אין לי חברות. אין עוד מה לומר בנידון.
לפחות עד שנה הבאה שאתחיל במקום חדש.
פורום נוער וגיל ההתבגרות
בהנהלת: חצילוש
מכתב פתיחה
אנשיםם! תעזרו לי!!!לולי...XD!!!
הרבה מאיתנו מרגישם ככהמחכה לגאולה
אני אעתיק לך משיחה אישית שדיברתי עם משהו על זה:
<מחכה לגאולה>
היי
21:55:56<..>
אהלן.
21:56:46<מחכה לגאולה>אפשר עזרה?
21:57:04<..>
בשמחה.
21:57:04<..>
בשמחה.
21:59:27<מחכה לגאולה>
אני משתגע אין לי חבר נפש שאפשר לדבר איתו כבר 3 שנים וזה מייאש.
21:59:27<מחכה לגאולה>
אני משתגע אין לי חבר נפש שאפשר לדבר איתו כבר 3 שנים וזה מייאש.
21:59:53<מחכה לגאולה>
לדבר על הכל שיבין פשוט שיהיה חבר טוב.
21:59:53<מחכה לגאולה>
לדבר על הכל שיבין פשוט שיהיה חבר טוב.
22:00:04<..>
ווא ווא . זה באמת לא פשוט...
.
22:00:08<..>אצלנו הבנים, בכלל.
22:00:17<..>בד"כ כולנו חברים בשביל הצחוקים.
22:00:26<..>פה שם, וזהו. כל אחד עם שלו.
22:01:54<מחכה לגאולה>
נכון וזה לא שאני לא נחמד פשוט לא יודע אני מרגיש שהחברה שאני מכיר לא כ"כ כמוניויש בהם תכונות שאני לא מוכן להשלים איתן.
22:03:37<א..>
אכן. מכיר ת'תחושה הזו.
22:03:45<מחכה לגאולה>
כמה בכיתי כמה התפללתי שיבוא היום שאמצא מישהו כזה,אבל זה לא קורה?
22:04:06<..>
בעז"ה יבוא היום, וזו תהיה אשתך בעז"ה.
22:04:18<..>אבל יודע מה, פעם חשבתי בכיוון מחשבה כזה -
22:04:55<מחכה לגאולה>
כן זה ברור לי שזה יקרה אבל עד אז אני אצא מדעתי.
22:05:38<..>
לא אחי, עד אז...
22:05:38<מחכה לגאולה>
זה כל כך נורא שקש לי להתחבר להגיד שלום לחייך.
22:05:39<מחכה לגאולה>*שקשה
22:05:40<..>
לא אחי, עד אז...
22:05:40<מחכה לגאולה>
זה כל כך נורא שקש לי להתחבר להגיד שלום לחייך.
22:06:20..>
רגע, אבל בסביבה שלך יש כאלה 'פנימיים' כאלה שמוכנים לדבר על זה...
22:06:48<מחכה לגאולה>
אז אני אמשיך לשמור דברים בבטן.
22:06:54<מחכה לגאולה>מה הכוונה?
22:07:09<..>
יש כאלה אנשים שיהיו מוכנים לשנחנ"ש אם תפתח אליהם?
22:07:14<אגב, בן כמה אתהי?)
22:07:39<מחכה לגאולה>
16.11
22:07:59<מחכה לגאולה>בן כמה אתה?
22:08:11<..>
22:08:32<תקרא רגע ת'תגובה שם.
22:08:35<..>במיוחד את הלמטה.
22:10:20<מחכה לגאולה>
אני עושה את זה כל יום אבל עדיין זה שונה.
22:11:36<א..>
ברור, זה לא יפתור את על הבעיה.
22:11:49<..>אבל עם חשיבה על זה, זה בהחלט יעזור.
22:11:59<..>
עכשיו תגיד רגע,
22:12:01<מחכה לגאולה>
יש חבר' שכן חבר'ה כמוני אבל הם המקובלים שמתנדבים,ועושים ופשוט הם לא זמינים.
22:12:12<..>זה אתה סגור (!) או שהם לא פתוחים...?
22:12:57<מחכה לגאולה>
הם לא זמינים .חוץ מזה שאני בקושי רואה אותם.
22:13:46<א..>
אבל הם כן פתוחים?
22:13:55<..>לשחנ"ש וכדו'..
22:14:37<מחכה לגאולה>
לא יודע , אני מפחד מהתגובה שלהם.
22:15:08.>
אז אין כאלה שמתאימים לשחנ"ש בתוכם?
22:16:50<מחכה לגאולה>
יש אבל אני בקושי רואה אותם ומפחד מהתגובה ,פחד מוות.
22:17:28<מחכה לגאולה>והם עסוקים אין להם זמן .
22:19:01<.>
אבל הם מתאימים בעקרון?...
22:19:32<מחכה לגאולה>
כן אבל זה פשוט לא יקרה!!!
22:20:19<..>
למה לא?
22:20:26<..>אתה לא באמת חושב שאתה הולך להגיד להם -
22:20:37<..>"שלום, מהיום אתם חברים שלי לשחנ"ש"...
22:20:42<..>אחי, זה נבנה לאט לאט.
22:20:55<..>בהתחלה זה מתחיל רגיל, ואז מעמיקים את הקשר.
22:22:38<מחכה לגאולה>
ברור,אבל יש את הרגיל אבל אין זמן לשחנ"ש הם המקובלים מה שאומר שכולם רוצים להיות בחברתם והם מדריכים מתנדבים ולא לומדים איתי.חפרנו על הנקודה הזאת
22:24:29<מחכה לגאולה>גם אתה מהמקובלים שאין להם? זמן כי אם כן אני מצטער שגזלתי מזמנך.
22:26:29<מחכה לגאולה>טוב מצטער שהפרעתי לך כנראה שאני אצטרף להמשיך ולהתפלל.
22:27:14<מחכה לגאולה>קיוויתי שמהשיחה הזאת יצא משהו אבל כנראה טעיתי.
22:27:45<.>
(מצטער שאני לא מגיב מהר, פשוט עזבתי לרגע.)
22:28:28<מחכה לגאולה>
לא קשור מגיב מהר םשוט ראיתי לכמה אנשים אתה עוזר.
22:28:46<מחכה לגאולה>אשרייך, באמת כל הכבוד.
22:29:17<..>
אחי, אני יודע - וכבר בתחילה השיחה עלתה בי המחשבה הזו - בדיוק לאן רצית לחתור.
22:29:26<א.>ובכוונה, לא רציתי להגיע לשם.
22:29:33<..>ויש ב"ה סיבות טובות.
22:29:44<מחכה לגאולה>
לאן רציתי לחתור?
22:29:54..>לכן, רצית שדוקא תנסה להתמודד עם זה במקור הקרוב אליך.
22:30:28<אח..>
ואתה יכול להתמודד עם זה שם.
22:30:56<..>ו - לא, אצלי אין ת'מושג 'מקובל' למרות שב"ה אני מחובר, משתדל להיות מחובר לכולם.
22:31:19<..>
אבל יש לזה אחי פתרון ממשי, ת'כלס - לפני שהולכים רחוק.
22:32:25<.>
למרות - שלא תבין אותי לא נכון - שזה ממש היה כיף וסבבה אישית לי להסכים לאן שאתה חותר, אבל יש לי אחי באמת סיבות אמיתיות שלכן אני מעדיף להציע לך ללכת בכיוון אחר מאשר אתה חותר.
22:33:03<מחכה לגאולה>
איזה כיוון? לאן אתה חושב שאני חותר?
22:33:25<מחכה לגאולה>פשוט אין אף אחד.
22:33:45<א.>
אני חושב שאני יודע לאן אתה חותר.
22:33:53<מחכה לגאולה>דייייייייייייי!!!!!!!!!!!!נמאס !תגיע לתכל'ס
22:33:59<אח..>לא משנה בדיוק המילים שאני אכתוב כאן,
22:34:04<אח..>אחי, גם לת'כלס.
22:34:18<אח..>
בוא נגיד ככה,
22:34:25<.>אתה יודע מה החברה שאתה חי בה.
22:34:32<..>עכשיו אל תתייאש ממנה, אל תחפש בה.
22:35:21<מחכה לגאולה>
דבר בפשטות אחי אני לא מבין.
22:35:21<מחכה לגאולה>
דבר בפשטות אחי אני לא מבין.
22:37:43<..>
תגיד בדיוק איה אתה חושב שהבעיה שאתה לא יכול לשחנ"ש עם חברים שלך.
22:37:43<..>
תגיד בדיוק איפה אתה חושב שהבעיה שאתה לא יכול לשחנ"ש עם חברים שלך.
22:37:48<.>
בך או בהם?
22:37:48<..>
בך או בהם?
22:37:55<..>אבל תגיד מהי בדיוק.
22:37:55<..>אבל תגיד מהי בדיוק.
22:38:19<מחכה לגאולה>
יותר בי שאני מפחד .
22:38:19<מחכה לגאולה>
יותר בי
עוד משהו ...מחכה לגאולה
יש לבני אדם נטייה לחשוב שהם היחידים שחושבים/ מרגישים/ חשים וכיו' בזה ואף אחד אחר לא מכיר את התחושה.
אבל זה לא נכון, לכולנו יש חולשות, כולנו לעתים מרגישים בודדים.
ההחלטה שלנו היא מה לעשות בנידון וכיצד לעזור לעצמנו.,
אתם באמת עם מסכן... מזל שאני בת....הוד':)
כמו שאולי ^ הבין, אין הדבר תלוי אלא בי.אוסנת
ננסה להבין מה מפריע לנו למצוא חברים.
לרוב בזה טמון הכלב.
(אלא אם חברות שלך דוחות אותך בלי שום סיבה)
אולי אנחנו לא מספיק פתוחים?
אולי מתנשאים?
חסרי בטחון עצמי?
קפדנים?
כעסנים?
קשר, כל קשר - צריך השקעה.
אולי אנחנו לא משקיעים בחברים שלנו?
לא מקשיבים להם? לא עוזרים להם? לא מתחשבים בהם?
אולי כשאנחנו מחפשים קשר, אנחנו חושבים שהוא נועד רק לנו.
לא חושבים על החבר.
קחי חברה נחמדה, צאי איתה לטייל/לעשות משהו נחמד ביחד.
תכירו, תקשיבו, תפתחו מעט.
יהיה טוב! 
* קשר אישי קרוב דורש עוד הרבה יותר השקעה ועבודת המידות.
זהו תרגול מוצלח לקראת חיי נישואין.
למי שאין חברים בכלל עד החתונה, לא יהיה לו קל אחריה...
>>>לולי...XD!!!
תודה רבה.
דרך אגב- ידעתי שזה יהיה אח ההוא שדיבר עם מחכה לגאולה.
זה כ"כ הסגנון שלו, הצורת כתיבה שלו..
והאני משקיעה את כל כולי בחברותי (לשעבר) אבל אני סה"כ ילדת טיוטה!
מבינים?
לא רציתי שידעו שזה הוא.מחכה לגאולה
לקי"
הדמעות מרטיבות את הכר,כל פעם שאני נזכר.
היית לי מאוד יקר,וכשעזבת הרגשתי מנוכר.
ה'! עזרני שאזכה לחבר אמת,חבר נפש,חבר אמיתי שיהיה אית בטוב וברע.
כן.אני ממש בוכה.והדמעות מרטיבות את הדף שקטן מלהכיל.
ואולי זה בגלל שאני גאוותן?
פשוט החברים ,והמשפחה לא משדרים על אותו גל כמוני.
ושוב המחנק הזה בגרון שמעצים את תחושת המועקה.
אנא!שלח לי ממעון קדשך אותו(ובעתיד אותה).
שיאיר את ליבי וישמח נפשי.כי כמה פעמים אליך התפללתי.
זה כל בקשתי.
שתתחילי בדרך חדשה, תתמלאי בתחושה של מילוי וסיפוק?!אוהבת את אבא
בס"ד לק"י
אחוותי, מה נשמע? (:
בואי נחלק את ההודעה שלך לשלושה חלקים,
- אין לי חברות.
- אין עוד מה לומר בנידון.
- לפחות עד שנה הבאה, כי אז אני אתחיל מקום חדש.
וואלה. באמת הכל קשור אחד לשני. איך בדיוק?
זה פשוט.
אם אני אומרת שאין לי חברות אז אני יודעת מה אני אומרת ולכן אין לי מה לומר בנידון.
אבל זה שאני עוברת שנה הבאה אולפנה, זה טוב. כי זה יפתור לי את הבעיה.
ביפ. ביפ. בואי ניסע אחורה, שוב..וננסה להבין יותר.
הכל קשור אחד לשני כאן. משפט למשפט.
אבל מה מקשר אותם?
את. את מקשרת אותם. ואת זאתי שקושרת אותם אחד לשני.
אז רגע, מה עושים?
נתחיל מההתחלה. את אומרת שאין לך חברות.
אני חושבת שכדאי לך לברר למה. לכל דבר בעולם יש סיבה.
יש סיבה למה אנחנו הולכים עם נעלים ואפילו למה למטוסים יש כנפיים. [
]
]אותו דבר גם פה, בואי אחותי, שבי ותחשבי.
למה את חושבת שאין לך חברות. כי הם מציקות? כי הם קוראות לך רק כשצריך אותך?
כי מה? התשובה אצלך. אני כמעט בטוחה.
לאחר שענית לעצמך, תתמקדי הלאה. למה זה בעצם קורה. המצב.
למה את חושבת שאין לך חברות.
האם את חברה טובה כמו שאת רוצה שהם יהיו?
חברה לא סתם "דוחה" ח"ו מישהי הצידה. אנשים הם חברותיים מטבעם.
עוד משהו, כאשר אדם מתחיל בדרך חדשה, אז הוא מרגיש תחושה של מילוי וסיפוק.
ואז הוא אומר לעצמו, "וואלה, עכשיו לא טוב לי, אין לי חברים, כשאני אעבור, אני אתחיל התחלה חדשה וטובה!"
זה טוב אחותי, פנטסטי 
נותן לגיטימציה להשתפר, להכיר אנשים חדשים. והרבה דברים חיובים.
אבל מה אם רק נדמה לאדם שהאושר עוד שניה יגיע, ועוד שניה "יהיו לו חברים.." ?
מה אז? הוא יכול להסתמך על זה שהוא עובר למקום חדש? לא.
על אדם לחשוב. ולפעול עכשיו. לא לחכות לאח"כ. ולהגיד אין מה לעשות בנידון.
כי יש לך מה לעשות בנידון. ואל תחכי לאח"כ.
כדאי עכשיו, שמעכשיו יהיה לך מתוק בפה, שתהיה הרגשה טובה, לא?
חברות גם פה וגם שם? פשווט כיף!
אז, אחותי, בכמה מילים:
אין לי חברות- תוציאי את זה מהראש. ועכשיו. תדפקי את החיוך שלך. ותצאי לרחוב.
אין מה לעשות בנידון- יש. לחשוב למה את חושבת כך, ואיך זה קורה.
לעשות מעשה- לאחר שהבנת את הבעיה, תנסי לפתור. כמו במשוואה. איך נהיים חברות טובות, באמת.
לפחות שנה הבאה אתחיל במקום חדש- לא מקובל. כי מה אם לא? אל תסתמכי. תפעלי כבר מעכשיו. את לא מפסידה. אני אומרת לך.
אחוותי, אז המון ב"הצלחה!
אם את צריכה משהו, אני פה, תמיד.
ובכיף.
אחות שלי..אנונימי (פותח)
בס"ד
אני מבינה אותך מאוד. לכל אחד יש תקופה קשה בחיים וזה בעזרת ה' ית' יעבור. את עוד תראי. אני ממליצה לך לקנות את הספר "גם אתה יכול!" של הר' אהרון פרידמן שיחי', וכן את הספר "גם אתה יכול להצליח בחברה" של אותו מחבר.
את תראי, זה ישנה לך את המבט על עצמך ויעזור לך להתחיל ליצור קשרים יפים .
תראי,
במובן מסויים- לרוב האנשים אין "חבר טוב". את מכירה את הסיפור- "אהוב וחצי לא יותר" ( נראה לי שככה קוראים לזה .
הסיפור הוא על בחור שהיה לו המון חברים, יום אחד הוא התערב עם אביו שכל החברים שיש לו הם חברים אמיתיים, שיעזרו לו תמיד בכל מצב, ואז אביו ייעץ לו להרטיב את בגדיו בדמו של כבש ובלילה לעבור בין חבריו ולבקש מחסה- לומר להם שרצחת בעות אדם והמשטרה בעקבותיך..
ואז תראה - מי שיכניסך לביתו ועוד ידבר אליך יפה הוא חבר אמיתי.
אבל מה שקרה זה שאף אחד לא הסכים להכניסו..
יש המשך לסיפור אבל המסר מובן..
אז ככה- אחותי, אין לך מה לדאוג, לא לכולם יש חברים.
אבל בעצם זה עדיין לא עוזר לך להרגשה הרעה.. אז אני מאחלת לך שבעז"ה במקום החדש שבו תהיי יהיה לך שמחה ותהיי מאושרת.
ערב טוב לך מקסימה!
גמאני..אנונימי (פותח)
בס"ד
מלא פעמים קורה לי שאני מרגישה כמוה, ונכון, הדברים שכתבתם עוזרים, אבל אותם כבר הבנתי מזמן...
זו די בעיה כי יש משהו כמו סטיגמות. כאילו, בחברה שבה כבר מכירים את כולם אני חושבת שלפעמים נותנים פחות הזדמנויות להשתנות. לפעמים גם האדם פוחד לנסות להשתנות או להראות את השינוי כי "מה יגידו?" ו-"הם לא יודעים/ חושבים עליי ככה"...
---
סורי שאני לא עוזרת/מעודדת, גמאני מרגישה ככה...
יש למישהו רעיונות? כבר הבנתי שהבעיה בעצמי, אבל אני למשל בת-אדם סגורה יחסית (וזה רק בגלל החברה, לא הייתי כזו!), אני לא מרגישה שאני יכולה לקחת מישהי ופשוט.. פשוט לדבר איתה.. והבעיה היא ממש לא בהן! יש לי כמה שאני יכולה לדבר איתן, אבל קשה להסביר מה אני מרגישה.. זה גם גורם *לי* להרגיש חשופה יותר מדי...
---
אנשים, מצטערת, סוף סוף מצאתי מקום שאני יכולה לכתוב בו את זה, גם אם זה לא המקום המתאים..
חח זה המקום המתאים..לולי...XD!!!
טוב, אז אתם קצת טועים..
זה שאין לי חברות זה לא באמת שאין לי חברות.
פשוט אני לא רוצה להיות חברה שלהם.
כאילו, די!
והאמת שזה גם קשור לסטיגמות! הן בטוחות שאני עדיין הילדה הלחשה וחסרת הביטחון וזה לא נכון....
וחוץ מזה - הן הפכו אותי לילדת טיוטה (אני המצאתי לזה שם..
)
)הכוונה היא שאני רק ליתר ביטחון.
לכל אחת יש את חברותיה שאיתם היא תמיד (לי אין כאלה..) וכשהן לא שמות לב אליה או שהיא עצובה אני
באה אליה ומעודדת אותה ועוזרת לה. ואחרי יום או יומיים היא כבר לא צריכה אותי ושוב חוזרת לחברות שלה.
אז נמאס לי מהן. שילכו לעזאזל. אני אמרתי להן שאני לא רוצה להיות חברה שלהן יותר.
נ.ב. אני גרה ביישוב קטן ואנו רק 13 בנות מאותה שכבת גיל. עכשיו אני לא חברה שלהן יותר....
תודה על העזרה! אבל עכשיו הנקודה יותר מובנת...
אני ממש מרגישה כמוךמשקפופרית
הרגשתי שממש תיארת את המצב שלי 
גמלי הייתה תקופה כזאת (ואני עדיין קצת) שהייתי ילדת טיוטה. רק שלי זה היה אחרי שהחברה הכי טובה שלי (8 שנים!!!) קצת נעלמה לי ופתאום הייתי חייבת למצוא חברה!אני אגיד לך מה אמרו לי-את לא חייבת להסכים עם זה .
אמרו לי שצריך להנות מהזמן שבו יש לך חברה שנמצאת איתך ולא להתמקד בזמן שאין לך.
ועכשיו משלי-
תחשבי מה הבנות האחרות חושבות שהוא לא טוב בך -נגיד דעתנית מידי,לא זורמת וכו'... ותנסי להשתנות קצת ולהתגמש.
כדאי לך לדבר עם מישו שאת אוהבת ושבמצב להקשיב ולתמוך.
אמרת שאת לא חברה של השבט שלך.אולי כדאי שתיקחי מהן פסק זמן של שבוע (לדוג')-פסק זמן שבו את לא צריכה להתמודד עם כל הקשיים.
אם תבואי ותגידי להן שהשתנית-יש מצב שהן יבינו?? או שהן יחשבו שאת משוגעת?
נק' למחשבה-אולפנה חדשה לא בטוח תעזור לך. לקחת את המזוודה של הצרות למקום אחר-לא חוכמה. את צריכה שינוי אמיתי.
וחוצמזה-תראי לכמה עוד אנשים יש את הבעיה הזאת-צרת רבים חצי נחמה 
סורי אם כתבתי דברים שהם קצת לא קשורים,זאת היתה גם פריקה...
זה כן המקום המתאים...>>>לולי...XD!!!
טוב אז תודה לכולם על העזרה אבל נראה לי שהנקודה לא ממש הובררה.
אבל כבר כתבתי את זה ונמחק לי משום מה וזה ארוך ואין לי כח לכתוב.
אז תסלחו לי ובכל אופן תודה! עזרתם.
יומטוב ושמייח! אוופס! לא ראיתי שזה לא נמחק....לולי...XD!!!
כנסי.....אביהש
אל תעשי את זה שבט ובמיוחד בישוב קטן זה אחד הדברים הטובים והבונים....!
תגידי להם סליחה ושאת רוצה לפתוח דף חדש ..אל תוותרי עלהם כל כך מהר!
שבט זה דבר חשוב וכל כך טוב!
צריך לדעת איך לפתח את השבט הזה(אותך בשבט הזה...)למקום טוב...!
(מתוך ניסיון אני גרה ביישוב ואנחנו 8 בשבט.....וגם אני הייתי איך שקראת לזה ילדת טויטה ...או לפעמים אפילו לא נחשבתי בכלל .... ותחילת שנה שעברה או אולי קצת לפני עשיתי שינוי ....כן אני לא שיניתי את חברות שלי ....זה לא תפקידי..שיניתי את עצמי....ועכשיו אני ילדה עם מקום בשבט ....שמעריכים שומעים את מה שיש לה להגיד ..... זה היה כדי להראות לך שאפשר....)
הקיצר קודם כל את יכולה ללכת לחברות שלך ולהסביר להן מה את מרגישה...(לא תמיד זה יעזור ..ואולי אפילו תמיד לא אבל תמיד עדיף שידעו...)
ואם לא מפריעה לך לשמוע ביקורת לכי למישי שאת סומכת עליה שלא תצחק עליך....
אז לכי אליה ותגידי לה יש מצב את אומרת לי מה לדעתך אני צריכה לתקן..?
זה קשה אבל זה אחד הדברים אני עשיתי עם חברה שלי בהקשר אחר אבל...
אבל ממש צריך ענווה בשביל זה....
וסבלנות וסובלנות...
הקיצר מקווה שעזרתי לך......
אביהנשמה!=)
אני צריכה לחשוב על זה...לולי...XD!!!
זה קשה לי!
ואני כן עשיתי שינוי אבל זה לא עזר....
טוב.. ת'אמת שאני לא כותבת כאן.. אבל אני חייבת...נטע=]
דוגרי..אני יספר לך עכשיו מה שהיה לי בתחילת שנה..
הגעתי לאול'.(בכיתה ט'..) ואז הייתי מש חברותית.(כמו כל בת בתחילת שנה..)
ואז.. הגעתי למצב.. שדוגרי,אין לי חברות.. וכאן התחיל המשבר שלי..
הייתי פוווווללל בבית,לא רציתי לחזור..כמעט בדקתי אול' חדשה.. וכו'..
ואז אמא שלי אמרה לי שבכל מקום שאני יהיה זה ישאר..למה?? כי היה לי אופי כזה שתמיד באל תמיד הייתי מעירה לבנות..(אם זה בצניעות,בהתנהגות וכו'..)אז החלטתי שאני חוזרת לאול'..ומשנה את עצמי!!
ובאמת.. זה עזר.. הפסקתי להעיר לבנות.. וכו'..
ועכשיו הגעתי למצב שיש לי חברות, אני נהנת באול'.. ואפילו עכשיו אני מתגעגעת אליה..
וגם ככה היה לי בשבט..ובגלל ששניתי את עצמי הרבה יותר טוב לי..
אז חברה..
אולי תשני משו בעצמך.. זה יעזור לך!!
קפץאביהש
אוווף למה אתם לא חושבים שלא שיניתי??????????????לולי...XD!!!
אתם לא מכירים אותי ולא הכרתם אותי גם לפני שנה.
אתם לא יודעים איזה שינוי עשיתי בעצמי.
המון דברים!!!
וזה שכתבתי פה את השרשור הזה -
אם היו אומרים לי אני יעשה את זה לפני שנה הייתי אומרת למי שאמר שהוא לא יודע על מה הוא מדבר!!!
.זכוכית מגדלת
זו התחלה טובה, העובדה שאת רוצה לשנות את זה .
.אין לי הרבה מה להוסיף על מה שכתבו מעלי.
אבל תנסי ליזום דברים-
''היי- באלך ללכת איתי היום לסרט?''
''רוצה לבוא אלי היום?'' וכו' וכו' וכו'..
ככה לאט לאט הבנות האלה יקשרו אלייך יותר- ויבינו שאת יותר מ- סתם חברת ''טיוטה'' ..
..אני כן חושבת שיהיה לך טוב מקום חדש...מרב14
לא תמיד כל בנאדם מתאים לכל חברה... יש בני אדם שיכולים להתאים את עצמם לכל מקום, אבל לא כולם.
אם את מרגישה שאת לא מוצאת את עצמך בחברה בה את נמצאת, והחברה ם לא מי יודע מה מעניינת אותך.. אז חברה חדשה תעשה לך טוב...
אבל כמובן- אם לך יש בעיה מסויימת זה לא יעזור חברה חדשה...
ועוד משו- לפעמים קשה מאוד להשתנות בחברה כי יש את הדבר שנקרא- סטיגמות.. מקום חדש יכול לעזור.
ואביהש- אוי אני מצטערת על תקופת הטיוטה... באמת!!!
חח...מרב אני לא כועסת עליך!אביהש
מתה עליך באמת!
אין לך מה להצטער ....טויב אם שינית אז סבבה שנה הבאה מקום חדש את אחלהאביהש
ילדה יהיה לך טוב בעזרת ה'...
אבל בכל זאת תבני אתהקשר עם חברות שלך מהשבט זה מה זה חשוב!
טוב תודה..לולי...XD!!!
האמת השלמתי איתן...
היה קשה...
שכוייח!אביהש
אני לא חדשההרהמורניק
למה כ"כ משעמם פה?????
כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל
או לשטו"ל
לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים
אני פהשמיניסט באמ"ש
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
את יכולה להפסיק להספיםנקדימון
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
..יהודי חסידיאחרונה
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
הפצות!!יהודי חסידי
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי
וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
...יהודי חסידי
....יהודי חסידי
...יהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
מחפשים בני נוער לכתבהדבדב
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.