הנפש שלי פצועה. פשוט ככה.
יש כל כך הרבה כאב בעולם..כ''כ הרבה סבל ויסורים..יסורי הנפש ויסורי הגוף..
אני שוכבת על הרצפה, מקופלת מכאבים.. כואב לי פיזית ונפשית-בלב!
אני לא יכולה להתמודד יותר, לא יכולה!!
מחכה לדמעות שיבואו וישטפו אותי..ינקו אותי קצת.. רוצה לשקוע בייאוש הזה שנמצא ממש כאן לידי, במרחק נגיעה..
היי....מה הולך פה?? מה זה?! מי אתה?
וואו..מה זה? מזאת התחושה הזאת? מעולם לא הרגשתי אותה!!
יווואו!! תראו אותי!! אני עפה!!
איזה מישו או משו מחזיק אותי ואני עפה!!..
הוא מחזיק אותי חזק, ואני מרגישה קלה כמו נוצה ואני עפה ועפה וכניראה שאנחנו עוברים דרך נחלים ונהרות כי הפנים שלי רטובות לחלוטין.. איך הוא עושה את זה? איך הוא יכול גם להחזיק אותי חזק וגם ללטף אותי ככה וללחוש לי מילים טובות ומרגיעות??
''הכל בסדר בת יקרה שלי..הכל בסדר צדיקה..אני פה,ויהיה טוב. אני מבטיח לך. יהיה טוב....''
אבא? זה אתה? מה אתה עושה כאן? איך הגעת לכאן? הרי אנ הפחותה שבבנותיך ויש לך כ'כ הרבה בנות..וכ''כ חטאתי..לא מגיעה לי עזרה מצידך.. אבא..
נשמה טהורה וזכה, בת של מלך! ''פתחי לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם..'' את רק צריכה לנסות..לקרוא לי קצת, מתוך הכאב! מתוך המחט! הרי לא סתם נאמר ''מחט''! זה כואב! , מתוך האפילה שאת שקועה בה, קראי לי, ואני כאן..ואני אעזור לך..אני אוהב אותך כל כך בת שלי..
יקרים שלי! כולנו צריכים את זה כמו אוויר לנשימה..לכולנו כואב ועל כולנו עוברים דברים קשים. אבא כאן!! ממש כאן!! המלך בשדה!!! קראו לו, התחננו, הוא איתכם בלב. בואו כולנו נעצום עיניים ונודה לה' ונבקש ממנו תפילה קטנה..
אבא..קשה לנו..ק-ש-ה-! בבקשה אבא'לה..אלוקים יקר..תביא לנו את הגאולה..שלח לנו את משיח בן דוד שיוציא אותנו מאפילה לאורה! ומשיעבוד- לגאולה!!
גאולה אני מבקש..
