אז דבר ראשון, היו לי קוביות אמריקאיות (במה שונות? מכוערות יותר, מפחידות יותר וכואבות יותר... אבל מה-
הם מצמצמות את זמן הטיפול פי 2....אז לונורא!)
התחלתי בכיתה ז' וגמרתי בפסח של ט' (הפסח הכי מאושר בחיי...)
זיכרון אחד מהקוביות האלו זה שכל פעם שחיזקו לי אז הייתי מוצצת צ'יריוס כמו נמלה בערך יום שלם...
אבל מה שהכי מגניב- זה הפלטה הסגולה שלי...(בעצם 2-אחת למעלה ולמטה...)
כע... חוצמיזה שזה הרבה פחות משעמם מפלטה רגילה זה ממש יעיל!
קרה איזה 3 פעמים ששכחתי את הפלטה בחדר אוכל של האולפנא, ואז כבר עטפו אותו בניילון וזרקו אותו לפח הירוק
עם כל הג'יפה... אז אחרי חיפושים קלים (ומסריחים..) נמצאו 2 אביזרים בולטים לעין מעל ביצה רקובה של הבוקר...
לצערי בפעם הרביעית, נאבדה הפלטה העליונה והייתי צכה לקנות חדשה...

יש לי עכשיו קיבוע בשתי השיניים הקדמיות למעלה ואת הפלטות היפהפיות שלי...
ולסיום- בשביל יופי צריך לסבול!