ושמח אבל לא בצורה מושלמת..

נגיד - שהגיבור ימות אבל זה יהיה טוב, כי בדיוק רגע לפני שהוא מת הוא השלים את התפקיד שלו או משו כזה..

(דוגמא מוקרצת אבל נדלג על זה, הרעיון ברור...)

אבל לא פתוח ולא צפוי, זה לגמרי מעצבן, להתחיל לקרוא ספר ולדעת ישר מה יש בסוף.

אבל זה גם נחמד שיש איזה אדם טוב שמת או שקרה לו משהו מאוד עצוב...

אבל בסדרות זה טוב להשאיר פתוח, כי אז הרבה יותר כיף להתחיל את הספר הבא בסדרה...

זה כיף לחשוב על הסיפור ולנסות לדמיין מה קרה אח"כ....

אבל אני אוהבת פואנטה...

אבל לא יותר מידי!! שיהיה קצת אפשרות לחשוב תהמשך...

אבל אני שונאת שזה יותר מידי פתוח! כאילו ממש עוצרים תסיפור באמצע!!! ויש ספרים כאלו.. (תמיד אני בטוחה  שנתלשו דפים!)

או פתוח אבל לא יותר מידי,כי יש ספרים שאני גומרת ואז אני שואלת את עצמי "איפה ההמשך?"-הספר נותן יותר מידי מקום לניחושים (היה לי ספר שהחלטתי שהגיבורה לא מתה ובסוף היא כן -ככה זה לפחות בסרט...)

בס"ד

אשכרה הייתי מדפדפת בהתחלה להבין על מה זה מדבר ואז עוברת ישירות לפרק האחרון כדי לדעת אם שווה לי לטרוח לקרוא את הספר

תכלס, זה ממש תלוי במצברוח-לפעמים המצב כ"כ נואש שאני אוהבת איך הכל באופן אבסורדי לחלוטין מגיע על מקומו בשלום (עובדת על עצמי יענו..) ולפעמים אני ממש מתוסכלת שאני מסוגלת להטיח תספר בקיר ולצרוח עליו שהוא שקרן...(נשמע חולני משו) בכל מיקרה סוף שיש בו רע זה ממש לא בשבילי (כגון: מגלה שהרג את האדם הלא נכון, הגיבור מוענש, ועוד כל מיני איכסה..) ואני אוהבת תשובות.

זה מאד לא מתאים לכתיבה המודרנית, שנותנת יותר מקום לקורא וגם לא מתעקשת על הפי אנד ומסר. מזווית שונה לגמרי- זה גם משאיר פתח לסיקוולים שמאפשרים לחלוב פי שבע מספר אחד.

נשמע מהודעתך..לא היה עדיף שכל הספרים יהיו עם מסר? אפילו קלוש?

והפי אנד..לא יודעת..לא ממש טוב תמיד,אבל נורא מאכזב שכמו שאמרת - לכתיבה המודרנית זה כבר מאוד לא מתאים..

שמישו ימות בסוף..או שיקרה לו משו

אני אכזרית אני יודעת...

שונאת סופים צפויים מראש!

בס"ד

שונאת סופים פתוחים- כאילו לסופר לא היה איך לסיים אז הוא משאיר פתוח.

יואוו! איך אני שונאת שאתה מצפה לסוף טוב ואתה מזה מתאכזב!!

כמו שפעימה אמרה כאילו לסופר לא היה איך לסיים..

ואוהבת סוף סגור אך לא חנוק..

ושמח, ולא כפת לי שיהיה קצת צפוי אבל זה נחמד הפתעות.

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.