).....כאילו מילא הייתי בבית, אבל-הייתי במחנה של מ-ו-ס-י-ק-ה!-!-! שם כל הסדנאות היו עם מ-ו-ס-י-ק-ה (אפשר גם לאיית את זה ב-ז), כשכולם צחקו בשולחן שבת-רחלי שתקה, כשכולם שרו בסדנא בכמה קולות-רחלי גם שתקה, כשהיה קומזיץ-(וכו..) וסתם שתדעו-רחלי זאת אני!!!!!!!! אני נדפקתי!!!!!! ואם יש משו באמת נחמד-קולי הערב מתחיל אט אט לשוב לעצמו. עכשיו.כשנגמר המחנה.כשכבר הצורך בו פחות קריטי. אתם לא מרחמים עלי????? |אומלל מאד מאד מאד|


