יודעת, עכשיו אני אומר את מה שאני אומר ת'כלס דוגרי. תקשיבי טוב ותתקרבי אל המילים עם הלב כי יש בהם הרבה מאוד בשבילך.

שאלת אצל מי עכשיו אפשר לפרוק. די - את אומרת, אני לא רוצה להמשיך עם איפה שאני כי אני יודעת שזה לא טוב לי, אבל אני לא מסוגלת. יש לי כ"כ אבנים גדולות על הלב לפעמים שאני חייב אוזן קשבת, לב שומע ומבין. מה אני אעשה עכשיו? את שואלת. ות'כלס, בצדק. להגיד לך סוד שהוא ממש גלוי - אצל בנים הבעיה לפעמים יותר עמוקה. למה? כי יש בנים שחייבים אוזן קשבת, אבל החבר'ה הבנים האחרים, הם פשוט לא כאלה. חברות בין בנים זה יותר חברות "קרה", "יבשה" ולא כמו חברות אצל בנות שהיא מלאה אהבה חמה, סודות ופנימיות של הלב. אז יודע מה קורה איתי? יש לי כ"כ הרבה דברים על הלב לפרוק, כבר הרבה זמן. התחלתי להרגיש שזה מכביד עלי. עכשיו למי אני אפרוק? לחברים שאני מכיר? זה לא אותו הדבר בכלל. מבינה? כולם (הרבה מאוד מהם, גם אם נראה ש"א עמוקה, זה לא להרבה זמן ובכלל לא קורה הרבה) "בוק". ככה זה הבנים, החברות בניהם. חברות יותר 'יבשה', יענו - צחוקים, דחקות וכדו'. אבל אין משהו פנימי עמוק מלא אהבה והקשבה בניהם. לעשות שחנ"ש עם חבר, זה לא דבר "שפוט". אז כל שכן שאם אני רוצה לפרוק, זה --- זה פשוט לא. זה כ"כ לא. אני לא יודע אם את מבינה למה אני מתכוון. בכל מקרה, את עוד יש לך חברות באולפנה או בסביבה ש - כן, גם אם בחור, את מרגישה שהוא מבין אותך יותר, אבל לפחות איתן את גם יכולה לפתוח את הלב ממש. בנקודה הזו אני מקנא בכן, הבנות. איזה חברות יש בניכן, כמה פתיחות. אז את מבינה מה לעזאזל אני אמור לעשות אחרי שאני הולך להפרק עם המסע שיש לי על הלב?! להשיג חברה? זה שיא הפשוט. בשנייה אפשר לעשות את זה, יש סביבה, יש פייס', יש שיחות אישות וכו' - קיצור, וואלה. מה יותר טוב מלתחיל עם מישהי חמודה בת 16 או 17 שנדבר אני והיא בשעות הקטנות של הלילה. שבחוץ קר ונקשיב בהדדיות. נחמם את הלב במילים טובות ונקל על החיים. תגידי, יש משהו יותר טובות בשבילי עכשיו שיתן לי הנאה בחיים מאשר בחורה נחמדה שבאמת תהי איתי ואני איתה באהבת עולם? יש דבר יותר טוב מזה?! לא חושב. ומי שיגיד לך שהוא לא מעניין אותו בנות ומשעמם אותו, אז תדעי או שהוא משקר, או שהוא מסכן או שלא יודע מה עבר עליו. בת, זה חיבור של בן. אז מה ראבק? יש משהו יותר טובות בשבילי עכשיו לדבר עם מוריה (שם בדוי) ונתחבר לאשיות אחת, יש משהו יותר טוב?!...
אבל שזה עולה לראשי אני נזכר באשתי. נזכר בילדים במתוקים שבעז"ה יהיו לי ופשוט חותך עם השכל. קשה, אבל שווה. יודעת מה? מעדיף לסבול את המטען הקשה עכשיו על הגב לבד למשך עוד כמה שנים בודדות שאז תבוא המשלימה האמיתית שלי ותעזור לי להיות אחד ביחד איתה, והעיקר לא אחרי הנישואין לסחוב מטען למשך כל החיים, מטען כבד ומעצבן שלא ירד ויזיק ברגעים הכי קשים. ותאמיני לי שעם הראש שלי שלא מפסיק לחשוב יש בי הרבה מאוד מחשבות לשתף בהם אחת שתתחבר אלי, מזה מלא? זו לא מילה. אבל בכל זאת, סטוף! אני אומר לעצמי. תחשוב ותשתלט על עצמך, על הרגשות הטבעיים שבך. רק כך אתה תצליח להנות כי טוב בחיים עם הכי הרבה אהבה ואמונה.

אז, תשאלי - מילא את יכולה לשתף את חברות שלך ולקחת אפילו מישהי אחת שאת והיא תספרו אחת לשנייה כמו שרק בנות יודעות לעשות - אבל אתה, תשאלי, איך אתה מצליח לסחוב את כל המטען הכבד הזה - כן, למרות שאמרת שאתה מעדיף לסחוב מאשר לפרוק ולא בריא, אבל בכל זאת, איך אתה מצליח?!...
וכן, בדיוק כאן מתחילה התשובה שלי, וקחי יסוד אדיר בחיים. את יודעת, אהיה גלוי עד הסוף - גם אני לא סוחב את כל הכובד הזה. אני לא מסוגל. זה יותר מידי קשה בשבילי. אהה, אז יש לך חברה - תגידי בחצי חיוך - ידעתי, אני שומע אותך אומרת...

לא, ב"ה אין חברה ואני עדיין בגדר "יש ראשונה" ב"ה. אגב, מה שאת יכולה לעשות את עצמך ע"י הנוסחא של "מחיקת הסטוריית מחיקת רגש". אבל כן, יש לי אבאל'ה. שמעת? אצלו אני פורק הכל. הוא הכי יודע להקשיב בעולם. כן, גם סיפרתי לו שאני חייב מישהי שתהיה לידי בכדי שאוכל להיות אחד איתה. הוא הקשיב, אפילו ראיתי אותו נותן את הכתף שלו בכדי שאוכל להניח שם את ראשי. בזמן מסוים כבר קלטתי שאת כל הדמעות הוא אוסף בכלי מיוחד ושומר אותם. על הכלי כתובה המילה "אמונה". זה משהו מדהים. סיפרתי לו מה אני חושב על מה שהרב עשה היום בכיתה ושכ"כ רציתי להגיב. על זה שאני הולך ליד הקניון אני רוצה להזיל דמעות ולחבק את אחיות שלי מכל הלב ולהגיד להן שיש משהו אחר. סיפרתי לו על זה (אגב, הדמעות אצלי עכשיו התעוררו לתחייה...) ושמעתי אותו מגיב, בתוך ליבי. הוא מקשיב לעולם, יש לו זמן לכל דבר שבעולם, הוא אף פעם לא תוקף ולא עושה טעויות. הוא פשוט אבאל'ה אוהב שרק מקשיב ורק שומע את לחישות ליבי. האא, אפילו פעם אחת אמרתי לו שאני כ"כ אוהב אותו והרגשתי איך הלב שלי נמס. אין אחד שמקשיב כמוהו. את יכולה לספר לו כל מה שאת רוצה, באיזה שעה שאת רוצה, עם הכי אהבה שאת רוצה. הוא מקשיב, חושב, ובסופו של דבר גם עונה תשובה. והתשובה שלו היא תשובה מהלב. שנכנסת ללב חזק. שם אני פורק את כל הכאבים, את כל הקשיים, את כל השמחה, את כל האתגרים ואת כל המחשבות. הכי כיף ומרגיע לדעת שתמיד יש מישהו שאיתך ששומר עלייך ואת נמצאת בחיקו לעולמים. הוא עוטף אותך בחיבוק חם ואוהב ונושק על ראשך כאומר, בתי אהובתי, אני שומע. דברי, הוציאי, אני שמח לשמוע את קולך הערב. "כי קולך ערב", את תשמעי אותו מהר.

שם, רק שם אני פורק, ועל הכל בעולם. את המחשבות הכי אישיות, את הקשיים הכי גדולים, את הנפילות הכי הורסות, הכל אני משחנ"ש איתו. והוא מצידו, באמת אוהב אותי. כל כולו אלי, אין לו עכשיו אף אחד על בש"א בכרטיס השני. ברגע שאני איתו, לעולם, הוא רק שלי ואני רק שלו בלי עוד כאלה שמחוברים אליו ונראה שהוא מחולק גם אליהם. אין כזה דבר אצלו. כל כולו אלי תמיד. באהבה, בחום, ברגש, בהקשבה והכי חשוב, באמונה.

כמה שזה נשמע כמו איזה שיחה של ראש האולפנה, מדבר איתך כאן בחור בסביבות הגיל שלך ממש. מלב אל לב אני אומר לך - תפתחי את הלב. תשמרי על עצמך, בבקשה. תסגרי עכשיו הכל ותפתחי. תפתחי נתיב יחיד שיובל אותך אל תוך הנשמה, ומשם תוכלי לדלות ולקחת את המחשבות הכי פרטיות, את ההרגשות הכי מתוקות, את הכאבים הכי חזקים, את האתגרים שנראים חסומים, את האהבה במלא עוצמתה, את האמונה הכי תמימה ומתוקה, את הלך שלך, תוכלי לחבר אל הנשמה, אל מקור החיות, אל האבא הכי טוב שבעולם, שהוא שלך עכשיו, מחכה לך לשיחה אישית איתו, ממש עכשיו.