סיפור הלידה של ח',
יום חמישי כ"ו תמוז 8.07.10
ח' היתה בשבוע 40+2 ממש רגועה ולא לחוצה,לא ממהרת ללדת,נהנת מההריון ב"ה. והיא בטח לא חשבה שהיום היא תלד,כהרגלינו השתדלנו לדבר לפחות פעם ביום,דיברנו בערב יום ד' ב 20:00 בערב,והיא אמרה לי שהרופא אמר לה לגשת למעקב ביום שישי,וקבענו לדבר ביום שישי אם לא נפגש עד אז J ,ח' אמרה שממש לא נראה לה.
יום חמישי לפנות בוקר בשעה 03:26 הטלפון שלי מצלצל,הייתי בטוחה שזה השעון מעורר של בעלי {בעלי קם מוקדם לתפילת ותיקין} ואמרתי לו קום,קום. פתאום אני קולטת שזה צילצול טלפון,זינקתי על הטלפון ויישר עניתי.ח' הייתה על הקו,ואמרה שיש לה כאבים קלים כל 5 דק' למשך 20-30 שניות,
אמרתי לה מצויין זאת ההתחלה,השלב הלטנטי,ושהיא מתחילה תהליך של לידה בע"ה. וח' אומרת לא נראה לי..שאלתי אותה אם היא רוצה שאני אבוא?וח' אמרה שבכלל לא כואב לה,ושנדבר בהמשך ושהיא רק רצתה לעדכן,אמרתי לה שאם היא מצליחה לישון,שתחזור לישון ולצבור כוחות,ואם כבר כואב לה שבעלה יעשה לה עיסוי ,ונענועי אגן,הרמת הבטן וכו'.. וכמובן להיכנס למקלחת. ומתי שהיא צריכה אותי שתתקשר ואני מיד יוצאת. התחלתי לארגן תיק ללידה,פתחתי תפילת חנה להתפפל על היולדת. אמרתי לבעלי את המצב,וחזרתי לישון בשעה 5:36 מ' בעלה של ח' מתקשר ואומר שהיה לח' ירידת מים,והיא הקיאה..וברקע אני שומעת אותה שוב מקיאה,יש צירים כבר כל 2,3 דק' ציר של דקה,אמרתי להם שיצאו לביה"ח ונפגש שם .התיאור של מ' היה אופייני לשלב המעבר ואחרי ירידת מים היה לי תחושה שח' תגיע בפתיחה גדולה..למרות שזאת לידה ראשונה והצירים התחילו רק לפני שעתיים. צחצחתי שינים התלבשתי,הנקתי את נעם ויצאתי לדרך..ח' ילדה בביקור חולים {סיוט החניה שם} הגעתי לביקור חולים ב 6:10 פגשתי את מ' בחוץ והוא אמר לי שח' בקבלה. נכנסתי לקבלה וראיתי את ח' שאמרה לי את כאן,עכשיו אני רגועה.
ניסו למצוא דופק עם המוניטור,ולא כ"כ הצליחו העובר היה ממש נמוך,ואז הגיע ציר. וח' אמרה "אני לא מסוגלת יותר","אין לי כח",עוד כמה זמן?,מתי זה יגמר.. נשמתי עם ח' והוצאנו קול נמוך והיא לחצה את ידי,והיד השניה שלי במפתח הלב.
המיילדת בדקה פתיחה,ופתיחה מלאה..ואז אמרתי שלח' יש gbs ישר הכניסו לה אנטיביוטיקה,
אנחנו עדיין בקבלה אין חדר פנוי. ח' הייתה צריכה ללחוץ והיה אסור לה ללחוץ עד לסיום האנטיביוטיקה,נשמנו ביחד נשימות מהירות,הרטבתי לח' את הפנים,ומרחתי שמן תפוז על השפתיים,
הבאתי לה לשתות מים קרים בין הצירים עם קש.
וכל הזמן ח' שואלת: עוד כמה זמן?מתי זה יגמר?מה יהיה,ואני לוחשת לה יהי ה טוב בע"ה.עוד מעט את מאחורי זה.. תתפללי על מי שרצית,זה עת רצון. ישועת ה' כהרף עין.והמיילדת אומרת לה: זו לידה ראשונה תלוי איך תלחצי.. האנטיביוטיקה ב"ה הסתיימה וח' יכולה ללחוץ,הזכרתי לה את הנשימה הבלומה,וגם המיילדת המדהימה הזכירה הנחתה את ח' לנשום עם פה סגור כלפי מטה,ח' לחצה נהדר,ניסיתי לשאול אם יש מצב לתנוחה אחרת,והמיילדת אמרה שככה נח לה לילד. אנחנו עדיין בקבלה והמיטה אפילו לא עולה..אז הרמתי לח' את הראש ואת הרגל,המיילדת שפכה המון שמן על הפרינאום,ח' ממש צרה וקטנה,המיילדת אמרה שח' ממש צרה ואין ברירה אלא לגזור {ואני רק ראיתי את המספרים והתחלתי להתפלל,בבקשה ה' תרחם על ח',תן לה עוד צ'אנס 1 וכו..}
ואז המיילדת אמרה כאילו היא שומעת אותי,ניתן עוד צ'אנס אחרון. ולחשתי לח' גם כשאין ציר תלחצי תכווני כלפי מטה,תפתחי לו. וח' שיחקה אותה והראש יצא,המיילדת אמרה עכשיו לא ללחוץ להשתעל. ושוב ח' היתה מדהימה,והאוצר הקטן היה בחוץ 2570 {זה הנס שהוא היה ככה קטן,היא לא נקרעה}
ח' התחילה לבכות מהתרגשות,השליה יצאה ב"ה ואמרנו מזל"ט,נטלתי לח' ידיים,והכנתי לה תה מתוק. קראתי לבעלה של מ' אנחנו עדיין בקבלה כן.. השעה 7:00 50 דק' מהרגע שנכנסנו לקבלה.
יצאתי ועידכנתי את בעלי,חזרתי לעזור לח' להניק את הנסיך,ב"ה הקטן ינק יפה.
הצטלמנו קצת,הבאתי לח' לאכול א.בוקר. ח' ירדה למחלקה להתאושש,ואני חזרתי הביתה!!
שמחה ב"ה ומחכה ללידה הבאה..יש לי יולדת שהיום זה התאריך שלה..
(ואני לא מקבלת אחוזים...)
לידה ראשונה אם תאומים ונורא פחדתי מכל התהליך והלא נודע והכאב והכל...
מזל טוב!