< נכתב כתגובה ל /Mosaic/Read/298 >
הקריאה מתחילה. חור עולה לעזרה. "לידור הבטחת לי סוכרי'ה" "לך תבקש מאחת הסבתות שיושבות על הספסל". הוא מקבל שתי'יים, ועוד אחת בשביל לזרוק.
עוד סבתא נכנסת. "קחי נשק" היא לוחשת, ותוחבת לידי חופן סוכריות.
הסבתות עם הנשק מתיצבות בחזית, מול המעקה.
אנו הטרוניות הצעירות, עם התחמושת הקטנה יושבות מאחורה.
הנער מתחיל לקרוא. אנחנו מתקדמות לעבר החזית להציץ.
"איך הוא נראה?" "דתי?" "מתפלל פה קבוע?" "מה הוא לובש?" "הטלית חדשה?" "מי סרג לו ת'כיפה? זו זו שדבורי סרגה לפני שבוע! למה היא נתנה לו?" "זה לא ההוא מהסניף? "
אנו מנסות לדלות מידע על האויב.
ואז חור מושך לי בחצאית "אפשר לזרוק?" הוא שוא-ל. אני מגרשת אותו בכעס.
"נראה לי שהטלית חדשה!!" אני לוחשת לשרי.
"נו לידור!!" חור ממשיך לנדנד "אוף עזוב אותי! תעשה מה שאתה רוצה!!" אני לוחשת בכעס.
וחור זורק את הסוכרי'ה..
"לא!! מי ירה?? כל תוכנית ההפתעה נהרסה!!" לוחשת הסבתא בשמלה בכחולה.
חור הבוגד ממהר לרדת לעזרת הגברים...
"טוב!! נצטרך לשנות תוכנית!!" קוראת הסבתא בשמלה הירוקה.
"או לא.. האויב עלה עלינו..." לוחשת אחרת.
אני מציצה לשטח האויב. כמה נערים מתקבצים מול הארון, וכמה אחרים מול הבימה.
"אוקע, פותחים באש!!"
חיל הסבתות עם החליפות מתיצבות להתקפה ראשונית.
סיגל, מחיל הנערות עוברת בחזית ומחלקת נשק.
"את לתצפית!!" לוחשת לי הסבתא בשמלה הלבנה.
"אחת, שתי'ים, שלוש, אש!!" קוראת הסבתא בחליפה הפרחונית.
"בכמה פגענו?" שוא-לת הסבתא עם החלוק
"3 כתפי'ים, 6 ראשים, אחת בחתן, ו20 ברצפה. לידי האויב נפלו בשבי 20 סוכריות" אני מוסרת.
"לא טוב. " היא לוחשת
"להפעיל את תרגיל ההסחה?" אני שוא-לת בדאגה
"כן, אין ברירה.."
מיד מתיצב כל חיל המרוקאיות, ואני בינתי'הן.
"מכנות?" אני לוחשת
"מוכנות" הן קוראות.
"שלוש, ארבע ו.."
"לולולולווולוללולולולולולולולולולולוללולולולולו לולולולולולולולולולולולולולולולולולול"
אנחנו מפעילות את ההסחה,
כשבינתי'ים חיל הסבתות בשמלות זורק עוד מטח 'קטיושות' <3 סוכריות כל פעם>
"כמה?" אני לוחשת לאחת שבתצפית
"5 בחתן, 6 ראשים והשאר על הרצפה. בידי האויב נפלו 30 סוכריות". היא מוסרת.
"לא טוב" אני לוחשת גם.
"בנות!! חי'יבים לפגוע בחתן יותר!!" קוראת הסבתא הראשית
"אוקע" אנחנו משנסות שקיות.
ו... כולן, מכל החילות, זורקות, מנסות לפגוע בחתן.
"15 סוכריות פגעו בו!!! הידד!!" קוראת התצפיתנית.
נהוראי'י עולה למעלה.
"ריגלתי הבשבילכן. שילו והחבורה שלו נמצאת מתחת למעקה. אורן והחבורה שלו מאחורי הבימה. וסבים שתופסים תחמושת לתינוקות ליד הארון." הוא לוחש לי באוזן את המידע החשוב.
"עבודה טובה" אני מחזירה לו
"אבל תזכרו שהבטחתן לי חצי שקית" הוא מזכיר
"א-ל תדאג" אני מסמנת לו.
"הוא עומד לסי'ים" לוחשת הסבתא עם החלוק
"הפעם חי'יבים להיות מתוחכמות!!" אני קוראת.
"עוברים לתוכנית ג'!!" מודיעה הסבתא בחליפה הירוקה.
"סבב"ה" אומרות כולן.
ואנו עוברות לתוכנית ג'.
"מה קרה? הפסקת אש?!" מתחילים להגיע כמה בנים חלוצים
"לא להיכנס לעזרת נשים!!" קוראת בכעס הסבתא עם השמלה הכחולה.
אחרי שווידענו שרוב הילדים יצאו החוצה מיואשים,
אנו רצות לעמדות, כל אחת עם חופן תחמושת.
אנו מכוונות לחתן המסכן, ששמח שהוא מצליח לקרוא קצת.
"חת, שתי'ים, ו.. שלוש!!"
והחתן המסכן מתגונן מפני המטח..
הילדים נכנסים בסערה....
אבל הסבים כבר סילקו ראיות...
אורן מגיע למעלה עם 3 שקיות שאסף.
"זהו?" אני שוא-לת
"כן. אבל תיזהרי, הן עומדות להיות פגות תוקף" הוא מזהיר
"חפיף, אני לא אוכלת מהן.. והן לא יתקלקלו עד שבוע הבא... ואם זה ממש קריט נתחיל לנסות ת'שיטה עם החוטים....."

))))