אני לומדת גיל הרך וטיפה ממה שלמדנו.....
הילד עובר תהליך מאוד חשוב תוך כדי שהוא פעיל ביצירה.
גם מבחינת תהליך נפשי הילד יכול [והוא עושה את זה..] לבטא רגשות דרך היצירה, הוא יכול להתמודד עם משברים,מריבות, רגעי אושר,וכו'...
מעבר לזה כל תחום של יצירה מחזק מוטוריקה שונה ועוד הרבה דברים חיוביים אצל הילד [החרוזים עם הגיהוץ יכולים לעבוד גם על חשבון]
בגיל חמש פחות מעניין את הילד התוצאה הסופית אלא התהליך זה מה שחשוב!
ולכן מאוד חשוב (במיוחד בחופש כשאין את הגן שייתן מענה לזה) לתת לילדים לעבוד ביצירות שונות!!
לגבי התגובה לתוצר הסופי שלה-
יכול להיות שהיא רואה את התוצר שלה ושל האח הגדול ומשווה ולכן היא חושבת שהם לא יפות.
יכול להיות שזה צורה שלה לבקש צומי...
נראה לי שווה לשבת איתה במהלך היצירה ולהצביע על דברים יפים שהיא עושה (שילוב צבעים, דיוק, דוגמא, וכל העולה על רוחך...)
אולי זה יעזור.
וכדי גם להכין אולי ארגז של היצירות שלה ולהגיד לה שאם היא לא אוהבת היא יכולה לשים בארגז אבל לא לקרוע ולשבור או לשים בפח הגדול (ואז בלילה את יכולה להוציא את החומרים שניתנים לשימוש חוזר.
אגב- יצירות לא חייבות להיות מחומרים יקרים ו"שווים".
אפשר יום אחד לצאת החוצה ולאסוף דברים, לשים בריסטול ודבק, והילדים כבר יצרו דברים מיוחדים.
ציור בכל מיני סוגי צבעים,
הדבקה של גרוטאות/ פיצ'פקס שאת רוצה לזרוק....
יצא לי ארוך.......אבל אני מקווה שעזרתי!
בהצלחה!
בקטע של עבודות יצירה, וחוששת שלעולם לא תגיע לביצועים שלו, (היא גם יותר צעירה קצת) הייתי מציעה שתקחי אותה לשיחה מחוץ לבית, ותבקשי ממנה ל"יעץ" לך כיצד לנהוג, ומה היתה שמחה לעשות בשעות הפנאי ו/או במקום עבודות יצירה. האם בשעות אחרות היא ילדה שמחה?
הוא ממש פרפקציוניסט- ואם משהו טיפה נראה לו שלא טוב הוא ממש מקמט זורק וכד..
אני מאד מנסה להכיל אותו וללמד אותו שיש אפשרויות לתיקון- אז כבר ב"ה הוא כבר משתמש במחק/טיפקס בשביל לתקן או בנייר דבק.
אבל עדיין לפעמים הוא "מאיים" עלי שהוא יזרוק לפח ולא יתקן וכאילן הופך להיות שהוא מתקן רק בשבילי
איך את מגיבה על מה שהיא עושה לפני/כשהיא לא זורקת? אולי זאת הדרך היחידה לקבל יחס לעבודה שהיא עשתה.
אולי כדאי לתלות/לשים במקום מרכזי בבית את הציורים והיצירות שלה. זה יתן לה הרגשת חשיבות.
וכמו שאמרו לפני- להחמיא לה תוך כדי עבודה. ושהמחמאות יהיו ממוקדות: לא "ציור יפה", "את עובדת מקסים" וכו'
אלא- "המסגרת...", "הפרח...", "הפרפר..", "הצבעים...", "הרעיון..." וכו'.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
