אתמול המורה שלי מכתה ו' נהרגהאורושקוש
ועכשיו לא יודעת.
פתאום אני כועסת על עצמי כשאני מחייכת,כשאני רוצה לעשות איזה משו כיף..
כאילו אני אומרת לעצמי-מה נראה לך?! היא נהרגה אתמול!!! יש לה בעל שבוכה עכשיו! יש לה ילדים שאמא שלהם מתה!!! אז מה נראה לך שאת רוצה עכשיו לכייף?!
וכאילו (גם) בגלל זה אני כל היום בדכאון. כי אני כאילו אומרת-אור אל תשמחי עכשיו. זה עצוב לא שמח..
 
אוף..מה עושים??????????
אני ממש מבינה אותך...הדרוש=)
כל יום יש מישו שמת!אז מה צריך להיות בדיכי כל החייםרחליOס
?
לא!
צריך להמשיך! תבכי אם זה עוזר.. אבל זה לא אומר שצריך להיות בדיכי כל היום!
אני מבינה מה את אומרת כי גם לי זה קורה! אבל ריך להמשיך אם החיים!
חיבוק חזק!
אם אחת המורות שלי היתה נהרגת היו לי מלא יסורימצפוןכפרעלייך!!=)
במיוחד מהיסודי.... הייתי רעה אליהן.... גם עכשיו יש לי יסורי מצפון =[
אורי...אוסנת
אם זה לא היה כואב לך בכלל, אז באמת היינו צריכים לשאול - איך את מחייכת? איך את שמחה כאילו לא קרה כלום?
כי באמת, אם את לא מרגישה כלום אחרי שהיא נהרגה - זה אומר משהו.
 
אבל זאת לא המציאות.
כאב לך. כואב לך. את חושבת על זה הרבה.
אבל את לא באבל, ואת לא צריכה לאלץ את עצמך לשקוע בצער. זה לא בריא!
כמו שאומרת הקלישאה - החיים ממשיכים.
וזה מה שתהילה היתה הכי רוצה בעולם.
 
תקשיבי לעצמך. את מרגישה עצב שגורם לך לרוצת לבכות יום שלם? תעשי את זה.
את מרגישה עצב, אבל לא עד כדי כך, ומתחשק לך ללכת לטייל? לכי לטייל.
אבל אל תכריחי את עצמך להיות באבל ובצער. זה לא ממש מועיל...
תמשיכי לשמוח ולחיות, להנות מהחופש, להוסיף אור וטוב. זה כ-ן מועיל.
 
 
אורוש חמודה....עץ על מים
וואי את כ"כ צודקת...
זה קשה...
מה שתהיי בטוחה היא עכשיו בעולם שכולו טוב מי שסובל זה הילדים שלה....ובעלה כמובן והמשפחה
כמו שאני מבינה ממש אהבת אותה....
אז תחשבי מה היא רוצה מלמעלה שתעשי אני בטוחה שלא שתבכי....(אוף למה אני כותבת את זה אני מגעילה...אני שונאת לכתוב דברים שאני חלשה בהם....טוב זה גם לי אז בכל זאת...)
מה את יכולה לעשות להגיד פרק תהילים לעילוי נשמתה....
ולהתפלל בעלה והילדים יתאוששו ושיגיע המשיח ותהיה תחיית המתים כי לבכות לא יתן כלום אבל את בהחלט יכולה לבכות כי זה משחרר....
אבל אל תהיי בדיכאון !!! זה הדבר הכי גרוע שיש....(למה אני לא חופרת על זה לעצמי???)

לכל בן אדם יש יעוד בעולם...וכנראה פה נגמר היעוד שלה...וזה סימן טוב היא עכשיו טובה וטהורה יותר!!
נכון בעלה והילדים מסכנים....אז תתפללי עליהם הם חמודים כמו שאמרת....אז תתפללי שהם ימשיכו לחייך בעז"ה...
להיות בדיכאון לא יעזור זה רק יציק לך ולנשמתה הגבוהה של תהילה ז"ל....עכשיו יהיה לך עוד סבה לבקש שתהיה תחיית המתים כבר...ושיבוא המשיח....לא נשאר הרבה....בעז"ה שיבוא!!!


אוהבת תמיד.....
המון
ותמיד כאן בשבילך
מגיע לך המון ממני!!!
<3<3<3
ישראלית.....

תודה לכולם!אורושקוש
תשמעי נשמה!!~מירב~
הקב"ה עושה דברים שלפעמים אנחנו לא מבינים.
ואני חושבת שאם קורה חס ושלום דבר כזה אז צריך להמשיך לחיות , כמובן שמותר לבכות,
ומותר להתאבל ולהיות עצוב אבל החיים צריכים להמשיך.
וגם הבעל והילדים יצטרכו להמשיך לחיות כי פשוט אין להם ברירה!!!
אין מה לעשות -ה' נתן ה' לקח!
 
בהצלוחה נשמה!!!
 
את יודעת חבל שלא באת למפגש של הפורום רציתי להכיר אותך!!
אוף באמת זה עצוב..היא הייתה גם המורה שליאנונימי (פותח)
את יודעת אולי איפה השבעה?אנונימי (פותח)
בבית אלאורושקושאחרונה
בטח אצל ההורים..
ברוך דיין האמת, איך???אנונימי (פותח)
ברוך דיין האמת!אנונימי (פותח)
באמת ממש מצער לשמוע,
ואני ממש ממש מבינה אותך שאת ככה מרגישה, זה קרה לי השנה כמה פעמים שאנשים נפטרו (אני לא יודעת אם את מנוסה..) אבל אני יודעת שכשמישהו נפטר לך - אתה מרגיש כאילו נחרב העולם, נעצר, ואתה לא יכול להבין איך יש אנשים שממשיכים כרגיל, אתה אומר לעצמך - לי נחרב העולם והם? כהרגלם?
ואז אחרי כמה זמן כשלמישהו אחר נפטר מישהו, והרגשתי שכן אני ממשיכה כרגיל את החיים הבנתי שאולי בעצם לה, נעצרו החיים , אבל האדם מבחוץ לא רואה את זה, לאדם שנפטר לו מישהו קרוב - נשרף בתוכו..אי אפשר להבין את זה..זה כל פעם מחדש..
אבל אני חושבת שעם כל זה אנחנו תמיד צריכות לזכור שהכל אבל הכל לטובה! שאנחנו לא יודעות למה זה קרה, ולא מבינות חשבונות שמים, אבל ה' עושה הכל לטובה! וכנראה שזה מה שיהיה הכי טוב לילדים שלה,
אנחנו צריכות לזכור שכן צריך להצטער אבל יש נורמות, צער אינו עצב - המביא לידי דיכאון!
אדם שמתאבל על קרוב משפחתו - מצטער, אינו שומע מוזיקה ושירים וכו' אבל תמיד תמיד צריך להשאר בו גם שמחה, שבכל אם נרצה נמצא אותה..אמנם היא נסרת מאיתנו הרבה, אבל עם חיפוש וקצת יגיעה נגיע אליה!
 
זה שיא הקשה, אבל אני חושבת שכשאת רוצה לבכות- אז תבכי , ושאם את רוצה לדבר עם מישהו - תדברי, תחפשי את האדם המתאים ותדברי איתו באמת, אל תשמרי את כל העצב אולי ייסורי מצפון וכאלה אצלך - תפרקי!! מתחננת!!
ועם זאת כשאת רוצה לצאת לטייל ללכת סתם עם חברות וכאלה - אל תמנעי ממך את זה, את כל היום תהי כבולה מתחת לפטירתה - וככה זה יכניס אותך יותר עמוק..
 
אז מקווה שעזרתי לך...
וממש ממש בהצלחה!! זאת התמודדות לא קלה..
וסליחה ממש שחפרתי.. הייתי צריכה..
ברוך דיין האמת!!!ד"ר אריק
אור...כנסי שניה...ד"ר אריק
בס"ד
לפני כמעט 9 שנים נפטרה סבתא רבא שלי, הייתי בערך בת 6...את לא יודעת איזה יסורי מצפון יש לי עד היום!
עשיתי לה את המוות!!!!אני כמעט יכולה להבטיח לכם שהיא שנאה אותי!אני ואחשלי הקטן (הוא היה אז בן 4 שהיא נפטרה) עשינו כל מה שהיא אמרה לנו לא לעשות!!!כל שבת שניה היינו אצל סבתא שלי ובשבת בבוקר כל הנכדים הולכים לאכול אצל סבתא פנינה!היא אמרה לנו לשבת ולא להפריע לשירי שבת אני ואח שלי רצנו מסביב לשולחן (שהיה ענקי!ארוך, מלא כיסאות, ואנשים) וצרחנו וצחקנו ועשינו רשע לא נורמאלי שכל הזמו השכנים הערבים היו באים לבקש שקט!היא אמרה לי לא להרביץ לאבא שלי ולטפס עליו ואני בכל זאת עשיתי את זה, ואבא שלי אמר לה שזה לא כואב לו ושהוא נהנה והיא רק צרחה עלי ש"על תעלי על הנכד שלי!!!אריאל!מספיק!שלא תעיזי לעשות את זה יותר!כיבוד אב ואם"אבא שלי סיפר לנו שהוא היה ילד עוד יותר שובב ממני ומאח שלי, שהוא היה רשע ועשה כל הזמן צרות ובאמת הגיע לו שיצרחו עליו ושיענשיו אותו לאיזה 50 שנה!והיא בחיים לא צרחה עליו!בחיים!לא הרימה עליו קול!הגעתי למסקנה שהגזמתי!שהייתי ילדה ממש רעה!וכעסתי על עצמי!ואם היו נותנים לי להביא מישהו מהעבר לחמש דקות, הייתי מבקשת אותה!לבקש ממנה סליחה!כי היא מגיעה לה!עד שהבנתי, נכון!מה שעשיתי היה לא בסדר!אבל היא בטוח לא שנאה אותי (או שכן...), היא ידעה שאני ילדה קטנה, היא הייתה חולה ומבוגרת ודאגה לאבא שלי שאותו היא אהבה אהבת נפש!!!הנכד המובחר!צריך לקחת הכל בפורפרציות...לפחות להשתדל...ב"הצלחה!
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך