היי שאלה קשה..תמיד בשמחה
אני אחת שכל הזמן מחייכת.. לא משנה אם קיבלתי מכה חזקה..
צועקים עליי ,כועסים עליי , מענישים אותי בבצפר...
אני כל הזמן מחייכת..
וככל שכועסים עליי יותר אני מתפוצצת יותר מצחוק..
וככה האנשים האלו יותר כועסים ומתעצבנים.. ולמרות שבאמת בלב אני לא צוחקת אנשים לוקחים את הצחוק שלי בתור חוצפה..
וזה קשה .. כי אני לא יכולה לא לחייך :/
מה אני יכולה לעשות בכלל ?
תמשיכי לחייך...talr123
ח.. גם חברה שלי ככה.. לא נורא.. העיקר שאת מחייכת..ה!2ה 2!2ה
 
בהצלחה בהמשך..=]]
אמ... יש לי רעיון:לולי...XD!!!
תנסי לקחת את הצחוק למקום מאמין:
ז"א כאשר כועסים עלייך תתנצלי בחיוך ותגידי איזה שהוא משפט אופטימי שיסביר את חיוכך וכך יראו שזה לא בא מתוך חיוך...
 
מקווה שעזרתי!
וב"הצלחה בהמשך!!!
לומדים לשלוט בזהלולה=]
או שיוצאים במסע הסברה ענק שמסביר לכולם שאת כל הזמן מחייכת.
זה חשוב להסביר, פעם המורה שלי למתמטיקה התעצבן והציא אותי מהשיעור כי שאלתי משהו עם חיוך. אח"כ הוא הבין שאני כל הזמן ככה..
או! סופסוף בנאדם עם אותה הבעי'ה שלי=]רננוש!
בס"ד
אבל אצלי זה גובל בזה שמהדריכה שלי מתעצנבת עלי שאני אפעם לא עושה דבר ב100% רצינות..
לכי תסיביר לה שאם הי'ה לך 100% רצינות הי'ית עושה הכל ב100% רצינות...
 
ואנשים עוד חושבים שאני צינית! |נפגע עד עמקי נשמתו+מתחיל למרר בבכי|
חח.. סתם..
ב"ה!! זה עדיף מאשר שאנשים יחשיבו אותך כאחת יותר מידי כבדה...
 
אבל הכי מעליב זה שחברה  שלי (סבתא שלי בעצם- והמבין,טיפולי!!;)) ואני התווכחנו ואז חברה שלי אומרת לי- "ואוו..!! רננה, אני בשוק!! את דיברת ברצינות!!! כאילו- את מרגישה טוב??"
תודו מעליב..!!
אבל ת'אמת- לא נעים להגיד שחלק דברים אמרתי בציניות אבל היא לא הבינה אותם
חחחח...
תנסי לשלוט בזה..יעל =)
בע"ה

למשל אצלי - כשמספרים לי משהו לא טוב (גם דבר ממש לא שמח - כמו שמישהו ח"ו בבי"ח..), אני ישר מחייכת..
אינלי מושג למה - זה פשוט יוצא - נראלי שזה או לבכות או לצחוק, אז אני מחייכת..
אבל - לאט לאט ב"ה אני לומדת לשלוט בזה..
וזה גם מה שאת צריכה לעשות - פשוט לנסות לשלוט בתגובות שלך..
אפילו להתאמן עם עצמך\חברה לא לחייך.
זה נשמע ממש ממש מוזר, אבל זה עוזר

ושתדעי שבד"כ זה טוב לחייך, אז תמשיכי ככה!!
שיהיה ב"הצלחה!!


אוי, אני שונא ת'אנשים האלה...אני שמח סתם!
אא"כ זה לא חיוך אדיוטי כזה, והוא לא בא ברגעים אידיוטים.
 
 
לא משו אישי
 
 
בהצלחה בהתמודדות...
 
אתם יודעים מה...תמיד בשמחה
המון פעמיים המורות העיפון אותי מהכיתה בגלל החיוך הזה והאשמיו אותי המון פעמים בדברים שלא עשיתי " כי החיוך מסגיר "
אבל זה מה זה שטות..
אני חושבת שפשוט זאת הדרך שלי להביע דברים :/
וזה לא נעים לצאת במסע הסברה לכל המורים ..
זה פשוט מעצבן ..
אני חושבת שלחייך זה יותר טוב מלהביע את עצמי בבכי , לא ?
אני גם מכירה את זה-סוסת פרא
המדריכה שלי היא גם כזאת, אפילו שהיא צועקת עלינו היא מחייכת, פעם היא נכנסה לשיעור ואמרה משהו למורה והמורה אמרה משהו קשוח ומרוב הלם נמרח לה חיוך מגחך על השפתיים., אז כשהיא יצאה כל הכיתה נמרחה מצחוק ואמרנו למורה  למורה שהמדריכה תמיד מחייכת והיא לא צריכה להיפגע...
 
 
 
אא"מ..זה בידוק מה שקורה לי !תמיד בשמחה
אז כולם יודעים שהמדריכה הזאת תמיד מחייכת ולא משנהסוסת פרא
הסיטואציה, ואם  מי שמכיר אותה יודע שמישהו אחר עלול להעלב אז מודיעים לו שהיא תמיד מחייכת, את יכולה לבקש מחברות שלך שיעזרו לך בזה, או פשוט ליצור מצב שכולם מבינים שאת תמיד מחייכת.
בהצלחה ותמשיכי לחייך!!!
גם אחותי ככהיהודה00
וזה מזה מעצבן.  
כן זה מעצבן גם את אמא שלי...תמיד בשמחה
תגידי תודה מותק,יש אנשים שתמיד רציניים וזה פשוט עצ~מיכל~
עצוב הלוואי עלי לחייך כל הזמן
(אחת עם חלומות)
 
סתם אני באמת לא מבינה מה הבעיה בעיקר אם מבינים שזה דוגרי את ...
אנלא רוצה להיות מגעילה או משו, וזה לא אישי נגדך--לאל
אבל לפעמים זה ב-א-מ-ת מעצבן שמחייכים כשזה לא במקום.. כאילו- אני בעד שאנשים יחייכו ויהיו שמחים, אבל נגיד שכועסים על מישו והוא מחייך זה מראה זלזול וחוסר רצינות, ולא משנה מה עומד מאחוריי החיוך..
 
אני אומרת אתזה מניסיון- ישלי חברה כזאת, ולפעמים- זה באמת יכול להעלות ת'פיוזים..
 
|פריקה..| אז עיצה-- נראלי שפשוט גם כשאת ממש רוצה לחייך תנסי לראות אתזה רגע מהצד של מי שעומד מולך.. ותנסי לדמיין את עצמך עומדת מולך ואת צוחקת לעצמך בפרצוף..(זה קצת מסובך..)
 
קיצר-- בהצלחה..
לאל..- אני איתך...לא כהניסטית
אני שונאת שאני באמצע להיתעצבן על מישו ואז הוא אומר...:
" חחח.. רואים עלייך ת'חיוך.. אני רואה עלייך.."
או שפשוט הוא מספר איזה בדיחה מצחיקה... ואתה לא רוצה לצחוק אבל זה מצחיק
אז כאילו מה הקטע ... אני באמצע להיתעצבן עלייך אז מה אתה מצחיק אותי.. כרציה אחד!
זה פשוט מעצבן....

אוווי גמלי זה קורה!חחח(=א.ש=)
תנסי לחשוב על דברים עצובים מתי שעודשניה את מחייכת(שלא צריך לחייך)
לי לפעמים זה עוזר...
צרות של עשירים (:הודי'ה
אשכרה צרות של עשירים.. הלוואי עלי!!כפ"ד בנשמה
אני גם ממש שונאת את זה...(מכוון ללא כהניסטית)קשקושה קטנה
אני מתעצבנת ואז חברות שלי אומרות לי "שחר.. רצינית..." ואז אני צוחקת וזה ממש מעצבן!
 
תמיד בשמחה- תחשבי על דברים עצובים.  אני פעם התחלתי לצחוק בטרמפ אז פשוט חשבתי על אנשים שנפטרו או על השואה ואז נהייתי רצינית...
אבל תשמחי שזה לא הפוך..
וואי גם אצלי זה ככה..טל
את לוידעת כמה פאדיחות כבר היו לי אם הצחוק שלי.. למה, ת'צחוק שלי שומעים למרחקים..
וקרא גם כבר כמה פעמים שנעלבו ממנו..
תמשיכי לחייך! (כי זה הניק שלך...)מלאכי
אני יודעת שזה מצעצבן המון.. אבל זה מצחיק לראותתמיד בשמחה
אנשים מתעצבנים.. תחשבו על זה.. כשאתם דקה עצבנים.. אתם מפסידים 60 שניות של צחוק
זה קרה לי כמה פעמים...תל-אביבית
שמורים או הרבנית של האולפנא הוכיחו אותי או משהו כזה, ובמקרים האלה בלי כוונה בכלל אני תמיד מחייכת!
ופעם הרבנית כזה דיברה איתי, וכנראה שזה הפריע לה אז היא אמרה משהו בעדינות, ופתאום שמתי לב שאני מחייכת..
אבל מה שקרה אז- זה שלקחתי את מה שהיא אמרה לי הרבה יותר ברצינות, ועכשיו קלטתי שזאת הסיבה שאולי אנחנו מחייכים, כדי לקחת בקלות את כל המצבים האלה, ולפעמים זה יוצא ממש בטבעיות...
 
מוכר כ"כ...קינמוןאחרונה
ועושה פאדיחות רצח למי שלא מכיר אותי..
- פעם אירגנתי איזה משהו, והיה איזה רב שבא להעביר שיעור, ואז אחרי השיעור הוא בא להגיד לי שהפריע לו שהחבר'ה עשו רעש ואני פשוט חייכתי.. והוא ממש התעצבן על זה ואמר שאני חצופה וכו' וזה היה מפדח! ומרוב פאדיחה- עוד יותר חייכתי.. וניסיתי להסביר לו שאני כזאת, וזה לא מחוצפה- והוא לא האמין לי ורק התעצבן יותר.. אחת הפאדיחות הרציניות..
 
- ועוד פעם סיפרו לי משהו ממש עצוב (מישי שאני מכירה נפטרה) ופשוט צחקתי.. עכשיו, מישי שמכירה אותי יודעת לזהות את הצחוק הזה- זה צחוק היסטרי, אבל מי שסיפרה לי את זה לא ידעה , ולא הבינה מה מצחיק וניסתה לשמ"ס אותי שזה לא בסדר וקצת רצינות וכו'
 
והכי מעצבן- כשלמדתי משחק, וכל פעם הייי נכנסת לדמות, ומתחילה להציג- וצוחקת.. וחוץ מפעם אחת ששיחקתי משוגעת- זה היה שיא הלא קשור.. ואז המורה שלי המהממת, לימדה אותי איך להתרכז ולא לצחוק..
בכללי- אני לא מסתכלת בעיניים של אנשים ואני מנסה לחשוב על דברים עצובים\רציניים וזה עוזר לפעמים...  
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך