חורבן הבית>>>עמ"י חטא, עמ"י הוזהר מהסוף, הם זלזלו באזהרות, עמ"י הותקף, עמ"י היה במצור של הרומאים (או הבבלים...אבל ניקחל תדוגמא של הרומאים) פול זמן (לא זוכרת בדיוק) גגם כשהם היו במצור הם לא הפסיקו לעשות מלחמות בינם לבין עצמם, בסוף הרומאים שברו את החומות ונכנסו לתוך העיר ושרפו את בית המקדש...
זה היה נורא, היה אש, היה דם, צרחות, צרחות.. יש מדרשים שכל הרחובות של ירושלים היו נהרות, נחלים מלאים בדם זורם... כשהרומאים נכנסו לעיר, מה שהם ראו היה מלא גופות, של אמהות מחזיקות תתינוקים שלהם...
אבל זה היה פעם. אנחנו לא יודעים את גודל הזוועה...
בשביל להבין חצי של רבע של שליש מהגודל של החורבן- אתה יכול לחשוב על..
גירוש גוש קטיף>>> אחרי 5 (?) שנים של נפילת פצמ"רים וחיים במקלטים, אחרי מאות פצמ,רים אחרי הרבה פצועים, אחרי בגידה כל כך נוראה של העובדים המסורים בחממות, מי שפצע, זרק והרג (קצת, אבל עדיין היו הרוגים) עומד לקבל את הבית שלך, הבית שבו נולדת וגדלת..
אתה לא מאמין שזה הולך לקרות.. אנחנו לא עשי נו משו רע!! אנחנו בסהכ היינו נחמדים לערבים האלה, העסקנו אותם בחממות, הסענו אותם טרמפםים...
"באהבה ננצח" האמנו בזה. נערים ונערות עמדו בצמתות וחילקו צמידים וסרטים. באהבה. בלי כח. בלי אלימות.
אבל זה לא עזר.
אחרי __ שנים של מאבק, הגיעו ליישוב שלך עשרות, מאות של... חיילים?!?! צה"ל?!?!?! זה הצבא שלנו?!?!? שלנו?!?!
הצבא שעומד לגרש אותי מהבית, להחריב אותו, לשבור את מפעל החיים שלי ולתת אותו לאויבים שלנו, זה הצבא שלנו?!?! צה"ל?!?!
לא, לא ניתן!!!
הם באים, מוציאים אותך בכח מהבית, במכות..
הצבא שלנו. הצבא שלך, שעוד שנה שנתיים שלוש אתה עומד להתגייס אליו.
מכה.
באמת שאין מה להשוות.
אבל הגירוש טיפה יותר קרוב אלינו מהחורבן. זה חורבן אחר, יותר קטן, הרבה יותר קטן. אבלך חורבן.
אם אני חושבת על הגירוש- זה עוזר לי לחשוב על החורבן.
חורבן.
איזה מילה קשה.
