היה זה יום סגריר.
השמים קדרו,
גשם זלעפות ניתץ על הארץ.
נסענו בכביש הראשי המוביל אל ביתנו שבגבעה.
ופתאום,רעם.
ברד.
חריקה צורמנית נשמעה מכיוון הכביש,
זו היתה המכונית שלנו,
שהפכה ברגע אחד למרכבת המוות.
היא היתה כה צנומה,
קטנטונת,
שאיש אינו יכול להבחין בה,
רכה,עדינה ושברירית.
ממנה,לא נותר דבר.
רק דם.
זה היה סופה המר.
מיצי החתלתולה-
תמיד ננצור אותך בליבנו.



))))