כאילו...רגע , אם ה' כ"כ אוהב אותנו , אז...וואלה , למה הוא מביא לנו קשיים?!
מה הקטע? בשביל מה?!
ברשותך , אעצים ת'שאלה , אם הוא רוצה שיהיה לנו רק טוב , אז...
הלו , ה' - שלח את כולנו ישר לעולם הבא! מה צריך לעבור את העולם הזה?!
הרי אתה אוהב אותנו , תן לנו ישר - הכל טוב. עולם הבא. לכולם...
למה כל הדרך הארוכה , הקשה והמייגעת הזו?!
תגידי , היית פעם אצל דודה שלך שבוע?
נכון אחרי כמה ימים את כבר...מפדחת...
את מקבלת הכל. בחינם. בצורה הכי טובה , אבל -
ביום הראשון - אחלה. את שמחה. כיף.
ביום השני - סבבה. איזה יופי שזה בחינם. לא צריך לעבוד.
ביום השלישי - את כבר מרגישה לא נוח. את מתחילה לשאול את דודה -
"יש משו לעשות? לנקות?" - ו...היא ברוב טוב , אומרת לך - "לא חמודה , שבי. תנוחי".
ביום הרביעי - "דודה , אני אקח את המטאטא , אנקה את הריצפה..." - "מתוקה , הכל כבר נקי...".
ו - את מרגישה כבר לא נוח...
ביום החמישי - וואלה , את לוקחת את המטאטא , ו - אפילו שהכל נקי - ו - אפילו שדודה שלך "תריב"
איתך שתשבי - את תקחי את המטאטא - ו...פשוט תנקי.
אין כלום. הריצפה נקייה - מצוחצחת - את תנקי.
לא רק זה , בצהרים את תשאלי אם היא צריכה שתלכי למכולת. ו - בערב , תעזרי לה לשטוף כלים...
אבל , הלו?
היא ל-א צריכה עזרה. היא ל-א רוצה עזרה. למה את מרגישה לא בנוח? מה קרה?
למה? אני אגלה לך סוד. כי...הכל בחינם.
מעניין , שאולפנא , את יכולה לשרוץ כמה שנים ו...לאכול , לישון , להנות -
ו - את לא מרגישה לא בנוח. למה? כי זה לא בחינם.
כך טבע האדם עובד. כמה שאומרים שהאדם אוהב "חינם" -
לא. יש גבול ש - האדם מרגיש לא בנוח אם הוא מקבל דברים בחינם.
זאת ועוד , ש...חינם , בא מהר - יוצא מהר.
למה שאת הולכת לעבוד ואז הכסף בידיים שלך , בחנות בגדים - את מסכלת על הכסף ב"כאב" -
"כספי הטוב , כ"כ כואב לי לשחרר אותך..." - אבל שאמא תתן לך 200 ש"ח לחולצה ,
וואלה , פתאום כבר לא כ"כ קשה לשחרר ת'כסף...
ראית פעם כמה "הערכה" אדם נותן לבצל שהוא גידל באדמה?
נחשוב - ראבק , בן אדם - כולה בצל! מה אתה "מתלהב"?! שקל לקילו. תרגע...
לא. הוא מעריך את הדברים שהוא עבד עליהם. בשבילו - זה שווה המון.
למה? כי הוא עמל על זה. הוא לא קבל את זה ב"זול". הוא השקיע.
ה' עשה איתנו חסד כפול.
לא רק זה שהוא נותן לנו שכר , אלא , הוא לא נותן לנו אותו בחינם.
כי - שכר בחינם - לא כיף לאדם. האדם מרגיש לא בנוח.
בשפת הגמרא זה נקרא - "נהמא דכיסופא" = לחם של בושה. העני מקבל כסף , אבל...
מתבייש. אדם אחר שיאכל בדיוק כמו העני מהחיטה שהוא זרע , לא יתבייש.
למה? כי הוא עמל על זה. עבד. הזיע.
ו - אח"כ , שנקבל את המתנה מה' , אנחנו נעריך אותה יותר. ממילא , אנחנו נהנה ממנה יותר.
יוצא ש...ה' היה יכול לתת לנו את זה ב"מתנה". את כל הטוב. בקלות.
אבל אז , אנחנו לא היינו מרגישים כמו , שבעז"ה נגיע למעלה ונוכל לומר בכיף -
"זה מגיע לי. עמלתי על זה. כיף לקבל את זה" - זה עדיף מאשר שנגיע למעלה והשכר יהיה בחינם , ואז -
נרגיש לא נעים. לא נרגיש את ההנאה הענקית שהייתה יכולה להיות לנו מהדבר ע"י העמל.
תראי כמה ה' אוהב אותנו.
זו - אהבה אמיתית.
ה' , תודה. באמת.
אוהבים אותך.
התשובה לשאלות על ה' - לפעמים (אלא אם כן הוא גילה לנו) היא =
לא יודעים = תשובה מלאה = לא התחמקות = אמת לאמיתה.
ועכשיו לת'כלס, יותר בהרחבה - שזה בעצם העיקר לשאלה -
נתחיל מאיזשהו יסוד ענק בכל הקטע הזה של אמונה --->
שני "רובדים", "סקלאות" בענייני אמונה.
יש את הרובד שלנו. דברים שקשורים לנו. ויש את הרובד האלוקי. דברים שקשורים רק אל ה'.
בדברים שהם ברובד האנושי - אנחנו יכולים להבין. בדברים שהם הרובד האלוקי - אנחנו לא מסגולים להבין.
כידוע , השכל שלנו מוגבל. להבין מה זה "אין סוף" - עם כל התיאורים שאני אתן לזה, אני לא אבין את זה.
מדוע? כי השכל שלי מוגבל. לא מסוגל להבין דבר שמעבר ליכולתו. זו המציאות.
על לכאן היסוד. חשוב מאוד שיעזור לנו להבין כמה דברים לא מובנים...
"למה ה' ברא רשעים?" לדוגמא וכדו' - זו שאלה שקשורה רק לה'. ממילא, רק לרובד האלוקי. שאנחנו לא מסוגלים להבין. תשאלי - "אם ככה, אז גם "למה ה' ברא צדיקים?" - זו שאלה שקשורה רק לרובד האלוקי - וגם את זה אנחנו לא יכולים להבין..." - נכון. את צודקת, אילולא - ה' היה מגלה לנו את מטרתו, כנראה, לא היינו יכולים להבין בהחלט.
ה' גילה ש - "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" - זו המטרה לבריאת העם. ממילא, אנחנו יכולים להבין בשביל מה ה' ברא את הצדיקים. ו - נלך שלב הלאה - מה ה' צריך את העולם אם הוא כל יכול? התשובה -
לא יודעים. "לא יודע" - לפעמים זו לא אי-תשובה או התמחמקות , אלא זו האמת. זו תשובה. מלאה. ו -מספקת לגמרי. כי זה לא התחמקות או משהו, אלא - שכל מוגבל = לא יודע. אמת לאמיתה.
את כל זאת אמר ה' במשפט אחד -
כִּי לא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי--נְאֻם, יְה-וָה.
אגב - גם להבין - מה זה המחשבה של ה'? ה' חושב? במה? זה נשגב, מעל שכלינו. אבל, משו חשוב להדגיש -
זה לא מפריע לנו ולא מוזיז לנו להמשיך בדרך ולדעת שזו דרך האמת. כי - אמרנו, שאת הדברים שקשורים אלינו, על הדברים האל, יש תשובות. אפשר (וצריך) לשאול ו - להבין את התשובות. ממילא, זה שאין לנו תשובות על חלק מהשאלות - אלו הם בדיוק התשובות המלאות והאמיתיות.
רק, אם תרצי, שתי מסקנות עד לכאן באמונה -
1) ישנם שני רובדים שלא נוגעים זה בזה. ו - הרובד האלוקי - גבוה משכלנו. אנחנו לא מסוגלים להבין אותו.
2) ה', הפעולות שלו - המחשבות שלו - הוא עצמו - נשגב מאיתנו. אנחנו לא מבינים כלום בו. אלא, כל התיאורים שהנביאים נתנו וכדו' - זה היה רק לקרב את זה לשכלינו כמה שיות, אבל בודאי שאנחנו לא באמת יודעים את הענין.
מקוה שקצת עזרתי. אם יש עוד להרחיב, בשמחה.
פססט, תזכרי את היסודות האלה. הם חשובים. מאוד.
שבוע מבורך לכל עם ישראל!
