חבר של בננו, בן ה- 11 , נהרג הלילה.
איך עוזרים לו?
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
עזרה דחופה-איך עוזרים לילד להתמודד עם אובדן של חבראחותו
פונים לעזרה מקצועית, ולא לפורוםיהודיה מא"י
תוד על ה"השבתה" אבל אלי מישהו בכ"ז חווהאחותו
עזרה מקצועית היא לא זמינה בד"כ , זה כבר משהו לטווח ארוך יותר. יש משהו במיידי?
*תודה * אוליאחותו
מתנצלתיהודיה מא"י
התגובה באמת לא נוסחה בצורה יפה.
אבל עדין, אני חושבת שעצות מהפורום עלולות לגרום נזק גדול מאוד. זה לא משהו שאפשר לשחק איתו. ובמצב כזה צריך להיות גורמים שיכולים לתת ייעוץ מיידי.
אולי ער"ן? אולי יועצת של בית הספר (אפילו שחופש)?
טוב, היתה הפסקה מהעבודה בצהריםאחותו
בבית שוחחנו על החבר הזה, מה הוא היה בשבילו, מה הוא לוקח ממנו בתור דוגמא, אילו מידות טובות אפשר ללמוד ממנו. שוחחנו על דוד המלך שבכלל נגזר לכתחילה שעליו לחיות רק 3 שנים כי זה סדר שהקב"ה ברא בעולמו ואנחנו לא מבינים למה , לעיתים הוא שולח מישהו לעולם הזה כדי לתקן משהו בעולם, להוסיף משהו חשוב ובזה שנלמד מעלה טובה מחר שנהרג בעצם נעזור לממש את הייעוד שלו ושלנו.
הוא רגוע יותר עכשיו . אם כי כשאחותו דברה איתו בחצר הבית (במקרה שמעתי) והציעה לו לעשות אלבום קטן ( כנראה זה מה שהיא היתה עושה אילו ח"ו...) הוא קרא בקול שהוא לא רוצה כי זה יגרום לו לזכור אותו כל הזמן והוא מעדיף לשכוח... כי גם ככה קשה לו. בשיחה זו לא התערבתי, מן הסתם זה עוד יעלה בהמשך.- אך זוכרים? והאם באמת ניתן לגמרי לשכוח?
עכשיו אנחנו מתלבטים לגבי ניחום אבלים . לי זה נראה חשוב. אשמח לדעתכן
עזרה ממנוסה ומקצועית- ושיהיה רק בשמחותפפריקה--
יפה מאוד שבכלל את מודעת לכך שאפשר וצריך לעזור.
הרבה מאוד הורים משאירים את העבודה לאיש מקצוע או לצוות מומחה בביה"ס, אז זהו- שיש לשם הרבה מה לעשות- בנוסף לכל אלה.
- תהיו שם בשבילו, תקשיבו לסיפורים שיחזרו 100000 פעמים, לשאלות פשוטות ומוזרות כאחד, תענו בפשטות על מה שאת יודעים, תעדנו את הדיווחים מהתקשורת ותתנו לו לכאוב.
- תעדכנו אותו בכל מה שידוע לכם שנעשה ע"מ שסיפורים כמו אלו לא ישנו, לדוגמא: תרופה חדשה לחולי, כריתת כל העצים ביערות, הצבת מחסומים וכד'- תלוי כמובן בסיטואציה.
- תמצאו פינה לקשר בריא עם החבר- לימוד לעלוי נשמת, תרומת ספרים וכתיבה עליהם לע"נ, עזרה במשך תקופה לאחים שלו או כל דבר שתעלו בהתאם ליכולות וכשרונות ילדכם.
- כמובן- פנו לאיש מקצוע שיתן לכם עוד נקודות לתשומת לב התלויות מאוד בסיטואציה האנדבדואלית שלכם. לפעמים ילדים מפתחים חרדה (וגם מבוגרים), לפעמים הם נוטלים אשמה- אלוקים יודע על מה, לפעמים האבל לא מעובד כראוי ואז התסבוכת עולה מתיישו על השטח בגיל בוגר.
שתדעו תמיד שמחה!
וכמובן- אמונה אמונה ואמונה!פפריקה--
"כל מה שה' עושה הכל לטובה" ואין לנו שבריר מושג והבנה בפאזל הענק שלו יתברך.
קודם כל ולפני הכל נותנים לויהודית פוגל
לדבר והרבה ולהוציא את כל מה שמעיק עליו: הלם, צער, געגועים, פחד, כעס ועוד. פשוט לבטא את כל מה שהוא מרגיש, בלי לאמר יותר מידי דברים כמו הכל משמים ועוד, כי את זה הוא יודע ומאמין. אם הוא לא מדבר אפשר לנסות ולדובב אותו בעינות דרך שאלות כמו: מה חשבת ברגע ששמעת את הבשורה? מה הרגשת? מה אפשר לעשות כדי שתרגיש יותר טוב? מה אתה חושב ויכול לעשות לעילוי נשמתו? שאלות פתוחות שעשויות לגרום לילד לשחרר את החרדות והלחצים שהוא מרגיש. אבל בד"כ ילדים יותר חזקים ממה שאנחנו חושבים, ובד"כ מגיבים בסדר. עם זאת יש להיות ערים לתופעה של תגובה מאוחרת, כאילו קרוב לזמן ההתרחשות "הכל בסדר" ואח"כ תיתכן תגובה של פוסט טראומה. שיהיו בשו"ט.
ומה איתי?אמא ל-5
נראה לי שילד במצב כזה חושב, מה איתי? האם כל אדם מת באיזה שהוא שלב בחיים? גם אני אמות?
ההבנה של- איפה האדם הזה עכשיו? ורק כעבור זמן- רואים שהמצב הזה ממשיך והילד לא חוזר וכאן נופל האסימון והפחד גובר.
מציעה לאפשר לו לספר ולדבר ולעשות דברים שעושים בד"כ בזמן אבלות/מוות. לנחם אבלים אולי בסוף השבעה וכשיש מעט אנשים, אולי.
לקרוא תהילים לע"נ , לדבר עם ה'. לכתוב לו מכתב- לחבר.
ה' יהיה עימכם
פעם שמעתי שאומרים שאחים יכולים להסביר ולענות הכיshilo30
טוב
אם יש אחים גדולים אחריאיים ורציניים הם יעשו את זה הכי טוב- בכל זאת הם מדברים בשפת אותו הדור
אם לא אז אולי בן דוד קרוב אולי יכול לשמש לתפקיד או משהו מהשפחה
שאף אחד לא ידע צער כזה
מהמצפה לישועות שילה
סלליחה, ראיתי רק עכשיוד.אחרונה
ובכל זאת אגיב בעז"ה, שלא יהיה צורך יותר.
א. לשמוע אותו, לשאול מה קרה, לדובב: מה שמעת בדיוק, להתענין באמיתיות, בהשתתפות. בגילאים מסויימים כדאי לבקש לצייר מה בדיוק קרה.
ב. להסביר איך שבדרך כלל זה לא קורה (איך נזהרים וכו' - להרחיק את הפחד על עצמו).
ג. לשמוע על החבר - איזה ילד הוא היה.
ד. להסביר שילד כזה - עוד לא בר מצוה - מצד אחד זה נורא שעוד לא הגיע לגיל מצוות מצד שני - אין לו עבירות, הוא אצל ה', מלמד זכות על המשפחה, מתפלל בשבילם. כמובן, אנחנו רוצים להאריך ימים, להוסיף זכויות. אבל לפעמים - במקרים חריגים - יש חשבונות מיוחדים של הקב"ה למה מישהו הסתלק כל כך מהר (אפשר לספר את הסיפור הידוע המיוחס לבעש"ט, על משפחה שבירך אותם בילד, וכשהתלוננו אחרי שנפטר בן שנתיים - סיפר להם על צדיק גמור שעד גיל שנתיים גדל אצל גויה, ונשלחה נשמתו לשנתיים לעולם כדי לתקן את זה בלבד..). עם זה, ברור שאנחנו צריכים כמה שיותר להיזהר בדרכים, לעשות את שלנו. לפעמים הזכות הזו של זהירות במצוות ונשמרתם לנפשותיכם - היא בעצמה מוסיפה זכות, נוסף על עצם הזהירות, ומצילה את האדם.
ה. לדבר על המשפחה של הילד - כמה קשה להם. צריך להתפלל לה' שיתן להם כח להתגבר ולהתחזק (זה גם גורם לילד שיחשוב כעת גם על אחרים). להציע לו שיכתוב להם מכתב, או נכתוב ביחד - או ציור, לפי הילד.
ו. כעת - מה אנחנו יכולים לעשות לטובתו: אולי בחדש הקרוב (לא יותר, שלא להטביע בו את הנושא יותר מדי) תלמד משניות לזכרו.
להציע, "כבדרך אגב", אם זה יעסיק אותך - אתה יכול לבוא לדבר איתי מתי שאתה רוצה.
להרבות (בלי קשר ישיר או תלות ישירה בנושא כמובן) חום, אהבה, שמחה עדינה.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי? הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין.
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
אפשר לשתף את הגננתמענין
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
הוא יודענהג ותיק
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
בוודאיאריק מהדרום
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות