נתחיל מהסוף: אין לנו ענין עם צד זה או אחר במחלוקת ובמאבק הפנימי המתקיים בעמנואל, ואין לנו אלא דברי בן עמרם שקבע באופן חד-משמעי שחלוקה בין יהודים שומרי תורה ומצוות הינה פסולה מעיקרא, וחס וחלילה וחס ושלום שיהיה זה על רקע עדתי (באם אכן ישנה כזאת אפליה).
כמו כן ייתכן שנחלוק על הדרך בה טופלה הפרשיה, ולא בטוח שכל רבני ועסקני חב"ד היו מסכימים עם השיטה ללכת למלחמה "על כל הקופה". [זכור המקרה של בית ספר חב"ד שלא הסכים לקבל אתיופים בלא שיעברו גיור לחומרה (כפי דרישת הרבנות הראשית), ועל כך נסגר בית הספר, זאת למרות שייתכן שגם כאן היה מקום למלחמת עולם.] וכבר היו אלו שטענו (ואולי בצדק) כי אף אחד לא אסר על חסידי סלונים לפתוח בית ספר פרטי, בו יוכלו לקבל רק את בנות החסידות, אך אז יהא עליהם לוותר על תמיכת המדינה.
אבל, וכאן מגיע אבל גדול ביותר: לאף גוף ובודאי לא לבג"צ אין שום זכות לקבוע ולפסוק - ובודאי שלא להכריח הורה לפעול בניגוד לאמונתו הדתית. לא בג"צ הוא שיקבע האם "הכפתור האחרון בחולצה" הינו ענין דתי או עדתי!
ועל כך צריכה לקום קול זעקה מקצה העולם ועד סופו, שבמדינת היהודים מתיימרים שופטים להכריע בסוגות דתיות, והמדינה תאסור הורים כיון שלא מילאו את פסק הדין. האם ישנה מדינה בעולם כולו שתשווה בכך למדינת היהודים? הרי על ענינים פחותים בהרבה מכך פסק בית המשפט העליון בארצות הברית כי לא ניתן להכריע במחלוקות דתיות (וזאת גם במקרה ששאלת הדתיות היתה מוטלת בספק).
הרי שופטי בג"צ כבר החליטו לאחרונה שעל הרבנות הראשית לתת תעודת הכשר גם למאפיה המופעלת על ידי מסיונרים, והתערבות בג"צ בנושא הגיור היא מן המפורסמות. אז מה עוד צריך להתרחש כדי שכל הציבור הדתי והחרדי יבעיר את הארץ במסר ברור לבג"צ: התורה הקדושה הינה צו אלוקי הנעלה לאין ערוך משופטי בג"צ?
אכן, חסידי חב"ד משתדלים לפעול ב"דרכיה דרכי נועם" ולקרב יהודים לאביהם שבשמים, אך אין ספק כי חסידי חב"ד אינם פחות "חרדים" מאף חוג אחר, אלא יותר חרדים לכל דבר שבקדושה מכל חוג או עדה. כל מי שנחשף למלחמותיו של הרבי מלך המשיח לביצור חומת היהדות רואה מיד כי אצל הרבי חשיבות התורה היא מעל הכל ממש.
ולכן חשוב שנזכור:
המערכה כעת אינה על עמנואל, למרות שזה נראה כך. המערכה כעת היא על כל ארץ הקודש.
המערכה כעת אינה על שאלת העדתיות, למרות שזה נראה כך. המערכה היא במהות השאלה מי מעל מי: התורה או החוק.
המערכה כעת אינה של חסידי סלונים, למרות שזה נראה כך. המערכה היא של כל אשר בשם חרדי יכונה.
ובמערכה הזאת על כל חסיד חב"ד ליטול חלק.
את השאלה האם לפעול בגלוי בשם חב"ד או לא - אותיר לרבנים ולעסקנים, אך כחסיד ברור לי שהרבי רוצה שאטול חלק במחאה הגדולה.
וביום שבו בג"צ ישלח חיילים לגייס בכח צעירים החובשים את ספסלי הישיבות, באותו יום בו משרד החינוך יחייב את בנינו ללמוד דברי כפירה, תזכרו את מאבקם של חסידי סלונים.
* * *
דעה ב' מאת: צמח בראון
לא יאומן כי יסופר: יהודים שומרי תורה ומצוות, האמונים על "ואהבת לרעך כמוך", חסידים ההולכים בדרכו של הבעל שם טוב הקדוש שיסוד תורתו והתחלת כל דרך החסידות היתה לקרב יהודים מבלי הבט על מעמדו ומצבו, ובודאי שלא על גזע ייחוסו, מכריזים מלחמה נגד קהל ועדה קדושה בישראל שכל חטאם ופשעם הוא שצבע עורם שונה רח"ל!!! כל חטאם ופשעם הוא שאבות אבותיהם לא ישבו בערי ליטא ופולניה אלא בערי מרוקו ותימן!
והם מוכנים ללכת לכלא על כך... ממש מסירות נפש, כמעט כמו רבי עקיבא שכל חייו אמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". אך מה רב הוא ההבדל, שמים וארץ הם מרחק קטן לעומת המרחק העצום בין רבי עקיבא שכל תורתו ועבודתו היו חדורים באהבת ישראל, וביחד עם כך ודווקא לכן היה מוכן ומזומן למסור נפשו על קידוש ה', לבין יהודים ההולכים בחושך, אך שמים חושך לאור ומדמיינים שהם הולכים לבית הסוהר בעבור תורה ומצוות, בו בעת שכל הנהגתם היא היפך השולחן ערוך והיפך התורה הקדושה.
אכן, בג"צ רודף כל דבר שבקדושה והעסקנים החרדיים תפסו טרמפ על העגלה ובצדק רב מטיחים בבג"צ את האשמה שהוא לא הגוף שיתערב בעניני היהדות ובודאי שלא יפסוק בנושאים הנוגעים בנימי נפשו של כל יהודי - חינוך הבנים והבנות.
ובהצטרף הפסיקה הזאת לשלל הפסיקות האנטי דתיות של השופטים הבטוחים כי הם מורמים מעם והם יפסקו בכל נושא, הרי ברור שהחרדים ובתוכם קהל חסידי חב"ד מרגישים נרדפים. אך חובה שיהיה ברור לנו: אין במלחמה הזאת ולא כלום עם יהדות ועם שולחן ערוך. ההיפך הוא הנכון, על פי שולחן ערוך העומדים בראש המערכה הזאת מוכרחים להיות נידונים בריחוק בשתי ידיים, ואולי אף חמור מכך.
ולולא דמסתפינא הייתי אומר שהמצב הוא של עולם הפוך שלא היה כמותו (בהנחה שאכן דחיית הבנות מבית הספר היא על רקע עדתי):
דוקא הבג"צ האנטי דתי מחזיק בדעת התורה והשו"ע, ועושה כל שביכולתו להחיל את הבסיס התורתי הקדוש שלפיו כל בני ישראל הם בנים להקב"ה ואחים ממש.
ודוקא אלו העומדים בראש המערכה שכנגד, הם אלו העושים את מלאכת בג"צ להחריב את חומת היהדות, והם אלו שהכריזו מלחמה גלויה נגד הקב"ה ותורתו.
ומסיימים בטוב.
