בס"ד


"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום, והקללה אם לא תשמעו אל מצוות ה' אלוהיכם וסרתם מן הדרך..."

אמרו חז"ל בגמרא מסכת קידושין: "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, ואילו מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה" ככתוב "..את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוהיכם" היינו מספיק שתשמעו ותהייו נכונים ומוכנים לקיים את מצוות התורה, כבר אז תקבלו את הזכות כאילו עשיתם אותה גם אם לא הצלחתם לעשות אותה, שעצם הרעיון הוא השמיעה והכוונה לקיימה וכבר אז מקבלים שכר.
להבדיל בקללה הקב"ה הרחמן סובלני ונותן זמן לאדם להתחרט ולחזור בתשובה ככתוב "..והקללה אם לא תשמעו אל מצוות ה' וסרתם מהדרך".
לכן כמה אדם צריך לעבוד ולהתאמץ הן על טוהר מעשיו והן על טוהר כוונותיו כדי לדבוק בשם יתברך ככתוב בפרשתנו "אחרי אלוהיכם תלכו.. ובו תדבקון.." מסופר כי פעם נכנסו תלמידי האדמו"ר מגור ושאלו אותו ביראה, למה כתוב בפרשה "אחרי ה' אלוהיכם תלכו.."כי ידוע שבכל מקום שנאמר 'אחר' הכוונה לסמוך ולקרוב, ובכל מקום שכתוב 'אחרי' הכוונה מרוחק, והרי האדם צריך תמיד לשאוף ולרצות להיות מבחינת 'אחר', להיות קרוב וסמוך לקב"ה, ולא 'אחרי', מרוחק, השיב להם האדמו"ר מגור זכר צדיק וקדוש לברכה על דרכו הגדולה והמובהקת בחסידות: "בני, במידה שבה אנו רואים את עצמנו בחינת 'אחרי' היינו מורחקים מה' יתברך, ובה במידה יכולים אנו לזכות במצווה "ובו תדבקון" ככתוב בתהילים: "קרוב ה' לנשברי לב".
ומוסיף המגיד מקוז'ניץ זכר צדיק לברכה ואמור, מי שהוא שפל רוח ונמוך בעיני עצמו- זוכה ורואה רום מעלת עצמו ככתוב בתהילים: "רם ה' ושפל יראה היינו, אף שהוא יתברך רם, גבוה, ונישא, גבוה מעל כל הגבוהים- רואה ודואג לכל הצנועים.
לעומתו כתוב בהמשך הפסוק "..וגבוה ממרחק ידע" היינו מי שישב גבהות רוח והוא בעל גאווה- רחוק מלדעת את גדולתו של ה' יתברך, לפי ש"קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראו באמת".