את זה כתבתי הרגע..מקווה שבאמת מילים שיוצאות מהלב נכנסות אל הלב

בעל הכוחות כולן.

אני כותב אליך אלוקיי,בעל הכוחות כולן,א-ל רחום וחנון,ארך אפיים וגומל חסד עם החיים והמתים, אין גבול לכוחותיך ולחוזק ידך, לכל טובך הגדול והרחום. כותב לך ביד רפה, במצח נחושה, ובמבט חרוש צער שניכר שעברו עליו ימים טרופים. ליבי ובשרי ירננו לא-ל חי, אך מנגד גם יכאבו את כל הזיכרונות והרגעים הקשים מנשוא.

אדבר לפניך גלויות. הרי אין דבר נעלם ממך ואין נסתר. הכל גלוי לפניך ונכתב אל מולך בספר דברי הימים.

חולף עובר לו קיץ. קיץ קשה הוא היה. קיץ  שכולו לילות טרופים, חסרי שינה בחדר בבית החולים. קיץ של שעות רבות של ישיבה על יד האדם עם הנפש הטהורה שמתחננת שנשחרר מאחיזתנו בה. מתחננת שניתן לה לעלות אליך, אל גנזי מרומים. קיץ נוראי זה החל,כידוע לך,א-ל רם ונישא, יודע כל הנסתרות, בחג הפסח האחרון בו חלה סבי. באותם ימים שבו מלאך המוות הגיע בלבוש מחלה, ועוד מחלה ועוד מחלה שהצטרפה לה וכך הצטרפו להן יחד בכדי לפגוע באדם החף מכל חטא ועוון.

4 חודשים היו אלה. 4 חודשים קשים. שעות קשות,ימים ארוכים,שבועות של דמע ושערי תפילה שלעולם לא יינעלו.

היה זה קיץ של דמעות שנטפו על רצפת  קומה 8 בשערי צדק, ועל רצפת ביתי. היה זה קיץ של חיבוקים וחיזוקים אין סופיים. של אהבה ואחדות ללא גבולות. היה זה קיץ שבו גיליתי כוחות נפש שלא ידעתי שהיו קיימים בי מעולם. קיץ שבו ראיתי והבחנתי בגבורתה של סבתי, כי רבה היא. קיץ של כאב גדול, תקוות, אמונה שבסוף יהיה טוב, ושל בכי, דמעות שהתערבבו יחד במין מחול.

זה היה קיץ שבו אנשים טובים ואכפתיים אמרו לי שאלוקים לא מעמיד את בניו בניסיונות שלא יוכלו לעמוד בהם. אלוקיי,א-ל רחום וחנון, שאוהב את כל בניו על בלי די,האם זו אמת?

האם נער בן 15 מסוגל לחזות בסביו הגיבור, החייכן שוכב על ערש דווי במיטת חוליו? הייתכן שעלם שעוד לא למד כלום בחייו, שחייו הן עפר ואפר בגילו הצעיר, יוכל לראות את סביו החזק, הבריא מכל מוטל מת, ללא רוח חיים באפו, הייתכן שאדם שכזה נפטר ככל האדם?

איך אדם צעיר שכמותי יוכל לשאת את המראות הקשים שבהם סבתו נפרדת מאהבת חייה בדמעות רוויות כאב וצער? איך אוכל להמשיך בחיי ללא עמוד האש שהוליך אותי כל חיי? ללא האדם שהיה מוערץ כל כך על ידי רבים רבים מעם ישראל. איכה כבתה המנורה? איכה כבה נר התמיד, שפעל בחסד עם רבים מספור?

א-ל רחום, אוהב, אנא הראה לנו את הדרך אל המשך החיים. אנא האר את עיניהם של כל ארגוני הצדקה, אישי הציבור, מגורשי גוש קטיף תובב"א, ואף את אלו שאינם יודעים על העזרה הרבה והנסתרת שפעל למענם בדרכו השקטה. אמר מעט ועשה הרבה. האר את עיני משפחתי ואני בתוכם ותן לנו כוחות להמשיך הלאה אל עולם חדש ושנחזה בקרוב בביאת הגואל.

אדון כל הכוחות כולן,בדמעות כותב אני אליך. כותב וליבי זועק וקורא לך. כמהה להיות קרוב אל שכינתך. אל משכן כבודך. אל הנשמה הטהורה שאספת אליך. כל כך קרוב אליך.

אלוקיי ואלוקיי אבותיי. ברצוני להודות לך ששמת קץ לייסוריו של סבי ומורי. שקירבת אותו אל משכן כבודך בצורת מיתת נשיקה, המוות השקט ביותר, ללא כאבים. אנו פה שנשארנו מאחור אולי חשים בעצבות הנוראה האופפת  אותנו מכל עבר, אך אלוקיי, גמלת איתו חסד, ואני מודה לך בכל יום על כך. בכל עת ובכל שעה. אנא, אדון, א-ל גדול ונורא, הבא לנו כוחות להמשיך בחיינו, ברך את המלאכים החיים בדמות רופאים שבבית החולים שערי צדק, וקרב את סבי ומורי חיים משה בן יצחק ז"ל אל כיסא כבודך.

וחזק!

שכוייח!~

אדיר

אבל זה כתוב ממש יפה וחזק!

בהצלחה..

יש לכם מזל שהעניים שלי היו יבשות מהבריכה...

--עצוב!!!---

  ממש ממש יפה

תגיד, מאיפה בא החיבור המדהים הזה לה'??

אני גם רוצה ככה!

זה נראה  שבשעות הכי קשות שלך אתה פונה אל האחד  והיחיד, והמדהים הוא שאתה מרגיש שאתה צריך את זה, שזה מנחם אותך!

איך בונים את הקשר הזה? (שפעם היה גם לי אבל הוא התכסה בהמון קליפות שאני לא מצליחה להוריד...)

לא היה לי כח לקרוא, רק עכשיו.... היה שווה אתזה!

אתם נותנים לי כוחות!!בעיקרון אין לי קשר כזה עם ה' אבל עכשיו הרגשתי צורך לקרוא אליו..ג'ורג' תודה על המחמאה..

זה יפייפה. ומחזק. ומרגש.

וואו. פשוט תודה. זיכית את כולנו בקריאה הזאת.. תמשיך לכתוב. בבקשה..

חיזק ברמות..

אין מילים! פשוט מדהים!

מהמם, מרגש!!

אני מתאפקת לא לבכות....:'(

כל הכבוד שיש לך כוח לרשום ככה!

הלוואי והייתי מצליחה לפנות לאלוקים בצורה כזאת!!!

ממש מוכר לי...מוזמן למסר"ש...

אתה כותב ממש מש יפה!!!!!!!.. למרות שלדעתי קצת ארוך...

אז- מהמם ומרגש ממש!!!

ו-בעל הכוחות כולם, לא כולן... כוח זה זכר...=]]

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....