בס"ד!
פתאום חשבתי על ניצול זמן לאורך השנים...
אחותי בשביעית עושה עכשיו פסיכו, אני מתכננת לעשות עכשיו משו שבע"ה יפטור אותי מפסיכו.
ואז הבנתי, ש-
דוגרי, את הזמן על ה"פסיכו" או תחליפיו אני אצטרך לעשות מתישהוא.
השאלה היא מתי- לפני כיתה ט', בסוף שביעית או אחרי השנת שרות.
אני אבחר באיזו מהירות להתקדם בחיים שלי.
ואם אני חושבת שאני דופקת את עצמי שלקחתי מטלה לימודית רצינית+++++ לחופש, אני טועה.
בסה"כ, אני לא אעשה את זה בגיל 17.
או בגיל 20.
יש לנו כ"כ הרבה מצבים כאלה בחיים.
כל עבודה ועומס כמעט, נעבור מתישהוא.
אנחנו נקבע אם לעשות בגרות בתיכון, או להשלים עד גיל 40.
לפעמים-
לפעמים צריך את הדחיה.
כי על אותו עיקרון, אנחנו נחליט מתי לצאת לדייטים. וזה לא יקרה לי בגיל 14
וצריך לחכות.
אבל יש דברים שטוב להקדים.
סתם.
לפעמים נדמה לי שאני עובדת סתם.
שאני צריכה לתת לעצמי חופש ג-ד-ו-ל, בלי עומס.
ופתאום קלטתי- אני רק מקדימה את מה שבע"ה יבוא.
לפעמים זה טוב.
לפעמים לא.
באופן רשמי- עכשיו אפשר למחוק!!!