בס"ד
לא רציתי לפגוע.
באמת שלא.
כל כך רע לי לאחרונה
וזה פשוט לא נשלט
כולם סובלים ממני לאחרונה
כי אני שומרת ושומרת הכל בפנים
וממש משתדלת לא להדאיג אף אחד
ולא להעציב ולהכעיס ולפגוע באף אחד
באמת שאני משתדלת
אבל לא הולך לך
כמה שאני לא מנסה
הכל יוצא מתישהו
לפעמים על חברה שאני כל כך אוהבת
והיא לא מבינה מה עובר עלי
ולפעמים על אבא שלי שאני באמת אוהבת
והוא לא יודע מה עובר עלי
ולפעמים על אח שלי שהוא הבנאדם הכי מדהים בעולם
והוא לא יודע מה עובר עלי
ואני לא יכולה להסיבר להם מה אני מרגישה
אני לא רוצה להדאיג
לא רוצה לפגוע
ולכולם כבר נמאס שאני מבקשת אלפי סליחות
כי אני כ"כ דוגאת שלא לפגוע בהם
וכל כך לא הולך לי
כי אני פשוט רעה
וכמה שהורדתי את הציניות שבי בשנתיים האחרונות
זה כנראה לא מספיק.
ואז זה יוצא
ואני כל כך מתחרטת
חברה שלי
אח שלי
אבא שלי.
סליחה. באמת שלא רציתי לפגוע, אני פשוט ילדה קטנה וטיפשה, והלוואי שהייתם סולחים לי באמת.
וההוא שבשמיים, האבא ששם. גם הוא נפגע ממני. כי אני כ"כ רעה גם אליו. אבל כנראה שגם לו לא איכפת והוא לא מבין, למרות שהוא אמור להבין...
והלב שלי כואב לי עכשיו כל כך, כאב פיזי... ואין מישהו שיבין, אין מישהו שיתן לי גב, שיעודד ויחזק.
אני גם לא בטוחה שאני רוצה שיהיה מישהו, כי בסוף גם הוא ייפגע, כולם בסוף נפגעים ממני.
אז אני לבד, וגם איתי לא טוב לי..
אני כ"כ רוצה מישהו שיחבק אותי ויגן, שיהיה מי שיבטיח שהכל יהיה בסדר בסוף... אבל אין.
אני לא מסוגלת ללכת לישון כבר המון זמן, אני שקועה בפחדים, אני שקועה בצער, אני שקועה בדאגות.
|פריקה שלא עוזרת בכלל|
לא רציתי לפגוע.
באמת שלא.
כל כך רע לי לאחרונה
וזה פשוט לא נשלט
כולם סובלים ממני לאחרונה
כי אני שומרת ושומרת הכל בפנים
וממש משתדלת לא להדאיג אף אחד
ולא להעציב ולהכעיס ולפגוע באף אחד
באמת שאני משתדלת
אבל לא הולך לך
כמה שאני לא מנסה
הכל יוצא מתישהו
לפעמים על חברה שאני כל כך אוהבת
והיא לא מבינה מה עובר עלי
ולפעמים על אבא שלי שאני באמת אוהבת
והוא לא יודע מה עובר עלי
ולפעמים על אח שלי שהוא הבנאדם הכי מדהים בעולם
והוא לא יודע מה עובר עלי
ואני לא יכולה להסיבר להם מה אני מרגישה
אני לא רוצה להדאיג
לא רוצה לפגוע
ולכולם כבר נמאס שאני מבקשת אלפי סליחות
כי אני כ"כ דוגאת שלא לפגוע בהם
וכל כך לא הולך לי
כי אני פשוט רעה
וכמה שהורדתי את הציניות שבי בשנתיים האחרונות
זה כנראה לא מספיק.
ואז זה יוצא
ואני כל כך מתחרטת
חברה שלי
אח שלי
אבא שלי.
סליחה. באמת שלא רציתי לפגוע, אני פשוט ילדה קטנה וטיפשה, והלוואי שהייתם סולחים לי באמת.
וההוא שבשמיים, האבא ששם. גם הוא נפגע ממני. כי אני כ"כ רעה גם אליו. אבל כנראה שגם לו לא איכפת והוא לא מבין, למרות שהוא אמור להבין...
והלב שלי כואב לי עכשיו כל כך, כאב פיזי... ואין מישהו שיבין, אין מישהו שיתן לי גב, שיעודד ויחזק.
אני גם לא בטוחה שאני רוצה שיהיה מישהו, כי בסוף גם הוא ייפגע, כולם בסוף נפגעים ממני.
אז אני לבד, וגם איתי לא טוב לי..
אני כ"כ רוצה מישהו שיחבק אותי ויגן, שיהיה מי שיבטיח שהכל יהיה בסדר בסוף... אבל אין.
אני לא מסוגלת ללכת לישון כבר המון זמן, אני שקועה בפחדים, אני שקועה בצער, אני שקועה בדאגות.
|פריקה שלא עוזרת בכלל|
