נשואה + 3 ואוהבת לקרוא...

אנא ק-ל, איך יכולת לקרוא רק ת'התחלה? להרגשתי זה כמו מחלה בלי תרופה או שאלה בלי תשובה.

אבל, כנראה שכל אחד אוהב משהו אחר.

אהבתי את מקימי מאד.

ולדעתי הוא אחלה ספר.

דילגתי על מלא קטעים שהיא מסבירה את התהליך של החזרה בתשובה ועל השיעורים שהיא שומעת כי זה היה ממש משעמם..=]]

קראתי דברים של רבנים שאמרו שלדתיים - לא טוב לקרוא את הספר הזה.ועכשיו אני גם רואה למה..רובכם אמרתם שהחלק על החזרה בתשובה משעמם וחלק גם דילגו עליו..מה שאומר שהם קראו רק על הזבל שיש בעולם החילוני [ש..מה לעשות..זה מעניין..]..כנראה לכן הרבנים אמרו לא לקרוא את זה - כי ממילא זה לא יועיל לדתיים וסתם יחשוף אותם לכל הזבל ששם..לעומתם חילוניים שיקראו - מעולה! - כי זה עוזר.מה שלדתיים 'חופר' - להם מלמד! והזבל לא ממש נורא להם..כי הם ממילא שם.מקווה שהובנתי..

ולא שעמם בכללל...

לא ראתי שם שום דבר חוץ מתיאור נטו מה עבר עליה. בלי כוונות נסתרות להחזיר בתשובה כל מי שקורא את זה.

שאתה מסתכל על השינוי שהיא עוברת אתה אומר- ואלה, אם ככה נראים חוזרים בתשובה, למה לי?

בחלק הראשון היא מלאת רגש, מצחיקה, קלילה, וכו'- אמנם עצובה וזה, וחסר לה משהו, אבל לכולנו חסר.

ואז בחלק השני היא פתאום נהיית כבדה שמתבטלת ומשתפכת עמודים שלמים על ר' נחמן.

זה גורם לך להרגיש 'אופס'.

תלוי איפה הוא נמצא.

אני דווקא בחלק הראשון סבלתי מאד, אפילו שהוא היותר קליל. ואת החלק של החזרה בתשובה אהבתי.

אולי הפוך. זה תלוי בהמון דברים.

עכשיו הבנתי למה לא אהבתי את החלק הראשון, לא החילוניות לכשעצמה כל כך הפריעה לי, אלא בעיקר חיי החברה שלהם. לחלוק דירה אחת עם המון אנשים, בנים ובנות, הסיוט.

יש לה סגנון כתיבה מיוחד במיוחד!!

והוא נתן לי המון רוחנית..

קצת..

בכללי נהינתי ממנו אבל קצת היה לי קשה להתחבר לספר..

אני חושבת עכשיו כשאני מנסה להזכר בספר שגם לי היה קצת כבד הקטע של החזרה בתשובה..

בא מנק' מבט כפולה- הצד החילוני על כל קשייו וכיעורו העמוק (בעיקר צד התקשורת ועולם האמנות שבו, כמובן), ואח"כ צד החזרה בתשובה- שכתוב בעוצמה גדולה ולכן הוא כ"כ חזק.. אבל- אנשים תמימים יותר, שלא נחשפו לדברים כאלו, וכמובן- בנים- אין להם מה לחפש בו.. בשום פנים ואופן!

|אולפניסטית. ולא, לא קראתי.|

נושא על כתיפיו את רוב העול המעשי של המדינה הזו בעוד הצד החרדי ה"יפה" מתמקד בכפייה דתית וקיבוץ נדבות.

למה בכל מקום אתה חייב להכניס את זה?

ארג.

שמע,גולני,הבנו מה אתה חושב על החילונים והחרדים.

אתה צריך לדעת שזה לא הכל.

גם בעולם החילוני יש כיעור ויופי וגם בעולם החרדי יש כיעור ויופי [כן,וגם אצלנו.] - ושים ת'דגש על המילה שבא לך - זה עדיין לא סותר שיש ת'מילה השניה.

מובן? אני מקווה.

נפשי ישובב כתבה ככה: "הצד החילוני על כל קשייו וכיעורו העמוק (בעיקר צד התקשורת ועולם האמנות שבו, כמובן)" - כי במציאות העולם הזאת חיה נועה ירון בהתחלה והי-א זאת שהרגישה שהעולם החילוני הוא כזה ולכן הי-א כתבה ככה את הספר שלה - ובהמשך רואים שלא סתם - מנק' המבט ש-לה,ומהמציאות שהי-א חיה בה והי-א הרגישה שהיא מכוערת.

ובאמת,נפשי ישובב כתבה בהמשך המשפט: "ואח"כ צד החזרה בתשובה- שכתוב בעוצמה גדולה ולכן הוא כ"כ חזק.." - נועה ירון כתבה דווקא על הצד המכוער כי הוא זה שהעסיק אותה.את הניגוד הזה היא רצתה להראות.לא עניין אותה - בחיים ובספר בעקבות זאת - להראות את הצד היפה,כי זה לא רלוונטי.לא העסיק אותה בתהליך החזרה בתשובה אם החילונים משרתים 3 שנים וחרדים לא או הפוך,ולכן היא גם לא כתבה על זה בספר.

נפשי ישובב בסה"כ כתבה את מה שעולה מהספר,דאצ אול.

מקווה שהובנתי ושלא הייתי חריפה מדי.

וזה באמת ספר חזק!

ולא הרגשתי מסיונריות אלא תיאור של התהליך שלה .

ואני גם סבלתי מהחלק הראשון- היא היתה קלילה אבל לא מצאה את עצמה, והיתה עם הרבה קליפות ומתחת להן- צעקה וכאב גדול.

ואחר כך גם- לא מושלם ולא קל אבל הרגשתי שהתחיל להכנס לתמונה גם אור, מקום בטוח בעולם המבולגן והמפחיד, בקיצור- הקדוש ברוך הוא.

אמממ... לא יודעת איך היא קפצה לכאן..

פשוט יש שלושה שהגיבו לה אז התגובה שלך היא האחרונה ביניהם.

בחלק הראשון דילגתי על המון קטעים-זה לא התאים לי..ואת החלק השני אהבתי..

ואם אני לא טועה היא אמרה שהחלק הראשון נועד יותר לכאלה שהם לא דתיים....

אני מסכימה שיש קטעים לא כ"כ ... אבל אפשר לסבול.

בכ"מ לדעתי זה יותר מידי מתאר את הרגש והחוויה ופחות את החיים עצמם.

ספר יפה

ממש מוזר לי לראות את כל התגובות...

אני חושבת שדווקא ספר כזה יכול ממש להשפיע על אנשים ודווקא דתיים....

וחוצמזה, ממש הזדהיתי עם חלק מהטעים שהיא מתארת בהם את הבור בנשמה....

והחתונה פשוט שימחה אותי...

ואני מסכימה פה שכל אחד באמת קורא את הספר מנק' מבט מאוד שונה.

בעיני זה יכול להיות ספר נורא משמעותי בשביל אנשים מסויימים (אני קראתי אותו טיפה באדישות אב הרגשתי שיש שם איזה משו....)

לקחתי ת'ספר מהספריה,מישהו יכול לתת לי בבקשה תקציר שלו+המלצה?

תודה..

פשוט תתחילי לקרא- וכנראה גם לא תפסיקי.

מן הסתם כבר סיימת- אההה?

המון תובנות כתובות במתיקות, שדר של אור ובחירה נכונה. התמודדות ואומץ.

אהבתי כל פרק.

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

הראשונה - היא כן מכוערת בעיני. גרונית כזו, לא נעימה.....

חושבת שיש שפות שגם בלי להבין אותן, הצליל שלהן נעים לאוזן -

הן רכות כאלה, זורמות....

הספרדית הדרום אמריקאית, גם הפרסית, נראה לי...

לא נעימות לאוזני השפות הגרוניות, או הקצרות-קטועות (סינית למשל)

מדברת על הצליל, לא על העושר הלשוני וכו'.

גם השפות הסקנדינביות, למרות שדומות לגרמנית (חוץ מהפינית) -

רכות ונעימות יותר מגרמנית. בעיני, כלומר, באוזני, לפחות.

לא יודעת איך אנחנו נשמעים, גם לא הכי רכים נראה לי....

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אם אתה מחפש לתרגל דיבור בערבית, בדיוק בשביל זה פיתחתי בוט AI שמאפשר לנהל שיחות בערבית מדוברת (פלסטינית־עירונית).

אפשר לדבר עם דמויות שונות בסיטואציות מהחיים, כמו קניות בשוק או שיחה עם חבר, והבוט גם יודע לתקן טעויות ולעזור להשתפר.

היתרון הוא שאפשר לתרגל מתי שרוצים, בלי להיות תלויים בפרטנר לשיחה.

אם מעניין אותך, אשמח לשלוח לך קישור להתנסות 🙂

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר

בת הדיין היה ספר שנתן רגש ועומק שלא התכוננתי אליו, ושנגע בי ממש.

לעומת כל מה שביננו שהיה גם קצת שחזור של העלילה של בת הדיין מצד הקונספט, וגם זכור לי פחות סוער ויותר קצר בחוויה שבו, למרות שגם ממנו ממש נהנתי.

בת הדיין קראתי ברצף גמרתי אותו בחצי ים בערך והוא נכנס עמוק ללב... ברמה שקראתי אותו עוד מלא פעמים כבר

וכמה ימים אחרי קראתי את כל מה שביננו והתאכזבתי.. כי כמו שאמרת אותו קונספט וגם בגלל שהפעם זה חרדי- חילוניה זה פחות עניין אותי..

מעניין, למה חרדי-חילוניה פחות מעניין אותך מההפוך?

ואי לא יודעת איך להסביר....

הדיון על חילוני על פני דיון על חילונית הוא הרבה יותר פרוץ, כי דיון על בנות הוא תמיד יותר פרוץ בפרט אם היא חילונית...

ובשניהם הרקע הוא לא שז"ז לגמרי, כל ספר והנקודה שלו.

(*שז"ז = שמן זית זך)

נכון שבשתיהם יש בנות, אבל דיון על בת חילונית הוא יותר פרוץ על כל הלבוש וצורת החיים.

אתה מאנ"ש שלומבה?

אבל גם בראשון יש כל מיני ביטויים וכדו'

מכיר את האנ"ש...

לא נעים להגיד, אבל בדרך כלל האלה היותר נקיים פחות מעניינים 🙈

(זה יכול להיות מכמה סיבות..)

מעניין ו...נקי.

לא אפרט יותר, במקרה שמישהו יקרא.

(וגם יש הבדל אם הסופר מכניס לא נקי לשמה, או שמתוקף

הנסיבות, כחשוב לסיפור. וגם אז, אפשר תמיד לעשות זאת

בצורה מרומזת ועדינה. זה נכון, שלא כולם מתאמצים לעשות זאת. וחבל).

לכותבת קוראים תמר וייזר. וזה הסיפור האישי ש ל ה.

סיפור מרתק, עשוי היטב, משאיר טעם של עוד, וואווו!

גם אצלי נכנס עמוק בלב ובנשמה!