עוד 7 הרוגים.דוסית גאה!
אני ממש לא קולטת.
כמה אנשים יכולים למות בחופש הזהה?????איל!לי
כאילו אין יום שעובר כמעט בלי שמישו ימות מתאונת דרכדוסית גאה!
ים.
 
 
 
 
 
לא נתפס.
>>>>טלוש.
(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֶל יְדֹוָד בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי:
(ב) יְדֹוָד הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה:
(ג) מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה:
(ד) חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים:
(ה) אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר:
(ו) רַבַּת שָׁכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם:
(ז) אַנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה:
 

(א) שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי:
(ב) עֶזְרִי מֵעִם יְדֹוָד עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
(ג) אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ:
(ד) הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:
(ה) יְדֹוָד שֹׁמְרֶךָ יְדֹוָד צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ:
(ו) יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה:
(ז) יְדֹוָד יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ:
(ח) יְדֹוָד יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
 

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְדֹוָד נֵלֵךְ:
(ב) עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:
(ג) יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:
(ד) שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְדֹוָד:
(ה) כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד:
(ו) שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:
(ז) יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:
(ח) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:
(ט) לְמַעַן בֵּית יְדֹוָד אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
 

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:
(ב) הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְדֹוָד אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:
(ג) חָנֵּנוּ יְדֹוָד חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:
(ד) רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לגאיונים \{לִגְאֵי\} יוֹנִים:
 

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יְדֹוָד שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:
(ב) לוּלֵי יְדֹוָד שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:
(ג) אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:
(ד) אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:
(ה) אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:
(ו) בָּרוּךְ יְדֹוָד שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:
(ז) נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:
(ח) עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְדֹוָד עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
 

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הַבֹּטְחִים בַּידֹוָד כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵׁב:
(ב) יְרוּשָׁלִַם הָרִים סָבִיב לָהּ וַידֹוָד סָבִיב לְעַמּוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
(ג) כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם:
(ד) הֵיטִיבָה יְדֹוָד לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם:
(ה) וְהַמַּטִּים עַקַלְקַלּוֹתָם יוֹלִיכֵם יְדֹוָד אֶת פֹּעֲלֵי הָאָוֶן שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:
 

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְדֹוָד אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:
(ב) אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְדֹוָד לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:
(ג) הִגְדִּיל יְדֹוָד לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:
(ד) שׁוּבָה יְדֹוָד אֶת שבותנו \{שְׁבִיתֵנוּ\} כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:
(ה) הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:
(ו) הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
 

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם יְדֹוָד לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ אִם יְדֹוָד לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר:
(ב) שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא:
(ג) הִנֵּה נַחֲלַת יְדֹוָד בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן:
(ד) כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים:
(ה) אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא יְדֹוָד הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו:
(ב) יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ:
(ג) אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ:
(ד) הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְדֹוָד:
(ה) יְבָרֶכְךָ יְדֹוָד מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:
(ו) וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:
 

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:
(ב) רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי גַּם לֹא יָכְלוּ לִי:
(ג) עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ למענותם \{לְמַעֲנִיתָם\}:
(ד) יְדֹוָד צַדִּיק קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים:
(ה) יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שׂנְאֵי צִיּוֹן:
(ו) יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ:
(ז) שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר:
(ח) וְלֹא אָמְרוּ הָעֹבְרִים בִּרְכַּת יְדֹוָד אֲלֵיכֶם בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יְדֹוָד:
 

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְדֹוָד:
(ב) אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי:
(ג) אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד:
(ד) כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא:
(ה) קִוִּיתִי יְדֹוָד קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי:
(ו) נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר:
(ז) יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְדֹוָד כִּי עִם יְדֹוָד הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת:
(ח) וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו:
אהה!!=[ דיי! כמה?? בד"ה...(=א.ש=)
תנצ"בה אמן.דניאלה .ד.
טלוש תודה ששמת תתהילים פה.
זיכית.!
כנראה עמ"י לא קם....אביהש
מתי כבר נקום????..
למה לוקח לנו כל כך הרבה זמן?????.
 
בואו נקום כבר נתעורר לחיים...
נקיים את ובחרת בחיים...
אי אפשר עד מתי ה' עד מתי..
 
כל האמונה שלי פתום עוברת רעידת אדמה..
בעזרת ה' היא נבנת אבל זה כל כך קשה..
עוברים משו יום אחד אז בסדר ממשיכים נבנים....אין מה לעשות יש מוות...
 
אבל כל כך הרבה???????כל יום מוות אחר טרגדיה אחרת...
 
ה' די!
 
עד מתי ..???.
 
איך ???.
 
כל כך הרבה שאלות...
 
יש תשובות אבל פתאום הן נהיות לא אמינות אני רוצה לצרוח לעצום עניים...
לא לדעת שמישו מת...
 
אבל מה לעשות...???.
זאת האמת...
נאלץ לחיות עם זה...
 
ה' נותן ויתן לנו כוחות..
 
ונתמודד אלה החיים..
 
 
 
 
 
אלוקים!! זה לא נתפס!! די כבר!שיראל.
בהחלט לא נתפס..אולרייט
כל יום מישו אחר שנהרג...

אני כבר מרגישה כאילו עמ"י לא יקום מהמקום בו הוא נמצא כל כמה חודשים עוד הורה שהורג את הילד שלו או עוד רצח כל יום תאונות דרכים...
זה לא נגמר אז איך אפשר לקום???
אפשר לנסות....תתחילי את!!!!אביהש
לכל המיאשים!!!בעזרת ה'!!
דבר ראשון זה פשוט מזעזע,אין דברים כאלה....
כל יום עוד מישו,זה עלול להיות מייאש...
 
אבל צריך לזכור:
אנחנו בעיצומו של הליך של גאולה!!!!
יש אנשים קדושים שצריכים ללכת קודם....
אנחנו לא צריכים להתייאש מזה אלה להתעצם...ולהבין!
אנחנו לא מבינים למה ובקושי איך
אבלח זה לא העסק שלנו כבר!!
זה חשבונות שמים!!
 
ב"ה לגאולה השלמה!!!!
בצפיה לבניין אריאל!
עצם הנפילה הוא הכוח לקימה.דניאלה .ד.
נפלנו -קמנו- ונתעודד ---> אז אחרי הנפילה תבוא הקימה ואז אחרי יבוא העידוד.
שנצליח להמשיך ולהתקדם בחיים בכל דבר שנרצה.
 
כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך ד' אור לי!
 
גם אם אהיה בחושך ד' הוא זה שיאיר לי ת'מצב, גם בחושך של הנפילה, הכאב והצער יש אור בקצה המנהרה.
 
 
"שבע יפול צדיק וקם"
מה בן אדם יחשוב על המשפט הזה?
הוא יחשוב שהצדיק גם שהוא נופל הוא קם ולכן הוא נקרא צדיק.
 לעומת הרשע שאם יפול לא יקום.. אותו אחד לא מבין שעצם זה שהאדם ההוא הצדיק קם מהנפילות שלו אז זה מה שעשה אותו צדיק.
 ולכן זכה בתואר צדיק!
התנאי לצמיחת הצדיק=הנפילה והקימה.
 
מלמדים אותנו שאין תיקון גדול יותר לנפילה מאשר עצם הקושי של הקימה מהנפילה.
ז"א הקושי של הלקום זה התיקון של הנפילה שלנו.
ע"י כך שקשה לאדם לקום אבל ממשיך להלחם ועוזב ת'רע זההתיקון והשלמות למרות שיפול עוד הרבה בחייו.
כי רק ע"י הנפילה אפשר לקום ולעלות יותר.
מי יתן ונצליח לקום תמיד ולא להשאר בבור.
 
ערב טוב לכולנו!
חברים,כל מי שמעודד עכשיו-זה לא הזמן.שיראל.
כן,מודיעים כזאת בשורת איוב,אז צריך לכאוב,ולבכות,ולהאנח,ולהאנק.
 
אח"כ אפשר לנסות לקום.לא עכשיו.
כאב לב עצום : (-Rעות-
בס"ד
 
במיוחד שההרוגים זה אברכים לכו תדעו כמה יתומים עכשיו נוספו לעמ"י
כבר נימאס לי להיות עצובה!!מעפר אני באה
מרב שיש הרבה הרוגים כל יום], נימאס! פשוט נימאס!!!!
אני כולי בוכה עכשיו!!!איל!לי
שיראל שמעי מה לעשות....אביהש
החיים כאלה...אין לך זמן לקלוט ת מה שקרה אתמו וקוראת הטרגיה של היום אם נהיה עסוקים בלבכות על כל בשורת איוב לא יהיה לנו זמן לחיות...
להנות לחייך להתקדם..
אין מה לעשות אין זמן לקלוט...לבכות..
צריך ישר לקום בזמנים כאלה ישר לחשוב מה הלאה..
 
די לפלסף.golani
אנשים נהרגים, זה עצוב, בוכים (מי שזה מתאים לו, אני לא בקטע) ואחרי זה ממשיכים.
כשאנשים נהרגים מצטערים כמה זמן וממשיכים, לא צריך "ישר לקום", תנו לחיים קצת לזרום ואל תכניסו פלסף מיותר.
סליחה אם הייתי "קשה" זו הדרך היחידה שלי להסביר את זה.
^^שיראל.
ואביה-משום מה זה נשמע לי סתם תירוץ של אנשים שלא מסוגלים להכיל כ"כ הרבה כאב,אז הם אומרים-קמים! לא נופלים! מתחזקים! וזאת אע"פ שהם בכלל לא נפלו ולא נשברו ואין להם ממה לקום.סליחה על ההאשמה הנוראית,ויפה שגולני ידע להגיד ש"הוא לא בקטע",חבל מאוד.
לא אמרתי להתעלם....אביהש
אמרתי שלא להגיד אני צריכה זמן כדי לקלוט לעכל ...מעכלים תוך כדי החיים..
 
תוך כדי  הליכה ...לא נעצרים ממשיכים נעצרים לרגע ואין מה לעשות צריך להמשיך לחיות...
 
ובכלל לא אמרתי שלא היה לי קשה! דווקא אני ממש לקחתי את זה יחסית קשה ....
ככה ש...אני רק אומרת שאי אפשר אחרי כל דבר להפסיק כי זה לא יגמר ....
 
הבנת??
 
 
 
 
 
לא אמרתי להפסיק.אמרתי שלא נכוןשיראל.
ולא טוב ישר להתעודד ולהמשיך הלאה..צריך את מעט זמן האבל הזה.
טומאתו היא שקרוסוג'וק
מה באמת כ"כ קשה לנו בתוכנו עם זה שמתים אם באמת אנו יודעים שהכל לטובה ובאמת הם שמחים וכו'
"מי שמכיר את המציאות הרוחנית מבין שהנשמה מתגברת כשהיא נפרדת ממגבלות הגוף" (עפ"י אורות הקודש)
המוות "טומאתו היא שקרו" אמר הרב קוק
 
אולי ה"מוות" הוא רק "בתוכנו"? במבט סוביקטיבי שלנו? אולי אם נשנה תפיסה גם המוות יעלם? יתכן? נשמע גדול עלינו? נשמע מוזר
 
אוביקטיבית הכל מושלם, רק משהו בתוכנו עושה לנו לא נעים כזה, זה "סוביקטיבי".
אולי קטע של "למה דווקא הם", או "מה הם אשמים" וכל מיני שאלות פנימיות סוביקטיביות למיניהם. זו האמת?
אנחנו יודעים בוודאות שזו האמת? מה עושות לנו מחשבות ורגשות כאלו? מה נהיה בלי מחשבות ורגשות כאלו?
אולי זה רק סוג של "חמץ" סוביקטיבי שמגיע עם הזמן ומחמיץ את העיסה?
 
הרי נגזר עלינו למות, על אדם וחווה...
 
אבל
יש גם תחיה, יש תיקון, אנחנו בזמן התחיה!
התחיה התחילה עם תחיית העולם כבר מעל 150 שנה, תחיית עם ישראל מעל 150 שנה (החל משנת הת"ר וכן בזוהר), הרבה "תחיות". בסוף זה גם יגיע לתחיות "פרטיות" יותר.
 
לכו תשמעו ילדים קטנים היום, איך הם צוחקים על מוות בבריאות נפשם, לפני שטעמו או שמעו את "דעת העולם", הטרגדיות, השקרים, ההמוניות וכו'
יתכן והם כבר לא ימותו?
יתכן ואנחנו כבר לא נמות?
האם זה תלוי בגורם חיצוני או בהחלטה אלוהית בלבד? או שמא יש כאן גם מהלך פנימי אלוהי?
 
לאדם וחווה נאמר "מכל עץ הגן אכול תאכל" - כולל עץ החיים (!) שאם אכלו היו חיים לעולם וגם אח"כ היו יכולים לאכול מעץ הדעת.
עץ הדעת הוא כשמו - הדעת, השכל, התפיסות שלנו, המוגבלות.
אבל יש משהו קודם לזה - עץ החיים, הנשמה האינסופית! היכולות האינסופיות שנמצאות כבר כאן בעולם בפוטנציאל.
 
עלינו להקדים את עץ החיים לעץ הדעת - את החיים האינסופיים של הנשמה (גם כשהיא בגוף כאחד!) לתפיסות השכליות המגבילות אותנו במובן זה או אחר.
 
יש גיל ביולוגי - בן כמה הגוף.
יש גיל כרונולוגי - כמה זמן עבר, סיבובי הגלגלים.
יש גיל פסיכולוגי, מנטאלי - באילו תפיסות אנו חיים, איך אנו תופסים את החיים, אוביקטיבית וסוביקטיבית
ויש עוד גיל:
גיל אלוהי!
הנשמה היא אלוהית, אינסופית. "ואכל וחי לעולם"! עץ החיים! גם במציאות הנמוכה! הרי זו התכלית!
וכי אכפת לה לנשמה כמה סיבובים עשתה השמש?! זה אפילו לא השמש, זה כדור הארץ מסתובב!
היא מעל הזמן והמקום! היא רק מתבטאת ומתגלה גם בזמן ומקום
אבל היא קדמה למושגים האלו ובאה לכאן להתגלות באחדות במושגים ארציים "דירה בתחתונים", לעשות מהארץ שמיים, כפי שאמר אחד האדמורים החשובים "השמיים שמיים לה' והארץ נתן לבני אדם" - השמיים הם כבר שמיים אבל הארץ ניתנה לבני אדם לעשות מהם שמיים!
לא "חייבים" להתנתק מהארץ כדי להגיע לשמיים. התכלית היא שמיים וארץ, שמיים בארץ...
 
ר' צדוק הכהן מלובלין כותב שמוות הוא כמו שינה עמוקה מאוד, כמו שחז"ל משווים בין שינה למיתה - ששינה זה 1 מ60 ממיתה, ז"א שמוות הוא שינה חזקה מאוד - פי 60 משינה רגילה. בטח כמה היו "מתים" לשינה כזו...  
אבל אולי אין צורך?
פשוט לקום מהתרדמה, תרדמת האנושות..
 
יש אמת, - אם נוסיף את הא' ל"מת" - הא' הא'לוהית, הא'ינסופית, הא'מיתית..
פשוט נגלה את עולם האמת כאן וכבר לא נצטרך להגיע לעולם אמת שאיננו "כאן"...
טוב, אולי זה לא כ"כ פשוט כפי שזה נשמע, אבל אפשרי, קמעא קמעא ומן השמיים יסייעו כמובן.
 
נקדים את "דעת אלהים" ל"דעת העולם" - העולם המעלים והמסתיר אמת אלוהית אינסופית דווקא כדי שנגלה אותה
 
חכם אחד אמר "הטרגדיה האנושית איננה המוות אלא מה שמת בתוכנו בחיים"
המוות "טומאתו היא שקרו" אמר הרב קוק והוסיף גם שמרבית אנשים חיים רק כדי לא למות ולא בשביל לחיות...
דווקא מהמקום שא"א להבין את המוות - שם נושקת הנשמה לדעה אלוהית אינסופית, לא סוביקטיבית ולא מוגבלת בהבנה שכלית. מקום של אי ידיעה בשכל הנברא, המצומצם. מקום של עץ החיים , של חיי עולם נטע בתוכנו! חלק אלוה ממעל ממש! של 'ידיעה' אינסופית "עד דלא ידע"...
 
"כתיב {ישעיה כה-ח} בלע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים וכתיב {ישעיה סה-כ} כי הנער בן מאה שנה ימות לא יהיה משם עוד עול ימים לא קשיא כאן בישראל (שיחיו לעולם כמו הפסוק הראשון) כאן בעובדי כוכבים (שימותו אחרי מאות שנים כמו הפסוק השני)" [סנהדרין צא:]
 
"ישראל קדמו לעולם" לישראל יש כוחות אלוהיים אינסופיים..
 
אז קדימה, באמת כבר מתנו מספיק "כי עליך הורגנו כל היום" "ונפשנו כעפר לכל תהיה"
הגיע הזמן לחיות! זה מה שנדרש, לא? אז אפילו נמסור את הנפש בשביל לחיות...
אמאל'הההה!!!! עצוב..נועוש=]]!!
חבר'ה!!!okey
עצוב עצוב-אבל זה צריך לעורר אותנו!! ה' מנער אותנו שנראה באיזה מצב אנחנו נמצאים.. כל האנשים היקרים האלה שמתים הם לא מתים סתם!! הרב אליהו והרב בן טוב לא מתו סתם מזיקנה..  וכנ"ל כל הרוגי התאונות דרכים וכו'.. הם מתים כדי לבטל גזרות מעמ"י!! צריך להתעורר!! אלול!! תשובה!!                                                    אני מקוה שמה שכתבתי יעזור לעצמי ולעוד כמה אנשים..
 
גולני,מעפר אני באה
אתה לא בוכה בגלל שהם חרדים נכון?!
 
 
 
 
(סליחה על הקטנוניות אבל הייתי חייבת...)
זו אני כתבתי בניק של אחותי^^^דוסית גאה!
וווווווואי קשה!!דוגריתת
אני ממש לא רוצה להיות במקום כל המשפחות האלה...
סליחה חבר'ה לא ממש הובנתידניאלה .ד.אחרונה

לכל אלו שחושבים ש- וואלה לי קל לדבר.. וקל להגיד אז מזה לא.

יהיו כאלה שלא ידעו איך לקום מהדברים האלו בכלל גם אחרי תקופה..

חבר'ה לא אמרתי לקום מיד צריך להתאבל זה ברור! ואין מה לחשוב ש"כנראה מי שרושם את זה אז הוא לא עבר את זה או שהוא לא יכול להתמודד"

זה ממש לא נכון.

אבל רשמתי את זה בכ"ז.. כי יש כאלו שצריכים ת'מידע הזה.

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Giniאחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך