ואוי קשה לי אני חייב עזרה.
בטח להרבה כאן זה מוכר....
פול פעמים שאני לומד על איזה מידה את כל התוכן שלו כדי להבין אותו באמת ואז שאני גומר את הנושא הזה אני מרגיש כל כך אמיתי אם עצמי ושלם עם עצמי כזה תחושה כפיית כזאות.
אבל....אחרי יום אני פותח עוד ספר על המידה הזה שוב ,בכוונה או לא אבל לא משנה,וכתוב משהו אחר וסותר ואפילו הרבה פעמים הפוך והרבה פעמים זה יכול להיות אצל אותו רב שקראתי אתמול ואז אני יוצא מבולבל לגמרי-אני שואל את עצמי מי צודק,מה יותר נכון,מה אבל רק אתמול למדתי בדיוק הפוך,מה אני עושה איך לעשות,איזה הרגשה אני צריך לחוש עכשיו......
אני יביא דוגמה שקרתה לי היום
כתוב בספר של ברסלב:
על איזה עניין צריך בעיקר לחזור בתשובה
תשובה:ניסוח השאלה אינו נכון משמעות התשובה אינו לשוב ולהתחרט על עוון זה או אחר.תשובה פירושה לשוב לאותו מקום אשר משם באנו כלומר לשוב להכיר בכבוד ה'.
בתמימות ופשיטות להתחיל לעבוד על זה שיש שיש מלך ועלי לבטל לבטל את הרצון שלי לרצון ה' לחשוב לפני כל דבר שאני עושה לכבוד ה' כי עיקר כבוד ה' זה מתי שאנחנו חושבים על זה שאנחנו מכבדים אותו וכו'.
וכתוב בהרבה ספרים ואפילו בספרי ברסלב:
בדיוק הפוך שעיקר התשובה זה להתחרט ולהתוודות על מעשיך הרעים וכך כותב מאור עיננו הרמב"ם וכל מי שמדבר על תשובה.
ואוי אני משתגע אני לא מבין איך אני אמור לבחור את הדרך שלי לשניהם אני ממש מתחבר ולא יודע בדיוק איך להסתדר אם שניהם ועוד נגיד שדרך אחת יותר נכונה איך אני יכול לבחור אם חושי אולי אני טמא ואני רוצה לבחור בדבר שיותר כיף לי או יותר קל לי.....
למי שיש איזה מושג אפילו קטן אני ממש ישמח אם יכתוב את זה כאן גם על הדוגמא הזאות....
תודה רבה
