דיון!עד כמה צריך לזרום בחיים ולקחת הכל בקלות?שואף להתנחל
כמה שאפשר כשזה לא פוגעמישי' מאפושו'
יענו, אין סיבה להיות כבדים וסתם לעכב הכל. אבל לשם לב לעקרונות ואידיאלים ולא לדלג עליהם.
תלוי.....מחכה לגאולה
בסופו של דבר הכל זורם לים
בסופו של דבר הכל זורם לביוב.
תלוי בך.
 
 
מאחד עד עשרלולה=]
כש10 זה הכי זורם בעולם-

בערך 7-8..
לא כיף להתסובב עם אנשים פסימיים וכבדים... 

(וכן, אני יודעת שאני לא נחשבת ממש בנאדם 'קליל', אני עובדת על זה, אל תבואו בתלונות!.. )


אגב, סוף סוף דיון מקורי
לא חושבת ש"לזרום" זה תמיד טוב-נאוה-
בס"ד
 
נכון שלא צריכים להיות מרובעים ולדעת פשוט לזרום עם החיים
אבל עם "זורמים" יותר מידי אפשר "להסחף".
 
צריך להיות אופטימיים אבל לא לחשוב תמיד שהכל טוב, צריך להיות קצת מציאותיים,
צריך לדעת לתכנן את החיים.
 
אז אני נותנת 5 (מ-1 עד 10 ) כי זה באמצע.
לדעתי , צריך לזרום בגבול הטעם הטוב, לא להגזים.
 
 
 
צריך ליזרום אם החיים!!המלך!!!!
אבל אני מעמין שכול אחד יודע את הגבול שלו
וגם אם עוברים אותו בטעות תמיד אפשר לחזור
"כול עוד הנר דולק אפשר לתקן"
אבל מיראש לא כדי להיסחף יותר מידי
זה תלוי בעקרון.. אבל לרוב עדיף לזרוםמרב14
ולא לקחת קשה...
זה סתם עושה את החיים מעצבנים אם לוקחים כל דבר קשה.
עדיף להחליק על הדברים הרעים.
 
אבל כל מקרה לגופו.
"לזרום" בהגדרהמישי' מאפושו'
לא טוב ולא נכון, לדעתי...
לקחת הכל בקלילות, לא להתעמק, לא לחשוב יותר מידי. זה ממש להיסחף. וזה גם נשמע רע..
אבל להיות "סכר", לתקוע הכל, לחשוב 5 פעמים לפני כל דבר, אולי נשמע קצת אידיאלי, אבל בחיים ביומיומיים שלנו היום, ממש לא ריאליסטי... אז אני חושבת כמו שכמו שכבר אמרו פה, תלוי....
אבל אני יות בקטע של לזרום+...
לזרום כל עוד זה מהנה ולא פוגע בך..<אריאל>
תזרום,אבל תהיה שפוי בדעתך..שמחה ואמונה
ז"א,תן מקום גם לשכל לחשוב אם זה לעניין עכשיו לנסוע בטרפים לצפון עם כל החבר'ה בשעה עשר בלילה..
...תל-אביבית
אני חושבת שלפעמים זורמים יותר מדי- אני לא הכי זורמת (הייתי נותנת לעצמי 5 בערך, כי  ברור שכן.. אבל לא תמיד) וניסיתי יותר "לזרום" ופשוט ראיתי ככה אני מבזבזת את הזמן! כי אני אחת כזאת שתתכנן לה את היום מאתמול בדיוק מה לעשות, וזה,
ואז נגיד חברות שלי אומרות נגיד "בואו נלך להסתובב" וזה חסר כל תוכן ומשמעות, ורדוד כזה, אז סתם אני  מרגישה שחבל...
כי אין לנו זמן מיותר כאן בעולם ובחיים, ונראה לי שעם דבר כזה לא משחקים... 
מסכימה עם תל-אביביתמשקפופרית
צריך לזרום אבל לוודא שזה לא גורם לנו לבזבז זמן.
אי אפשר לזרום עם שפיות? וזה מאיפה?שמחה ואמונה
את החיים לא חיים סתם ככהשמחה ואמונהאחרונה
אי אפשר פשוט לזרום.. אדם שיכור אם הוא יזרום בכביש הוא יזרום לקבר שלו עם עוד כמה בדרך..
תעשה צחוקים עם החברים ותסעו לאן שבא לכם.. אבל בלי לאבד את הראש-ומי שלא עושה ככה.. מסוכן..
צריך תמיד לזכור שגם ביוב זורם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ב...
תלוי מתי..קינמון
החוכמה האמיתית היא לדעת מתי וכמה.

כשמדברים על "עבדת מידות" מידה רעה\טובה"- מה זה מידה? 
מידה- איזשהוא תכונה בנפש שניתן לקחת אותה או לצד אחד (לזרום כל הזמן) או לצד שני (להיות כבד כל הזמן)
והרמב"ם אומר שצריך לקחת לדרך האמצע. 
מה זה דרך האמצע? לאו דווקא 5 מתוך 10. 
דרך אמצע זה מודעות, זה לשים לב. זה לבחון את המציאות שמולי ולהחליט- איך אני צריך להגיב עכשיו? מה ה' רוצה שאני אעשה?

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך