עזרה דחופה-איך עוזרים לילד להתמודד עם אובדן של חבראחותו
 חבר של בננו, בן ה- 11 , נהרג הלילה.
איך עוזרים לו?
פונים לעזרה מקצועית, ולא לפורוםיהודיה מא"י
תוד על ה"השבתה" אבל אלי מישהו בכ"ז חווהאחותו
 עזרה מקצועית היא לא זמינה בד"כ , זה כבר משהו לטווח ארוך יותר. יש משהו במיידי?
*תודה * אוליאחותו
מתנצלתיהודיה מא"י
התגובה באמת לא נוסחה בצורה יפה.
אבל עדין, אני חושבת שעצות מהפורום עלולות לגרום נזק גדול מאוד. זה לא משהו שאפשר לשחק איתו. ובמצב כזה צריך להיות גורמים שיכולים לתת ייעוץ מיידי. 
אולי ער"ן? אולי יועצת של בית הספר (אפילו שחופש)?
לדבר איתו על זהאנונימי (פותח)
 איך הוא מרגיש, מה הוא חושב. "להוציא את זה החוצה" יחד איתו. אולי אפשר לכתוב ביומן או משהוא כזה על מה שקרה, זה עוזר להוציא טראומות.
אני לא חושבת שצריך ישר לרוץ לייעוץ מקצועיאנונימי (פותח)
לאמא יש הרבה יותר קשר עם הילד שלה וזה הרבה יותר הגיוני שהיא תדבר איתו מאשר איזו עו"ס. 
אני זוכרת בתור ילדה בגן שכשהגננת שלי נהרגה מה שהכיאנונימי (פותח)
עזר לי היה לדבר על זה עם אמא שלי. וגם כשחוויתי כל מיני טראומות- מה שעזר לי היה לכתוב על זה ולדבר. את מכירה את הילד שלך- תחשבי איזה ערוץ תקשורת מתאים לו. סליחה שהתגובה בהמשכים, כל פעם עולה לי עוד משהו.
טוב, היתה הפסקה מהעבודה בצהריםאחותו
 בבית שוחחנו על החבר הזה, מה הוא היה בשבילו, מה הוא לוקח ממנו בתור דוגמא, אילו מידות טובות אפשר ללמוד ממנו. שוחחנו על דוד המלך שבכלל נגזר לכתחילה שעליו לחיות רק 3 שנים כי זה סדר שהקב"ה ברא בעולמו ואנחנו לא מבינים למה , לעיתים הוא שולח מישהו לעולם הזה כדי לתקן משהו בעולם, להוסיף משהו חשוב ובזה שנלמד מעלה טובה מחר שנהרג בעצם נעזור לממש את הייעוד שלו ושלנו.
הוא רגוע יותר עכשיו . אם כי כשאחותו דברה איתו בחצר הבית (במקרה שמעתי) והציעה לו לעשות אלבום קטן ( כנראה זה מה שהיא היתה עושה אילו ח"ו...) הוא קרא בקול שהוא לא רוצה כי זה יגרום לו לזכור אותו כל הזמן והוא מעדיף לשכוח...  כי גם ככה קשה לו.  בשיחה זו לא התערבתי, מן הסתם זה עוד יעלה בהמשך.- אך זוכרים? והאם באמת ניתן לגמרי לשכוח?
עכשיו אנחנו מתלבטים לגבי ניחום אבלים . לי זה נראה חשוב. אשמח לדעתכן
לא יודעת, אף פעם לא הייתי בסיטואציה..אנונימי (פותח)
אולי תשאלי אותו אם הוא רוצה.. 
עזרה ממנוסה ומקצועית- ושיהיה רק בשמחותפפריקה--
יפה מאוד שבכלל את מודעת לכך שאפשר וצריך לעזור.
הרבה מאוד הורים משאירים את העבודה לאיש מקצוע או לצוות מומחה בביה"ס, אז זהו- שיש לשם הרבה מה לעשות- בנוסף לכל אלה.
- תהיו שם בשבילו, תקשיבו לסיפורים שיחזרו 100000 פעמים, לשאלות פשוטות ומוזרות כאחד, תענו בפשטות על מה שאת יודעים, תעדנו את הדיווחים מהתקשורת ותתנו לו לכאוב.
- תעדכנו אותו בכל מה שידוע לכם שנעשה ע"מ שסיפורים כמו אלו לא ישנו, לדוגמא: תרופה חדשה לחולי, כריתת כל העצים ביערות, הצבת מחסומים וכד'- תלוי כמובן בסיטואציה.
- תמצאו פינה לקשר בריא עם החבר- לימוד לעלוי נשמת, תרומת ספרים וכתיבה עליהם לע"נ, עזרה במשך תקופה לאחים שלו או כל דבר שתעלו בהתאם ליכולות וכשרונות ילדכם.
- כמובן- פנו לאיש מקצוע שיתן לכם עוד נקודות לתשומת לב התלויות מאוד בסיטואציה האנדבדואלית שלכם. לפעמים ילדים מפתחים חרדה (וגם מבוגרים), לפעמים הם נוטלים אשמה- אלוקים יודע על מה, לפעמים האבל לא מעובד כראוי ואז התסבוכת עולה מתיישו על השטח בגיל בוגר.
 
שתדעו תמיד שמחה! 
וכמובן- אמונה אמונה ואמונה!פפריקה--
"כל מה שה' עושה הכל לטובה" ואין לנו שבריר מושג והבנה בפאזל הענק שלו יתברך.
 
 
קודם כל ולפני הכל נותנים לויהודית פוגל
לדבר והרבה ולהוציא את כל מה שמעיק עליו: הלם, צער, געגועים, פחד, כעס ועוד. פשוט לבטא את כל מה שהוא מרגיש, בלי לאמר יותר מידי דברים כמו הכל משמים ועוד, כי את זה הוא יודע ומאמין.  אם הוא לא מדבר אפשר לנסות ולדובב אותו בעינות דרך שאלות כמו: מה חשבת ברגע ששמעת את הבשורה? מה הרגשת? מה אפשר לעשות כדי שתרגיש יותר טוב? מה אתה חושב ויכול לעשות לעילוי נשמתו? שאלות פתוחות שעשויות לגרום לילד לשחרר את החרדות והלחצים שהוא מרגיש. אבל בד"כ ילדים יותר חזקים ממה שאנחנו  חושבים, ובד"כ מגיבים בסדר. עם זאת יש להיות ערים לתופעה של תגובה מאוחרת, כאילו קרוב לזמן ההתרחשות "הכל בסדר" ואח"כ תיתכן תגובה של פוסט טראומה. שיהיו בשו"ט.
ומה איתי?אמא ל-5
נראה לי שילד במצב כזה חושב, מה איתי? האם כל אדם מת באיזה שהוא שלב בחיים? גם אני אמות?
ההבנה של- איפה האדם הזה עכשיו? ורק כעבור זמן- רואים שהמצב הזה ממשיך והילד לא חוזר וכאן נופל האסימון והפחד גובר.
 
מציעה לאפשר לו לספר ולדבר ולעשות דברים שעושים בד"כ בזמן אבלות/מוות. לנחם אבלים אולי בסוף השבעה וכשיש מעט אנשים, אולי.
לקרוא תהילים לע"נ , לדבר עם ה'. לכתוב לו מכתב- לחבר.
 
ה' יהיה עימכם
פעם שמעתי שאומרים שאחים יכולים להסביר ולענות הכיshilo30

טוב

 

אם יש אחים גדולים אחריאיים ורציניים הם יעשו את זה הכי טוב- בכל זאת הם מדברים בשפת אותו הדור

 

אם לא אז אולי בן דוד קרוב אולי יכול לשמש לתפקיד או משהו מהשפחה

 

שאף אחד לא ידע צער כזה

 

מהמצפה לישועות שילה

סלליחה, ראיתי רק עכשיוד.אחרונה

ובכל זאת אגיב בעז"ה, שלא יהיה צורך יותר.

א. לשמוע אותו, לשאול מה קרה, לדובב: מה שמעת בדיוק, להתענין באמיתיות, בהשתתפות. בגילאים מסויימים כדאי לבקש לצייר מה בדיוק קרה.

ב. להסביר איך שבדרך כלל זה לא קורה (איך נזהרים וכו' - להרחיק את הפחד על עצמו).

ג. לשמוע על החבר - איזה ילד הוא היה.

ד. להסביר שילד כזה - עוד לא בר מצוה - מצד אחד זה נורא שעוד לא הגיע לגיל מצוות מצד שני - אין לו עבירות, הוא אצל ה', מלמד זכות על המשפחה, מתפלל בשבילם. כמובן, אנחנו רוצים להאריך ימים, להוסיף זכויות. אבל לפעמים - במקרים חריגים - יש חשבונות מיוחדים של הקב"ה למה מישהו הסתלק כל כך מהר (אפשר לספר את הסיפור הידוע המיוחס לבעש"ט, על משפחה שבירך אותם בילד, וכשהתלוננו אחרי שנפטר בן שנתיים - סיפר להם על צדיק גמור שעד גיל שנתיים גדל אצל גויה, ונשלחה נשמתו לשנתיים לעולם כדי לתקן את זה בלבד..).  עם זה, ברור שאנחנו צריכים כמה שיותר להיזהר בדרכים, לעשות את שלנו.  לפעמים הזכות הזו של זהירות במצוות ונשמרתם לנפשותיכם - היא בעצמה מוסיפה זכות, נוסף על עצם הזהירות, ומצילה את האדם.

ה. לדבר על המשפחה של הילד - כמה קשה להם. צריך להתפלל לה' שיתן להם כח להתגבר ולהתחזק (זה גם גורם לילד שיחשוב כעת גם על אחרים). להציע לו שיכתוב להם מכתב, או נכתוב ביחד - או ציור, לפי הילד.

ו. כעת - מה אנחנו יכולים לעשות לטובתו: אולי בחדש הקרוב (לא יותר, שלא להטביע בו את הנושא יותר מדי) תלמד משניות לזכרו. 

להציע, "כבדרך אגב", אם זה יעסיק אותך - אתה יכול לבוא לדבר איתי מתי שאתה רוצה.

להרבות (בלי קשר ישיר או תלות ישירה בנושא כמובן) חום, אהבה, שמחה עדינה.

מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...