השבת לא היה אף אחד בבית- אני ואחותי אצל סבא וסבתא, אחותי השניה בשבת חברות ואח שלי וההורים בשבת סוף יב.

במוצ"ש סבא החזיר אותי ואת אחותי בת העשר הביתה ונסע. חיפשתי את המפתח בתיק אבל נזכרתי שבסוף לא לקחתי, אז ניסינו לראות אולי אחותי כבר חזרה. בהתחלה ניסינו לבדוק בקדמת הבית, אבל היה סגור (כצפוי), אז הלכנו אל האחורה של הבית.

אחותי נשארה ליד הדלת, ואני החלתי ללכל לכיוון הצד האחורי. בעודי הולך, הסתכלתי מעט למעלה, היה חשוך, וראיתי חבל לבן ועבה משתלשל מהחלון בקומה הרביעית בחדר של אחי. קפאתי. הרגשתי שהדם בורח לי מהפרצוף. חזרתי בריצה לדלת ולחשתי לאחותי שחיכתה ליד הדלת "גנב! רוצי!", היא מיד רצה אחרי, עם מה שהיה לה ביד-הסל של הכלבה.

רצנו אל דודים שלנו שגרים ליד (5 דקות הליכה). תוך כדי שראיתי שאחותי רצה לאט, אמרתי לה לזרוק את הסל של הכלבה. כשכמעט הגענו אליהם, אחרי עשר שניות, התחלתי לחשוב "איזה משפט מפוצץ אני אגיד להם? זה ממש אירוע נדיר!". כשהגענו אליהם, הסתפקתי ב"פרצו לנו הביתה!". לרגע היתה דממה, ואז מיד החלו צעקות. שמתי לב שגם הדודים השניים שם. הדודה התקשרה אל המשטרה, אמרה להם את הרחוב והכל. הבנות דודות אמרו לי שאני לבן כמו סיד.

בינתיים הדוד השני לקח את האוטו ונסע אלינו לבדוק. ניסיתי להתקשר אל ההורים- אף אחד לא ענה (כבר היה 22:00). לאחר שנירגעתי רצתי הביתה חזרה. בדרך ראיתי מרחוק את השמירה של היישוב. צעקתי לו שיעצור. אמרתי לו בצורה הכי לחוצה שיכולתי, למרות שכבר נרגעתי, "גנב, אצלינו בבית!". הוא מיד שאל "איזה רחוב?", אמרתי לו-"כאן ממול!", הוא צעק "איזה רחוב!!", עניתי לו. הגענו והיה שם את הדוד שלי. הוא אמר לי- זה רק הצינור של המזגן... מסתבר שאבא שלי הוסיף צינור באורך של שלושה מטרים(!) למזגן, שהגיע עד הריצפה...

השומר נרגע וביטל את הקריאה ואמר שהודיע את זה על סמך מה שהילד אמר. הוא שאל אם הכל בסדר, אם אני לבד, והלך.

חזרנו אל הדודים שלי (עדיין אין לי מפתח). אחרי שסיפרתי להם הלכתי לאסוף את הדברים שהשארנו (סל ומזוודה).

כשהגעתי היו שם עשרה שוטרים עם כל מיני מכשירים, השמירה של היישוב והשכן שהוא בצוות כוננות. הבכיר שבהם (ניצב משנה- בדקתי אח"כ) צעק לי לבוא מיד, שאל אותי מה קרה, למה הזעקתי אותם. תוך כדי שאר השוטרים אמרו לי "איפה אימל'ה" ו-"גנב, איפה אתה?". הסברת לו שלא היה מפתח, האורות היו דלוקים, והצבעתי על החבל שהשתלשל מהחלון. הוא הראה לי שזה הצינור של המזגן ושאל אם זה חדש, עניתי לו שזה כנראה מיום שיש האחרון, אחד מהם לא ממש האמין... (רב שוטר – כמו רס"ר)

הוא ביקש את הטלפון של אמא שלי והסביר לה שזה רק צינור ושהכל בסדר. אמרתי לכולם תודה רבה וסליחה והלכתי חזרה.