לה אני כ"כ אטומה?דוסית גאה!
בזמן האחרון יצא לי להיות הרבה בכותל ברוך ה'...
 
אני יושבת ומתפללת, ונתקלת בנשים ובחורות שבוכות מעומק הלב, וגם אני רוצה!
אבל..כמה שאני מנסה לבכות לא הולך!!!
 
 
וזה ממש חורה לי, למה אני אטומה??
אני יכולה לבכות משטויות אבל מבית מקדש שאין לי קשה כ"כ להזיל אפילו דמעה אחת..
 
 
 
מה עושים???
יש כאלה שסף הבכי שלהן פשוט נמוך יותר..הדריכני
והעיקר זה להתפלל בכוונה ומעומק הלב..
יש כאלה שמתפללות ו-מייד! רק חשבו על החברה ההיא וההיא, על המבחן ההוא וההוא ישר ---
יש כאלה יחשבו על האמא שנפטרה לפני כמה שנים וזה לא יוציא מהם אפילו קצה דמעה! (כמוני )
אז מה???
זה אומר שלא כואב לי?
זה אומר שה' לא שומע את התפילות שלי?
זה אומר שאני כיוונתי פחות?
זה לא המדד!
השאלה אם כיוונתי, אם בכיתי בלב - זה גם נקרא בכי!!
אם האמנתי שה' הוא מקור הברכות, וכל מה שיש לי מאיתו, וכל מה שיהיה או לא יהיה מאיתו..
עד כמה הרגשתי אני מדברת עכשיו עם ה'..
לא מחייב דווקא לבכות.. זה סוג של רגישות מסויימת...
 
אז מה אם את לא בוכה מבית המקדש שאין?אורושקוש
זה אומר שאת אטומה?
זה נורמלי לגמרי שלא תבכי על בית מהקדש. מעטים האנשים נראה לי שמסוגלים לבכות מזה. מה לעשות. כולנו רחוקים מהמציאות הזאת של בית מקדש. הייתי לפני יומיים בהרצאה של גרשון בר כוכבא על בית המקדש. את יודעת איך היה בא לי לבכות אחרי שהוא הכניס אותך כ"כ למציאות הזאת של החורבן. אבל פשוט לא הצלחתי. אין, זה קשה לנו. אנחנו בני אדם וזה קשה.
חוץ מזה- מי אמר לך שהנשים והבחורות האלה שראית בכו על בית המקדש? מאיפהנ את יודעת מה נפל עליהן שבגללו הן בכו? אל תשפטי את עצמך ותחשבי שאת חסרת רגש ואטומה.ככה זה. קשה לנו. קשה ךלנו בלי בית מקדש ואנחנו אפילו לא יודעים עד כמה. אבל בגלל שקשה לנו להבין עד כמה קשה לנו בלעדיו,קשה לנו גם לבכות עליו.
 
למה שתבכי על דבר שבחיים לא ראית?golani
בכי זה משהו עמוק, פנימי שנובע מתוך האדם.
יש כאלה שהצליחו להביא את עצמם למצב שהרגש שלהם "מיישר קוו" עם הרגש הלאומי אבל זה לא אומר שמי שהוא לא ככה הוא "אטום".
ולא נראה לי שרוב מי שבוכה בכותל בוכה מתוך צער על בית המקדש.
גם לי זה קרה כמה פעמיים.."עד מחר"
אבל זה תקופות..
כמו שיש תקופה שפשוט בוכים על כל דבר, אז יש גם ת'תקופה הזאת שאטומים..
זה בא והולך..
אל תתדאגי..
תודה עזרתם=)דוסית גאה!
קודם, אל תזלזלי בעצמך...זה הכי לא יעיל.<אריאל>

כדי לבכות על ביהמ"ק שנחרב צריך הזדמנויות מיוחדות, שלעיתים הרגש בהם מתפרץ.
אי אפשר לראות מישהו בהתפרצות רגשות, להגיד לעצמך: "וואלה זה חשוב!" והופס!- להצטרף אליו.

לענ"ד-(אני ורגשות)- זה לא עובד ככה.

את בטוחה שהבכי שאת רואה הוא על ביהמ"ק? בכי יום-יומי על ביהמ"ק?בכי על הצרות של עמ"י?
דוסית, אלה גדולי עולם:
[הייתי מביא את הגמרא בבבא קמא על מי ראוי להתאבל על ירושלים בחייו ומנסה לקשר אותה אבל לא משנה]

תראי, את תזכי, באחד הימים לבכות על ביהמ"ק, אל תחשבי על זה כלל- זה יבוא!
אם אני זכיתי בט"ב שנ"ש להזיל דמעה על בית המקדש כששמעתי את הקינות ואני בנ"א לא רגיש במיוחד.
מה הסוד?
בתפילת ערבית של ט"ב פשוט להקשיב למילים, להתחבר לאוירת האבל- הדמעות?- הדמעות ירדו מעצמן.
רוצה עצה איך לבכות ב9 באב?..שמחה ואמונה
הרבנית ימימה אומרת, שאם אדם רוצה לבכות בתשעה באב אז יש דרך ממש טובה..
אפשר לחשוב על משהו שממש ממש מצער אותך עד כדי כך שיכול לגרום לך לבכות,ואז אחרי שהתחלת לבכות מזה, תקשרי את זה לבית המקדש, ז"א תחשבי כמה חורה לך שאין בית מקדש ושאת לא מבינה מה זה בכלל  ואת עצוהנ מזה שאת לא מבינה.. הבנת?.. זו דרך מעולה- מינסיון.. לדוגמא, את יכולה לקחת את גוש קטיף.. לראות פינוי של אחת המשפחות ואז לבכות וכו'...=]
ט' באב זה רחוק וגדולהרועה
בתור התחלה אני אישית ניסיתי להיות יותר רגיש לסובבים אותי להבין אותם ולהשתדל להרגיש איתם.
אח"כ כשקוראים תיאורים מחרידים של החורבן לי קשה שלא לבכות. 
שיר של נפתלי הרץ אימבר על החורבן.


בִּגְדוֹת חִדֶּקֶל וּפְרָת,

   מִשֶּׁמֶשׁ פְּנֵיהֶם שְׁזוּפִים,

הַלְוִיִּם, בְּנֵי קֹרַח וּקְהָת,

    כַּאֲבֵלִים יֵשְׁבוּ עֲטוּפִים,

עַל עֲרָבִים תָּלוּ כִּנּוֹרָם,

    בָּרוּחַ יִתְנוֹדֵד עֻגָּבָם – – –

נֶאֶלְמָה מַנְגִּינַת מִזְמוֹרָם,

    כִּי צִיּוֹן שָׂמוּ בִּלְבָבָם.

 

צִיּוֹן הַיָּפָה הַנְּעִימָה,

    יְרוּשָׁלַיִם עִיר חֶמְדָּתָם,

טֶרֶם הָגְלוּ כַּשְׂדִּימָה

    בָּהּ שָׁרוּ זִמְרָתָם,

עַתָּה – יְדֵיהֶם בַּכְּבָלִים

    רַגְלָם הֻגְּשָׁה לִנְחֻשְׁתָּיִם,

יֵאָנְקוּ כְּאֶנְקַת חֲלָלִים

   בְּזָכְרָם צִיּוֹן וִירוּשָׁלָיִם.

 

הַכַּשְׂדִּים אָז שׁוֹבֵיהֶם,

    הֲלוּמִים מִיַּיִן ושֵׁכָר,

שָׁאֲלוּ הַלְוִיִּם וּמְשׁוֹרְרֵיהֶם

    לָשִׁיר שִׁירֵי צִיּוֹן בַּנֵּכָר,

הַלְוִיִּם בְּנֶפֶשׁ הוֹמִיָּה

    הִקְשִׁיבוּ לְקוֹל נוֹגְשֵׂיהֶם,

אֶצְבְּעוֹתָם בַּלָּאט, בְּדוּמִיָּה

     שָׂמוּ בֵין שִׁנֵּיהֶם.

 

בְּשִׂנֵּיהֶם שֶׂרֶט שָׂרָטוּ

    אֶת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם בָּתָרוּ,  

אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם לָאָרֶץ נִשְׁמָטוּ,

    דְּמֵיהֶם כַּמַּיִם נִגָּרוּ...

 

הַכַּשְׂדִּים מִנֶּגֶד עָמָדוּ

     הִשְׁתּוֹמְמוּ עֲלֵי גְבוּרָתָם,

לִשְׁאֹל בַּל עוֹד זָדוּ

    לָשִׁיר לָמוֹ זִמְרָתָם.

 

נַחְנוּ יוֹצְאֵי חֲלָצֵיהֶם,

    בְּנֵי שָׂרִים וְאֶפְרָתִים,

הַנִּשְׁכַּח גְּבוּרַת מַעֲשֵׂיהֶם,

    מַעֲשֵׂי הַקָּרְחִים וְהַקְּהָתִים?...

Phenix Arizona 1898.

 

ב

הַשּׁיר הָאַחֲרוֹן

 

על פי אגדת חז"ל

 

סְבִיב הַמִּקְדָּשׁ הָרוֹמָאִים

   הֶעֱמִידוּ עַתָּה הַסֻּלָּמוֹת,

חִצֵּיהֶם יִזְרְקוּ הַקַּלָּעִים,

   סוֹלְלוֹת יִשְׁפְּכוּ בָּרָמוֹת,

אֵיל הַבַּרְזֶל יְנַגֵּחַ,

   יְקַרְקַר חוֹמָה וָקִיר,

וּמִזְמוֹר שִׁיר לַמְנַצֵּחַ

   הַלְוִיִּם יְנַצּחוּ בַּשִׁיר.

 

הָרוֹמִים בִּתְרוּעַת מִלְחָמָה

   יְעוֹדְדוּ רוּחַ לִגְיוֹנָם,

הַלְוִיִּם – יָשִׁירוּ בִּדְמָמָה:

   "וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם".

 

רֻבָּם יִפְּלוּ מְדֻקָּרִים,

   מֵרָעָב צָפַד עוֹרָם,

בִּידֵיהֶם – כְּלֵי הַזְּמָרִים

   וּבְפִיהֶם שִׁיר מִזְמוֹרָם;

"הֵידָד" יִשְׁאֲגוּ הָרוֹמִים

   לַהֵיכָל יִנְהֲרוּ בִּגְאוֹנָם,

הַלְוִיִּם – יֵאָנְחוּ לִמְרוֹמִים:

   "וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם"...

 

הַכֹּהֲנִים בַּחֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת

   יִלְחֲמוּ בֵינוֹת לַתָּאִים,

וּבְסַעֲרוֹת מִלְחֲמוֹת תְּנוּפוֹת

   יִלְחֲמוּ עִם הָרוֹמָאִים,

הַלְוִיִּם – יָשִׁירוּ לַאֲדוֹנָם –

   אִם כִּי הַחֶרֶב תַּכְרִיתֵם –

"וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם

   וּבְרָעָתָם אֱלֹהֵינוּ יַצְמִיתֵם"...

 

 

 

 

ג

הַכֹּהֵן הָאַחֲרוֹן

מה לך כי עלית כלך לגגות (ישעיה)

 

קִירוֹת הַמִּקְדָּשׁ קֻרְקָרוּ,

   הֻכְּתוּ חוֹמָה וְשַׁעַר.

כַּמַּיִם הָרוֹמִים יִנְהָרוּ,

   לָכְדוּ הַמַּעְבְּרוֹת בַּסָּעַר.

עַל הַמִּקְדָּשׁ שִׁנוֹ חָרַק

   זֶה הַפֶּרֶא הָרוֹמָאִי,

וְלַפִּיד אֵש זָרַק:

   בְּקוֹל הֵידָד, "בַּרְקָאִי!"

 

וּלְשׁוֹן הַלַּפִּיד לִחֵכָה

   הַמִּקְדָּשׁ וְאֶת פִּנּוֹתָיו,

יַד זֵד שִׁלֵּחָה

   אֵשׁ בְּטִירוֹת חֲצֵרוֹתָיו,

הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּגַפּוֹ,

   הַצִּיץ עֲלֵי מֶצַח,

יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ

   בֵּין לֶהָבוֹת וָרֶצַח...

 

בִּגְדֵי הַשְּרָד עָלָיו

   לְבוּשִׁים יִקְרֵי עֵרֶךְ,

הַפַּעֲמוֹנִים יִשְׁתַּקְשְׁקוּ בְּשׁוּלָיו

   כְּאוֹמְרִים: "פַּנּוּ דֶרֶךְ",

בְּחָזֵהוּ אוּרִים וְתֻמִּים,

   עֲלֵי פָּנָיו דְאָגָה,

וּבֵין לְהָבִים אֲיֻמִּים

   יַעֲלֶה בַּמַּעֲלוֹת הַגָּגָה.

 

רוֹם נָשָׂא עֵינָיִם

   וּבְקוֹל מַר צוֹרֵחַ,

בְּיָדוֹ מוּל שָׁמָיִם

   זָרַק אֶת הַמַּפְתֵּחַ,

לָאֵל נתַן אֹמֶר:

   "הֵא לְךָ מַפְתְּחֶךָ

"מִהְיוֹת לְבֵיתְךָ שׁוֹמֵר

   לֹא הֶאֱמַנְתָּ בְּעַבְדֶּךָ"...

 

בִּלְשׁוֹנוֹ עוֹד נִיבוֹ

   וּמְנוּחָה הִדְרִיכוּהוּ,

לַהֲבוֹת אֵשׁ סְבִיבוֹ

   כַּנֵּזר שָׁם כִּתְּרוּהוּ – – –

הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בַּלַּבָּה:

   "נַפְשִׁי, לָמָּה תִירָאִי!"

שִׁמְעִי עַל אֶרֶץ רַבָּה

   קוֹלוֹ הָאַחֲרוֹן: "בַּרְקָאִי!!"

 


שאלה בקשר לט באב..כפ"ד בנשמה
האם באמת מי שעוסק בדברים אחרים בצום קורה לו משו? מה?
 
לי לא ידוע על דבר כזה.golani
ידוע לי שלא טוב לעבוד, זהו.
הרועה,דוסית גאה!
נפתלי הרץ אימבר היה כופר והשתייך לתנועת ההשכלה,
אני מתפלאה עליך...
אולי לא ידעת?
אאוץ'!!!!!!לולי...XD!!!
והאמת- כמו שאמר כאן כבר מישהו - זה בא והולך!
גם אני בתקופה כזאת עכשיו...
את בטוחה שהוא השתייך לתנועת ההשכלה?הרועה
אני יודע שהוא התעניין ברעיונות אבל אני לא בטוח שהוא השתייך לתנועה.

וחוץ מזה..
הוא היה כותב טוב.
-----זכוכית מגדלתאחרונה
קודם כל-
אם אכפת לך מזה- זה אומר שאת ממש לא אטומה .
ותחשבי על זה - שכל הבחורות והנשים שאת רואה שהן בוכות בכותל, זה מן הסתם על דברים אישיים,  ושאולי אם חס וחלילה את היית במצב שלהן גם את היית בוכה.
 
זה נורמלי לחלוטין להצטער על דברים שיותר קרובים אלייך (נכון שהם מתגמדים לעומת חורבן בית המקדש- אבל אם הם מצערים אותך את לא יכולה לקרוא להם שטויות ), מאשר דברים שברור שהם חשובים יותר- אבל קשה יותר להתחבר אליהם כי אנחנו לא מבינים עד הסוף למה אנחנו מתפללים (לא היינו שם כדי לראות את בי''המק נחרב, ולא זכינו לראות אותו עומד בתפארתו..).
 
ואני לגמרי מסכימה עם הדריכני- את לא חייבת להראות את זה שאת עצובה בעזרת דמעות- העיקר זה מה שאת מרגישה בלב.
אני יכולה להגיד לך על עצמי- שלפעמים אני בכותל, ממש מנסה לסחוט מעצמי דמעות,
לחשוב על הדברים הכי עצובים- וכלום.
לפעמים בן אדם יכול להתכוון ולהצטער הכי שבעולם- אבל העיניים שלו יכולות להחליט שלא בא להן להרטב .
 
                       
 
 
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך