תרבות בציבור שלנו.הסנה-בוער
בס"ד
יצא לי לחשוב על זה, ובציבור שלנו, בחורה שישאלו אותה מה היא רוצה להיות כשהיא תהיה גדולה והיא תענה 'זמרת', או 'שחקנית', אנשים בד"כ יסתכלו עליה בזלזול, כמשהו מאוד מאוד לא ריאלי וטוב.
אני מסתכלת על ההופעות שמביאים לנו הרבה לאולפנה, של נשים- הרוב שם הן חוזרות בתשובה. צריך להיות חוזרת בתשובה כדי לעסוק במקצוע כזה?
למה אתם חושבים שזה קורה? למה הציבור שלנו מזלזל מאוד בתרבות?
דווקא יש שיפור עצום בתחום הזה.אוסנת
במציאות שאני חיה בה, ממש אין זלזול בכשרונות אלה. להפך. הרבה מאוד עידוד מתוך הבנה שעד עכשיו התחומים האלו הוזנחו.
 
"הציבור שלנו מזלזל מאוד בתרבות":
א. האידיאולוגיה של הציבור שלנו הכי לא מזלזלת בתרבות. אם יש זלזול, זה לא מגיע מאנשים מבינים ומנחילי דרך.
ב. העיקר זה להיות אמא, העיקר זה חינוך... זאת סטיגמה חברתית. באמת צריך לשפר אותה קצת...
 
חוזרות בתשובה:
קודם כל, הן לא באו ממפעל היצור של כולנו, בו מכניסים לך לראש מגיל 0 להיות מורה.
אבל יותר מזה, הן עברו מהפך שגרם להן להבין - בין השאר - שהחשיבות נמצאת ברוח, ואם הכשרון שלהם הוא בזמרה ובמשחק - צריך לממש אותו.
יש חוזרים בתשובה שהם מאוד מבוררים עם עצמם. מתוך הכרות עם עצמם ועם העולם, הם מבינים שתרבות זה מה שמתאים לנפש שלהם ומתאים גם לעולם. שלא כמו "עמך".
אני חושבת שזה לא ממש ככה...מרב14
ממתי מזלזלים בזה? אני ממש לא חושבת ככה...מכבדים את זה כמו כל מקצוע אחר!...
באמת?הסנה-בוער
כמה מהשכבה שלך יצאו מורות וכמה יעסקו במשהו אומנותי?
ככה זה בציבורים מאוד אידאליסטיים.golani
מתייחסים לתקשורת ולתרבות כמשהו בעדיפות שנייה.
ממש חבל,כי התרבות שיא המשפיעה.הסנה-בוער

ואני חושב שהסיבה היא פשוטה וכלכליתמשה
אין ביקוש לזמרים ולתרבות במגזר שלנו.
ואל תגידו לי אודי דווידי.
 
כלומר - הציבור הדתי לאומי מחפש תרבות חינם. כלומר סרטי סטודנטים באינטרנט או הורדות למינהם, אסי וטוביה חינם (לילדים) וכו'.
תשאל את כל ספקי התוכן של הציבור הדתי לאומי (תאטרון למשל) והם יספרו לך שהקהל שלהם זה מוסדות. לזמר בכל מגזר, על אחת כמה וכמה בציבור הדתי יהיה קשה לפרוץ (אודי דווידי למשל מתפרנס במקביל מעדר העיזים, אחרים מצאו לעצמם עבודה שניה אחרת).
 
מצטרפת לאדמין..קינמון
ממש קשה להתפרנס מתרבות יהודית.
ולא רק שירה (שזה עוד צורכים אצלנו) 
אבל זה גם נראלי קצת הביצה והתרנגולת- בהתחלה לא היה ואז התרגלנו שאפשר לחיות בלי תרבות ואז כשכבר יש- אין ביקוש..
אני נגיד, מוציאה סכום די גבוהה בחודש על תרבות (ספרים, מוזיקה, סרטים, תיאטרון וכו') ורוב האנשים סביבי מסתכלים על זה כדבר מוזר, אבל לי זה חשוב.
הציבור הדת"לי גם לא מחפש תרבות טובה, כמו שמשה אמר- הוא מעדיף זול על איכותי. וזה גורם לאנשים פחות מוטיבציה ליצור. (אין מה לעשות, אנחנו לא ציבור עשיר..)
וכן- יש יחס לא אוהד לאנשים שהולכים ליצור תרבות. ואני רואה את זה כל הזמן סביבי.
כותבים אודי דוידי...(עם ו' אחת..)דוסית גאה!
זה סתם הציק לי..
מה הבעיה להיות זמרת???.<יוני>
אפשר דווקא לעשות עם זה הרבה טוב...

זה אכן ככה.בת שמשאחרונה
אולי זה לא האידיאל, אבל זה ככה. ומי שאומר אחרת- זה בולשיט.
בציבור שלנו מחנכים להקים בית ומשפחה, לחנך ולתרום וללמוד תורה,
אבל אין שום דבר שנותן גם מעבר ל"ואהבת לרעך כמוך" הבסיסי, הישן והטוב.
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך