוליטיקאי בעל המעטפות,
החביא הכל בכספות.
רואה אני, כי נוכל לחיות ביחד
בחברה טובה, בשלום ובנחת.

שכר אבנר את הדירה,
יום יום סופר שם אג"ח להמרה.

כך בלב הכרך, בין בוטיקים למסעדות,
עומד מגדל בן חמש קומות.
ובמגדל גרים רק עשירים,
כשאנחנו מצטופפים בשני חדרים.

אין לי אחריות לגבי האמור בפנים עשיתי העתק הדבק ולא קראתי את התוכן!!
אם יש משהו לא ראוי אנא מנהלים תמחקו אותו!!

בס"ד

אם יש לכם עוד, אני אשמח!!!

"בא כהנא מנצרים,
עם חולצה בעלת שלושה כפתורים,
נשוי ומרובה ילדים,
באוטו מתפרק ומלא בסרטים כתומים,
השיר האהוב עליו נקרא "זכרני נא",
מנגן הוא אותו בכל הזדמנות בשנה

.....

כהנא: אשב ואשב בחפץ לב בדירה,
כי גם אם קצת צפוף זה לא נורא,
אומנם אנחנו משפחה מרובת ילדים,
וחסרים בדירה קצת הרבה חדרים,
כי עם הצפיפות תמיד אפשר לנסות להסתדר,
אבל שכנים כאלה לא אמצא בשום מקום אחר!!
כל מה שחשוב זה אחדות ואמונה,
נחגוג ביחד את כל חגי השנה,
ואם לכל אחד תהיה בלב תקווה,
נגור פה עם המון חום בלב ואהבה,
נגור כולם בשלום כמו יונה עם עלה של זית,
ואם צריך אשמח להיות אפילו ועד בית..."

 

ובסיפור אחר-

"הלך יצחק - באה מוריה, לבושה בכתום.

קוראה את השלט, פותחת הדלת, עומדת בפנים ומסתכלת. באים מכל העיר השכנים, עומדים מסביבה, מסבירים לה פנים:

-הנאה טחנת הקמח בעינייך?

-נאה.

-הנאה הכותל בעינייך?

-נאה.

-הנאה מוזיאון ישראל בעינייך?

-נאה.

-אם כן, שבי אתנו!

-לא, לא אשב.

-למה?

-התושבים אינם טובים בעיני. איך אשב אני, מגורשת מנצרים, בכפיפה אחת עם ערבי טובח יהודים?! הר הבית ליהודים, מכה לערבים! אולי הערבי הזה חביב, אך שילך לארצותיו הפזורות סביב!"

 

ויש עוד סיפורים שיש בהם "סתם" מתנחלים מהגוש (בלי להזכיר דווקא את נצרים..).

 

מה עשו ממנו? למה דווקא נצרים??

דווקא אנחנו היינו הכי פחות מתלהמים כאלו..הכי פחות "פנאטים"..ואין לנו שום קשר לכהנה!

 דירה להשכיר
 
בְּעֵמֶק יְפֵה בֵּין כוללים וישיבות
עוֹמֵד לו מִגְדָּל בֶּן חָמֵשׁ קוֹמוֹת.
 
בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה
גרה משפחה ספרדיה
אברך כולל ש"סניק עם שמונת ילדיו
שירי קודש מזרחיים מתנגנים בפול ווליום מחלוניו.
תמונה גדולה של הרב עובדיה בסלון
ותמונה גדולה של הסטייפלר ליד הארון
 
בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה
מִשְׁפָּחָה ליטאית
יש להם בשבת חברת תהילים בהברה אשכנזית
שלט גדול של ג' בעונת הבחירות
עם מרן הרב אלישיב מתייעצים בבעיות
 
בְּקוֹמָה מִסְפָּר שָׁלוֹשׁ
א חסידישער יִיד
כל הזמן הוא בשמחה תמיד.
גרביים שחורות לו עד ברכיו
פאות ארוכות לכל ילדיו.
לטיש מקפיד הוא כל שבת ללכת
ביתו הוא כמו תחנת רכבת.
 
בקומה הרביעית
מזרוחניק חרד"לי
ביתו מפואר מטופח ונקי.
כל בניו במרכז הרב
משנת הרב קוק מאירה את עיניו.
 
בקומה מספר חמש
גר הרב לֶעְש
אבל לפני שבוע
ארז את המזוודות ועזב -
משרה חשובה בצפון אמריקה עם גרין קארד קיבל ,
אמר שלום לישראל.
 
סגרו השכנים את הדלת
ותלו בחוץ שלט:
"דירה להשכיר"
 
בא שלומי המודרני החרדי החדש
גוצ'י ומילאנו מפארים את רגליו,
ולנטינו באלף שקל מסגרת למשקפיו.
 
עומד בחוץ וקורא את השלט
עולה במדרגות ופותח הדלת.
באים מכל הדירות השכנים
עומדים מסביבו מסבירים לו פנים:
"הנאה המטבח בעיניך?"
נאה.
הנאים החדרים בעיניך?
נאים
הנאה המסדרון בעיניך?
נאה.
אם כן, שב אתנו, שלומי!
לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני!
איך אשב אני, המודרני המתקדם,
עם חסיד מימי הביניים שלא מכיר את הסינגל החדש של דלפקוביץ' שמארח את לם?
ובכלל, לא מתאים לי וממש לא נוח
לגור ליד חסידי אידישאי שיעשה לי טיש במוח.
שלום לכולם ומזל טוב לדקס על הסינגל החדש.
הלך לו שלומי, והחסידישער נעלב.
 
הלך שלומי, בא פרידמאן.
עומד בחוץ וקורא את השלט,
עולה במדרגות, פותח הדלת.
 
באים מכל הדירות השכנים,
עומדים מסביבו מסבירים לו פנים:
הנאה המטבח בעיניך?
נאה (בהברה חסידית)
הנאים החדרים בעיניך?
נאים
הנאה המסדרון בעיניך?
נאה
אם כן, שב, פרידמאן, אתנו, שב!
לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני!
איך יכול אני, קנואי תלמיד מהסאטמאר רב,
ליד מזרוחניק טמא מטומא לגור – שֵם רשעים ירקב?
הוא תולה דגל של מדינת ישראל ביום העצמאות, גיוואלד זה כפירות
ואפיקורסות, אני לא יכול לסבול את זה אפילו אַיין מינוט!
נעלב המזרוחניק, ופרידמאן הלך לו.
 
הלך פרידמאן, ובא הלפרין
עמד בחוץ, קרא את השלט,
עלה במדרגות, פתח את הדלת
באים מכל הדירות השכנים
עומדים מסביבו מאירים לו פנים/
 
הנאים החדרים בעיניך?
נאים
הנאה המטבח?
נאה
הנאה המסדרון?
נאה.
אם כן, שב אתנו הלפרין!
לא אשב! השכנים אינם טובים בעיני,
איך אשב אני, החב"דניק הגאה,
עם ש"חניק מסנגד מפוניביז' שאת הרבי מבזה?
כיצד אראה כל בוקר את ה"יתד נאמן" במדרגות, כשליבי לא יקרע אז לחתיכות?
לא אשב, אלך לי לזימבבואה לשליחות.
שמח הליטאי, והחב"דניק הלך לו.
 
הלך הלפרין, בא איצקוביץ.
עולה...
פותח..
באים...
הנאים החדרים...
 
לא אשב. השכנים אינם טובים בעיני.
איך אגור אני, אשכנזי לבן ומכובד
בכפיפה אחת עם פרענק ברברי ולא מלומד?
לא נאה לי ולא יאה לי!
לך, גזען, גם לנו לא נאה ולא יאה,
צעקו השכנים פה אחד,
רק החסידישער שתק בצד.
 
הלך איצקוביץ, בא ירון,
בעל תשובה לפי כל קריטריון.
עולה...
פותח...
באים מכל הדירות השכנים,
הנאה?..
נאה נאה, הכל נאה...
אם כן שב נא איתנו ירון!
בעזרת השם אשב!
 
שמחו השכנים ושמח גם ירון
התבודדות עושה הוא כל יום במירון
 
ומאז בעמק יפה בין כוללים וישיבות
עומד לו בניין בן חמש קומות
החסידישער הוסיף מרפסת
ולפרענק נולדה בת נחמדת
ירון עשה התבודדות
והליטאי הלך לבחירות
והמזרוחניק הלך למילואים...
 
היי, אתם שם בבית! להתעורר!
להתחיל לאהוב את השונה והאחר!
תתחילו לקחת את זה באופן אישי!
אחרת לעולם לא יבנה בית המקדש השלישי...


 

ואם הייתי שמה לב נראה לי שהייתי משנה כאן כמה דברים,אז -לתשומת לבכם,אם אתם משתמשים בזה.

כיפה להשכיר

רעות

בעמק יפה בין כרמים ושדות
ישנה גבעה ועליה 4 אשקביות

ומי גרים שם?

באשקובית הראשונה
גרים רונן ורננה
המוזיקה בביתם מתנגנת בקולי קולות
כבר קשה להם ללכת מרוב ריקודים בחתונות

באשקובית מספר שתיים
גרים נוף ושמיים
מיד כשנחתו מהודו שינו את השם
כי עכשיו כשחזרו הם צריכים משהו הולם

באשקובית השלישית
גרים אלישיב ויהודית
כל היום עוסקים הם בדברי תורה
וגם בשעות הקטנות מתפלפלים הם בגמרא

באשקובית הרביעית
גרים אלקנה וצורית
את הילדים שלהם הם מגדלים לבד
כי הם ממש לא מאמינים בממסד!

תמיד רצו תושבי הגבעה להוסיף לה עוד גוון
אך המועצה לא הסכימה להוסיף אפילו קרוואן
ופתאום לאחרונה
הם קיבלו אישורי בניה
כי לפני שראש הממשלה יחליט על עוד פינוי
הם קיבלו עוד אשקובית - ככה, לפיצוי

כתבו דרי הגבעה שלט,
תקעו מסמר מעבר לדלת,
וקבעו שלט ליד המחסום בקיר:
"דירה להשכיר".

ראשונים הגיעו מיכל ויהונתן
הם ברחו מהעיר בגלל הרעש והבלאגן
הכל אצלם הולך על מי מנוחות
אצלם כבר ב7 עושים כיבוי אורות
ככה הם דתיים מופנמים
אבל כל מצוה עושים לפני ולפנים

הגיעו מכל קצוות הגבעה השכנים
עמדו מולם וניסו להיות נחמדים;

הנאים החדרים בעיניכם?
- נאים.
הנאה המטבח בעיניכם?
- נאה.
הנאה המסדרון בעיניכם?
- נאה.
אם כן, שבו איתנו.
- לא, לא נשב.
למה?
- השכנים אינם טובים בעינינו
איך נוכל אנחנו אנשי השקט והכבוד
לחיות עם "שַמְחמים" שכל מה שחשוב להם זה לרקוד?

רונן ורננה הפנו את גבם בקול שירה
ומיכל ויהונתן מיהרו להם אל האוטו בחזרה.

הלכו מיכל ויהונתן, הגיעו אית"י ושיל"ת
כל אבן חשובה להם בארץ, כל תל וכל משלט
הם באו לפה לחזק ולהתחזק
גם אם זה אומר לבית להתאזק
הארץ באה קודם, בראש ובראשונה
הם מתכננים לעשות בתקוע את החתונה

הגיעו מכל קצוות הגבעה השכנים
עמדו מולם וניסו להיות נחמדים;

הנאים החדרים בעיניכם?
- נאים.
הנאה המטבח בעיניכם?
- נאה.
הנאה המסדרון בעיניכם?
- נאה.
אם כן, שבו איתנו.
- לא, לא נשב.
למה?
- השכנים אינם טובים בעינינו
איך נוכל אנחנו המחוברים לאדמה
לגור פה עם זוג שעזב את הארץ לשנה שלמה?

הורידה נוף מהחבל את השרוול
ואמרה לעצמה, שמזל שהם לא גרים פה, מזל!

הלכו אית"י ושיל"ת ובאו אחריהם גיל ומורן
הם היו עייפים כי חזרו מהפאב לא מזמן
אוהבים הם לראות את הסרטים הכי חדשים כמובן בלי כתוביות
ומורן, היא לא מפספסת אף פרק של הדוגמניות
התרבות תופסת בחייהם חלק לא זעיר
הם בכלל הגיעו לגבעה בשביל להכניס בה קצת חיי עיר

הגיעו מכל קצוות הגבעה השכנים
עמדו מולם וניסו להיות נחמדים;

הנאים החדרים בעיניכם?
- נאים.
הנאה המטבח בעיניכם?
- נאה.
הנאה המסדרון בעיניכם?
- נאה.
אם כן, שבו איתנו.
- לא, לא נשב.
למה?
- השכנים אינם טובים בעינינו
איך נוכל אנחנו האריסטוקרטים לגור פה עם שניים
שבאמת מעניין אותם להתווכח על דברים שקרו בימי הביניים

הסתכלו עליהם אלישיב ויהודית במבט של: "מאיפה נפלתם פתאום?"
הגמרא של אז זה האקטואליה של היום!

הלכו גיל ומורן, ובאו ירון ורעות
הוא כלי מעלי והיא אחרי 3 שנים שירות
אמנם הוא בקבע והם לא מתראים הרבה
כי כשהצבא קורא, אז הצבא קורא
אך "הוא עושה בשבילי הכל" היא מודה
והוא מסביר שפקודה היא פקודה.

הגיעו מכל קצוות הגבעה השכנים
עמדו מולם וניסו להיות נחמדים;

הנאים החדרים בעיניכם?
- נאים.
הנאה המטבח בעיניכם?
- נאה.
הנאה המסדרון בעיניכם?
- נאה.
אם כן, שבו איתנו.
- לא, לא נשב.
למה?
- השכנים אינם טובים בעינינו
איך נוכל אנחנו מלח הארץ של הממשל
לשבת עם אנשים שלא סופרים אותם בכלל?

עלו ירון ורעות על הג´יפ מהצבא
והאשקובית נשארה לה יתומה ועזובה

וכך על הגבעה בין האבנים
באים והולכים דיירים חדשים
אם נאה המטבח
אז אינו מרווח
אם נאים החדרים
אז אינם מוארים
ותמיד הם מוצאים בשכנים
פגמים שוליים וקטנים

היי, אתם שם בבית להתעורר
להתחיל לאהוב את השונה והאחר
תתחילו לקחת את זה באופן אישי
אחרת לעולם לא יבנה בית המקדש השלישי