שאלה: "לכבוד מו"ר הרב הגדול פוסק הדור כבוד הר"ר שליט"א שאלה זאת אשר שולח אני אליך בעניין על אשר נהגו הביינישים יצ"ו בראותם חבר אשר בידו המאכל הנודע הנקרא "במבה" יבואו ישר ויבקשו לעזור לחברם לגמרו את המאכל,
ושאלתי בזאת האם אין בזה גזל דרבים, שלפעמים לא נותר במבה לקונה השקית?"
תשובה: "קיבלתי את שאלת כבוד ידידי הגדול והחכם כבוד מו"ר הרב רב דשכונת "משהב דרום" בא"י על אשר שאלני שאלה אדירה על נושא הבמבה,
כדוע בנושא זה נחלקו גדולי ישראל ראשונים כאחרונים ומי אנחנו על אשר נכניס ראשינו בין ההרים הגבוהים אשר היו לפנינו, ובכ"ז אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ונראה לתרץ שמה ששנו בעניין גזל הבמבה הוא לפני השתרש המנהג הלז שכבודו הזכיר בעניין לקיחת הביינישים ירום הודם שבאותו זמן בעלי החנויות (אשר הם בכלל מזכי הרבים שזיכו את אחב"י באכילת הבמבה) לא שערו בנפשם שתוצרתם מגיעה לידיים אחרות מאשר הידיים שלהם נמכר הבמבה, ולזה היה לחשוש לגזל דרבים, אך כבר אחר שנשתרש מנהג זה בקרב תפוצות ישראל הק' ובמיוחד בקרב קהילת הביינישים אשר שוקדים יומם ולילה על התורה הקדושה וברור ופשוט שבעלי החנויות מוחלים בלב שלם על אשר יודעם שמאכלם אשר הם מוכרים הולך להחזקת תלמידי ישיבה וה' ישלם שכרם כפול מן השמים,
ואם תשאל על תחילת המנהג שהרי "הורתו שלא בקדושה" דהיינו כאשר המנהג החל עדיין בעלי החנויות לא היו יודעים, גם בזה תנח דעתך, שאם לא נביאים הם בני נביאים הם, ומנהג ישראל דין הוא! ועל כן אין לחשוש אכמ"ל ודו"ק"
