אתמול הייתי השבעה של רועי בן ליאורה.
ושוב זה קרה שוב הדמעות זלגו להם.. והרב דוד יוסף מרצה ומדבר והדברים נכנסים ללב.
פתאום כולם מרגישים אחווה!
כולם כואבים וחלק קיבלו הרהורי תשובה וגם אני! מחשבות תפילות שבוקעות מהנשמה..
כ"כ כואב.
אני רוצה לספר לכם ת'סיפור שהרב דוד יוסף סיפר שם כדי לחזק את הוריו של רועי ואת כל המשתתפים בצערם, הסיפור מאוד מוכר אבל עדיין מחזק!
היה רב אחד (שכחתי את שמו) התארגן לערב שבת.
2 בניו היו חולים במחלה קשה שבאותה תקופה אף רופא לא ידע מרפא לה.. באותם התנאים שהיו בעבר.
אישתו של הרב קראה לרופא שיתן עיצה מה לעשות אך הרופא לא ידע מה אפשר לעשות.. כי כמו שאמרנו התנאים של אז לא היו משו...!
2 הבנים נפטרו לפני כניסת השבת.!
הרב בדיוק היה בדרכו לביכנ"ס ואישתו חשבה ואמרה: "בשבת אסור להתאבל, בשבת אסור להיות בצער.. איני רוצה לצער את בעלי, מה אעשה?"
כיסתה את 2 בניה בחדר מעל!! ואז בא הרב אחרי ערבית של שבת יושב בשולחן ומודאג לבניו מדוע אינם באים לארוחת השבת.
אישתו ראתה את אותו מוטרד! ושאלה אותו "רבי מדוע אתה מוטרד, שבת קודש היום?!"
ענה לה הרב "היכן הבנים מדוע הם מתעכבים?"
אמרה לו אישתו "למה את דואג?? הרי יש להם חברים ואולי עושים אצלהם הפעם שבת, אל נא לך להיות מוטרד.. שבת קודש היום".
וכך הרב אכל בניחותא עם אישתו.
יום שבת הגיע ובארוחה נראו על פני הרב הפעם גם סימני טירדה!
אישתו גם הפעם ריצתה אותו בדיבורים שהבנים בסדר.. והשבת הם לא בבית והמשיכו לאכול ברוגע.
לאחר ההבדלה שאלה אותו אישתו "רבי.. שאלה לי אליך! (הלכתית) אם בידי חפץ שהופקד לי ממישהו לתקופה של זמן מה והגיע הזמן שבעל החפץ רוצה את חפצו חזרה, אך אני אוהבת את החפץ הזה בכל ליבי, מה אעשה? מותר לי להשאירו אצלי??"
ענה לה הרב "שאלה יפה שאלת! והתשובה היא לא!! פיקדון, חייב להחזירו".
ואז סיפרה אישתו של הרב לרב את מה שקרה ל2- בניהם והרב החל לבכות.
שאלה אותו אישתו "מדוע אתה בוכה? לא כן אמרת לי שפיקדון צריך להחזיר??!"
מיד הפסיק הרב לבכות ואמר "ד' נתן וד' לקח יהי שם ד' מבורך"
מכאן למדנו מהאישה הזו קודם כל את גודל אמונתה!
איזו אישה מדהימה... איזה כוחות נפש!
מתאפקת כולה כל השבת לא לפרוץ בבכי כל השבת וכן לשמח את בעלה.
איזו גדולה..!
ליאורה האמא היקרה שאיבדה את הבן שלה באותה התאונה הקשה.
ח'ברה שימו לב
גמאני איבדתי בן משפחה אחד מהאחים שלנו שאנחנו התפללנו עליו אחד מאלו שהזלתי עליהם דמעות.. אחד מאלה שפועל בשמיים לסנגר על הוריו ועל כל עמ"י.
אחד הצדיקים שבדור שנפטר טרם ידע עת.
אני גאה בליאורה, פשוט מעריצה שלה, האמונה שלה מדהימה אותי כל פעם מחדש והיא לא דתיה וזה לא סותר! זו הזיקה של כל יהודי לשמיים והיא בשבילי עכשיו ה-דתיה!
ליאורה הזכירה לי את אישתו של הרבי שהיתה חזקה ככה ליאורה היא זו שחיזקה את שאר בני המשפחה לקבל את זה באהבה.
היא זו שהבינה שהילד שלה נשמה מיוחדת שהשלים את תיקונו בעולם.
זו שבע"ה תמשיך להביא עוד זרע בר קיימא בנים צדיקים ומאירים את העולם בתורה.
היא זו שתעמוד בשמיים שם איזה יום אחד- ואני, אני יהיה עדה שהתפילה שלה אז בבי"ח אחרי התאונה.. שכשאני ביקרתי אותם לפני שרועי נפטר.
התפילה הזו הצליחה לבקוע רקיעים אם אני הזלתי את אותם הדמעות.
אני יהיה עדה על האמונה שלה, על זה שהיא קיבלה הכל באהבה.!
בורא עולם!
קח את הד"ת הזה שנא' אתמול ע"י הרב דוד יוסף (בנו של הרב עובדיה יוסף) ונכתב היום כאן
אני מקדישה אותו שוב לעילוי נשמתו של רועי בן ליאורה.
בתקווה לגאולה שלמה במהרה אכי"ר!!!
