נראלי כדי להתנגד למשו, וכדי להעביר עליו ביקורת-צריך קודם כל להציג את הדבר שלו אתה מתנגד, לפחות בקווים כללים...

לשאול פה על רמת נקיות.

כל אחד חושב לפי הרמה הדתית שלו!

אני לא חושבת שזה כ"כ שווה פה משו.. אני בטוחה שיש כאלה שיתנגדו אבל אמרתי את דעתי!

כל אחד לפי רמת..

שהנפש, בלי ספרות ראוייה, מנוונת.

אדם שלא צורך תרבות איכותית הוא אדם פחות עמוק, לא סתם הרמב"ם והר קוק הגיעו למה שהגיעו - הם קראו פילוספיה והשתמשו בה בשביל אישיותם ולימודם.

ולא בטוח שאנחנו יודעים למה נכון להחשף ובאיזו דרך.

ואם כבר הזכרת אותם - אז כן, יש גם ספרות יהודית עמוקה מאד-מאד.

ולהיות אנשים גדולים, עמוקים, רחבים ותרבותיים.

אני לא אומר מה לקרוא מה לא לקרוא, מה שאני מרשה לעצמי זה עניין אחד אבל צריך לזכור גם את זה.

בקברם, למקרא דבריך!!!

אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תראו!!!

הרמב"ם קצת יותר רחוק מאיתנו בזמן, ולכן נראה לי מגוחך להביא ממנו ראיה כלשהי לתקופתנו אנו, שהקשר בינה לבין תקופת הרמב"ם, קלוש ומטה.מה שהתאים אז- לא מתאים כיום כהנהגה.

אבל האם ידוע לך שהרב קוק היה קנאי

שמעת על זה פעם

כל דבר שנדף ממנו נצרות היה משוקץ בעיניו... תקרא קצת, תרחיב קצת את האופקים לפני שאתה מדבר על קדושי עליון, במטרה להביא מהם ראיה ל'צורך'(!!!) בקריאת ספרות לא ראויה!!

(ואני לא מדברת על עצמי, אבל אני לא אביא מעצמי ראיה למה צריך לקרוא ומה לא. זו בהחלט שאלה שתלויה באדם עצמו מהרבה בחינות, רמה רוחנית, רוח והפסד,קריאה לעומת סרטים כתחליף ועוד ועוד)

את האופקים...(בציניות כמובן)

בלי ספק, קריאת ספרים כמו הארי פוטר/צופן דה ונצ'י/שומרת אחותי/אחוות הטבעות וכד' מאאאד מרוממת את רוח האדם באשר הוא אדם...

תן לי שם של ספר אחד שקראת והוא 'רומם' אותך...אני כמהה לדעת...

הארי פוטר ושר הטבעות רוממו אותי, בהחלט, לא ברמות מדהימות אבל קידמו אותי.

ומה עם סיפרות יפה? עמוס עוז ושות'? יש בעייה של נקיות אבל פה צריך להכניס את השיקול - איזה בני אדם נהיה אם לא נקרא ספרות יפה, שאלה שרבנים ואנשי חינוך צריכים לדון בה.

יש הגדה מאוד ברורה מה מותר ומה אסור לקרוא בקשר לנצרות, לא על זה דיברתי.

וק"ו שלא הרמב"ם...

וכנ"ל לגבי עמוס עוז (שר"י) ודומיו...

מה ההשוואה בכלל בין פילוסופיה ו'חכמות' לכל הסיפרות מהסוג הזה

איזה בן אדם תהיה אם לא תקרא את כל הנ"ל,

אולי

אולי

אולי

אולי

תגדל להיות הח"ח

החזו"א

הרב קוק

ר' יוסף חיים זוננפלד

הרב פרנק

ועוד כמה...

אולי

(יש עוד כמה תנאים אבל הם לא קשורים לעניין)

אם אתה קוראף אין לך שום צ'אנס להיות אחד שדומה למישהו מהנ"ל.אין.

שלא לכולם יש את אותה השפעה.

אני לא מאמינה שהארי פוטר רומם את נפש של מישהו, הוא ספר חכם, מצחיק, פותח את הראש לדמיון שאין לו סוף ואלו המעלות שלו.

הזכירו פה את עלובי החיים שזה ספר מאד מאד מרומם. הוא אמנם נוצרי, אבל זה לא קשה לעשות הפרדה. אני בטוחה שחסידי אומות העולם קראו בילדותם ספרות מהסוג הזה.

אני לא בטוחה במה שאת אומרת, שאין שום צאנס וכו'. מי שפותח את האופקים שלו בזהירות לפי הכרותו עם עצמו יכול להמשיך להיות יהודי טוב ומעולה, ואפילו רב גדול וצדיק אם הוא רוצה. 

מקס' ניתן ללמוד ולעורר את המחשבה מספר כמו עלובי החיים, עם כל היותו יצירה נפלאה

"חכם, מצחיק, פותח את הנפש לדמיון"

ובזה הוא קידם אותי.

בגלל שהשתמשו פה במושג "רומם" אז השתמשתי בו, אבל לעצם העניין: הוא קידם אותי, לא המון, קצת, אבל גם זה משהו.

לעומת זאת המעט של הספרות האיכותית (הרב סבתו, "פה ושם בארץ ישראל") רוממו אותי בהחלט.

אם את לא התרוממת מספר,זה לא אומר שמישהו אחר לא יכול להתרומם ממנו. גם אם הההגדרות שלכם להתרוממות הן אותן הגדרות, את צריכה להבין שכל אדם מתרומם מדברים אחרים. אם אני מבינה אתכם, והתרוממות זה התקדמות כלשהי, תובנות שמקרבות אדם לאהבת ה' ולתורה, זה יכול לבוא מכל דבר. אדם יכול ללמוד דברי כפירה ולהתרומם מזה. וכן,אפשר להתרומם גם מספר כמו הארי פוטר, ואשריו שהוא הגיע למקום כזה,לקרוא ספר פשוט ולקבל ממנו דברים שיקדמו אותו וירוממו אותו.
[לענ"ד ראוי מאוד להתנצל בפני גולני על האמירה של "אם זה מה שרומם אותך לעולם לא תהיה כמו הרב קוק". זה שאת לא התרוממת מזה ואת חושבת שאלו דברי הבל- לגיטימי, אבל למה לזלזל?]

מאז שחרב בית המקדש הנבואה ניתנה לקטנים ולשוטים.

---

תודה על ההדגמה המדוייקת של המשפט.

בי.

אני כזה, טוב - צריך לברר על הספרים האלה אולי הם יפים..

חח סתם סתם..

בכללי את צודקת.. שספרים שיש בהם שפה מלוכלכת או הרבה סיטואציות מלוכלכות - זה מוריד...

(לא שאני צדיקה בזה..)

ובכל זאת - לא כל ספר אמור להביא אותי לידי התעלות רוחנית, זה יכול להיות סתם לשם הנאה..

כמו ללכת עם חברות לגלידה,

וכמו ללכת ללונה פארק עם המשפחה.

וכמו וכו'..

אז לדוגמא ספרים כמו הארי פוטר, שהספרים הראשונים ממש נקיים וגם האחרונים נקיים לדעתי, אבל זה באמת עניין אישי, כאילו לוידת אם גם אתם תחשבו ככה..

ואני לא חושבת שהארי פוטר מעביר מסרים שליליים! (סורי שאני נצמדת לספר הזה, זו דוגמא..)

יש מסרים ענקיים של כוח האהבה ונאמנות והקרבה למען הכלל..

תצחקו, אני רצינית

וגם אם אין מסרים, לא מצאתי מסרים שליליים...

וגם לדוגמא הספר "עלובי החיים", הוא אומנם מציג את ההגמון של הנוצרים באור הכי חיובי שיכוליות.. ותכל'ס, אף אחד לא מתכחש לעובדה שיש הגמונים שמתנהגים טוב עם בני אדם! אבל כל הדרך שלהם היא פשוט סילוף של התורה..

ושאר הספר - פשוט עלילה מרתקת..

מסרים? - לא לשפוט אדם לפי מראה חיצוני, לתת לכל אדם הזמנות שניה ולהאמין בו..

ונהנתי ממנו מאד..

אז מה רע

אבל מעביר גם המון מסרים חיוביים...
אבל אני באמת שלי בתור אדם פשוט שלא יכול להבחין בכל דבר נוצרי שמחלחל לו למוח ובטח שלא יכול לרסן את עצמו ולעשות הפרדה כי אני סקרנית מטבעי ויש דברים מאוד קוסמים שהם ממש לאיהודים ולא נכונים לנשמה שלנו. לכן אני באמת חושבת שצריך להימנע מלקרוא ספרים שעלול להיות בהם השפעה שלילית או השפעה לא יהודית. וכן יש הרבה ספרים יהודיים מאוד טובים ויפים, איכותיים ולא הרסניים כמו כלמיני ספרים של גויים למיניהם.

הנוצריים. זה לא  אומר שהוא "מאוד נוצרי"

אין לו שום מסר נוצרי.. אז מה הבעיה?..

מילה במילה חחח

כאילו היתה לכם איזה הארה או מה?..

זה אומר שהם העלו אותנו וקידמו אותנו  מבחינה כלשהי, בצורה זו או אחרת.

השאלה אם ההתקדמות הזאת שווה את זה, כי יכול להיות שהקריאה גם מורידה אותנו בבחינות אחרות, ומשפיעה עלינו לרעה.

בס"ד

זה ממש תלוי בערכים, ניסיון חיים, תרבות, סביבה, וכו...

נגיד אני אם בספר יש מלא קללות אבל אין תאורים של משהו לא צנוע (משהו לא צנוע לדעתי..) זה יחשב בעיניי לספר נקי. או "השחר מפציע" (דמדומים 4)-אנשים טוענים שזה ספר לא צנוע, לדעתי הוא נקי.

הספרים של רונית לוינשטיין מלץ נהדרים

אני מבטיחה שאני לא זקנה, אבל דבורה עומר - וואו.

אוּרי גם ספר מהמם. לא זוכרת במדויק את התוכן, אבל קראתי אותו בגיל מאוד צעיר (בהמלצת אמא), אז מניחה שסבבה.

הספר "אניגמה" זכור לי כמעניין ממש.

אם הנוער מעוניין בספרי פנטזיה, יש סדרה חדשה יחסית ונהדרת- שומרת הערים האבודות

הספר "פלא" (על ילד עם תסמונת כמו של מלאכי, או בסגנון)

ג' ד סלינג'ר אם רוצים משהו עם קצת פילוסופיה

גם הרוקי מרוקמי (לא מת עליו אבל שיהיה)

פול אוסטר חלק - מר ורטיגו, מוסיקת המקרה, טרילוגיה ניו יורקית

מילן קונדרה (הקלות הבלתי נסבלת של הקיום)

צרויה שלו אולי "כאב"

רוברט היינליין גר בארץ נכריה

צלה של הרוח קרלוס רואיס סאפון

ההסטוריה הסודית דונה טארט

חיפשה לנוער ויחסית נקי

לא חושבת שעונה על ההגדרה

אני לא יודע מה כללי המילון כאן ומה ההבדל בין נקי, ללא חשש של כלום, סטרילי וסבבה יחסית.

לדעתי הם מוגדרים בכל מקום כספרי נוער איכותיים. זה שיש שם קטע אחד שהוא אגב לב לבו של הסיפור ואי אפשר בלעדיו בשביל להבין את גודל העוצמה שם זה בדיוק העניין.

לגבי הרוקי לא בטוח שאני יודע למה הכוונה

איזה סגנון?

אל תיגע בזמיר, הרפר לי

לבדו ימות אדם, דויד....

אם את אוהבת בעלי חיים:

ג'יימס הריוט - כל ספריו

ג'ראלד דארל - היער השיכור

חברברי הסוואנה.  עוד ספר על איסוף באוסטרליה וזהו!

מסע קונטיקי, תור היידרגל

אינדיורנס

על איזה גיל מדובר בעצם? יהיה יותר קל לדייק.

ומה את אוהבת לקרוא. 

קוראים את הספר עם מילון ארמי-עברי ומילון למושגים במשנה וכד' (אם יש..)

ספר מקסים לנוער וגם למבוגרים. מאוד אהבתי.

ליאור אנגלמן(לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו, סולם גנבים-אחד הספרים הכי טובים שקיימים בעולם הזה!!)

אורנה בורדמן (מלכה בעל כורחה, בודדה במערכה וכו') מספרים על תקופות היסטוריות יהודיות כמו מגילת אסתר בתקופת המכבים מנקודת מבט של אישה שהייתה שם, לדעתי מהמםםם

שלם יותר מלב שבור של אבי רק והודיה בונו, מאוד אהבתי...

חיים אקשטיין (סודות בין הסמטאות וכו') לדעתי יותר ילדותי מהשאר אבל אנלא יודעת לאיזה גילאים אז....

לאידעת למה את נגד ספרים חרדים אבל המסע אל קצה הארץ של דבורי רנד היה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בחיים, קצת הסטוריה אבל הסיפור מהמםם ושווה את זה...

אני מדייקת יותר(: לגיל 17, אוהבת רומנים היסטוריים פרוזה והכלל פשוט שיהיה כיף לקרוא אותו שיהיה מעניין ומרגש ובשפה פשוטה.. ושיהיה יחסית נקי 

אם יש לכם עוד המלצות אני ממש ישמח(:

אבל כבר קראתי את כולם🤭וגם קראתי את כל אורנה בודרמן

פשוט ניסיתי המון ספרים חרדים ופחות אהבתי את הסגנון

יאו אבל נשמע ספר יפה מה שהמלצת אולי אני ינסה

ואם את פתוחה לזה-תנסי גם ספרים של רותי קפלר, אני קראתי את "אנוכי מבקש" ואהבתי מאוד...

יש גם שני ספרים מדהימים של אבישג צרחי, עד אחרי הנצח ומכאן ועד הנצח, עד אחרי הנצח קצת פחות נקי אבל מהמם ומכאן ומכאן ועד הנצח זה כאילו ספר המשך שלו, את תביני גם בלי לקרוא את הראשון אבל לדעתי כדאי לך לנסות גם את הראשון כי ככה יותר תביני וגם הוא יפיפה... אני קראתי קודם את הראשון והאמת שהוא גרם לי כאילו גם יותר להנות מהשני, לאידעת איך להסביר אבל מציעה לך לנסות, מקסימום-תדלגי על חלקים או משו.....

וואו, למה? זה אחד הספרים הכי הכי הכי טובים שקראתי!!!

למה לא אהבת?

בדיבורים וכו', לא הרגשתי עומק בספר; הפסקתי די מהתחלה.

אותו ספר,  אפשר לכתוב אחרת. 

עומק😅

לדעתי זה אחד הספרים הכי יפים, מרגשים ומלמדים שיש, בלי קשר לצורת הכתיבה המיוחדת...

ממליצה גם לך לנסות שוב לקרוא אותו אבל כמובן שזו בחירה שלך ואם לא מתאים לך-ברור שלא אכריח🤷😅

– "לב של דיו"

לנוער יותר צעיר לדעתי? אבל לא יודע, קראתי את הספר בערך 10 פעמים לפחות נראה לי אני יכול לדקלם בעל־פה. מאוד חמוד.

– "והיום איננו כלה" קריאה חובה

– טרילוגיית ארתור של קווין קרוסלי הולנד

(למען האמת קראתי רק את 2 הספרים הראשונים כי לא הצלחתי להשיג את השלישי אבל ממש מגניב) נראה שהספיקו לתרגם את הספר הראשון לעברית

– יומנו של חתול נודד (בדיעבד קצת קיטש אבל נהניתי מאוד בפעמיים הראשונות שקראתי)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

עכשיו את אקונין. רק בהתחלה.  הומור. ציני.  נראה לי שונה מספרי מתח אחרים.

לא כל כך נקי.

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

א. אף אחד לא ענה על השאלה אם מתאים לכם ספרים מהספריה הציבורית הרגילה. 

ב. מכיוון שאני רואה שיש כאן מגיבים ממש צעירים; אמנם הספרים בדרך כלל די

    די  נקיים, אבל לא בטוח שמתאימים לגילאים צעירים (16.....) ואני לא רוצה

    להיות המקלקלת..... יש מספיק על מה לעשות תשובה.

מחולקת לפי קטיגוריות. אבל.....היא נעלמה! לא יודעת לאן...!

כלומר, אולי, לא יודע אם אוהב.

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.