כן....

אצלי זה נכון גם לגבי סליחה....

וואו עזרת מאוד!!
אין עליך..
עשית לי ת'יום אז גם לך שיהיה אחלה יום
וכו' וכו'

זה פשוט ואמיתי.

אבל זה לא רק תודה, זה עוד הרבה מילים שאיבדו מערכן בגלל ריבוי השימוש בהן..

סגנון הדיבור של היום מצמצם מאד את המשמעויות של המילים ולכן יש תחושה שצריך יותר ממילה אחת כדי לבטא דברים, נראלי שפעם זה היה שונה..

כל מה שצריך זה לתת את הערך הנכון למילה. זה אחנו שהורדנו, "תודה" שווה המון!

אתה חייב להגיד יותר מתודה..זה קטן מדי.

א-ב-ל כשעשו משו מאוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווד טוב בשבילך - רק תודה.רק תודה.אי אפשר יותר.כמו שהרועה ובקטנה אמרו.

תודה רבה באמת באמת

 כשהייתי קטנה, אני זוכרת, היה כתוב על הצד החיצוני של המחברת: "כולנו אומרים בחיוך: תודה בבקשה סליחה".

אני לא בטוחה שהדברים השפיעו עליי לעומק, אבל מה שבטוח זה שעוד לפני שהספקתי לחשוב עליהם ברצינות, כבר איבדו המילים הנ"ל את רוב העומק שהיה להן.

 יותר ויותר אני מוצאת את עצמי נזקקת למשפטים מסורבלים כדי להודות בפשטות ובטבעיות על דבר מה שנעשה למעני. וכך אני מוצאת את עצמי אומרת משו בסגנון: "תודה רבה רבה רבה, ממש ממש, באמת באמת, כל הכבוד וכל התודות לך על הכל".

 או למשל ה'בבקשה'. נכון שגם אסתר המלכה אמרה: "אם על המלך טוב, ואם מצאתי חן לפניו, וכשר הדבר לפני המלך, וטובה אני בעיניו" וכו'. אבל למה אנחנו צריכים לדבר כאילו מולנו ניצב אחשורוש לפחות.

 וכך גם הסליחה. פעם היה מספיק להגיד 'סליחה' או 'חטאתי', ומקסימום "חטאתי עויתי פשעתי".  אבל היום? מי מסתפק בפחות מ"באמת סליחה, אין לך מושג עד כמה שזה כואב לי  כל כך  כל כך ממש ממש. אני נורא נורא מצטערת כל כך. באמת באמת סליחה סליחה מכל הלב".

 וזה לא רק ב-3 האופציות האלה. כיום, להחמיא על בגד יפה, לא מספיק להגיד שהוא נהדר, כליל תפארת או שכיית חמדה, אלא צריך משהו בסגנון: "זה משהו משהו משהו!"

 לפעמים אני חושבת שעומסי המילים הנרדפות והמיותרות עומדים מעלינו כמו שכבה עוטפת של בוץ, ניילון ישן עבה ומקומט, שמפריע לנו לחוש את המילים עצמן.

זהו, אז בואו ונחזור למלים הפשוטות: תודה בבקשה סליחה.

-- עד פה הקטע, וזו באמת דעתי. איבדנו את הערך האמיתי של המילים ובגלל זה אנחנו משתמשים במלא ביטויי לואי.

הכימעצבן שזה קורה עם בנים, מצד אחד אני מתה להשתפך בתודה  אבל אני מוגבלת... אררררררררררררר!

 בס''ד

ל... המדהימה!

פשוט  ------------------- ---------------- ---------    --------------------   -- ----- ----------   ---------------------

         --------------- ---------------   ---- ----- -----.                  --------------------

(קיצור, כותבים קווים, כאילו אמורים להיות שם מילים)

וחותמים:

                               תודה ענקית ופשוט אין מילים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

כי כתבתם הרבה דברים ממש חמודים, כאילו, הצעות ממש חמודות. אבל כבאמת רוצים להציל משהו, שמרגישים שהציל ת'חיים, אז רוצים משהו יותר אמיתי כזה....

בס"ד

בקול סטמי נטול רגש או בקול רוטט רועד מפרכס...ויש לי עוד כל מיני לקשקש על זה אבל אינלי כוח...למה את רוצה להודות לי?

זה מעצבן!

אז אני פשוט אומרת אלף פעמים מלא מלא מלא תודה! ומחבקת ומנשקת..

וסמיילי דוס- נעים להכיר, כנראה את מהכיתה שלי...

שאת בככלל לא מכירה...

לא,כאילו הבנתי אבל אי אפשר להסביר|לך....|חחח...|צחקוק מרושע|

זה גם בקטע של סליחה..

מה שאני הכי שונאת זה שליפני ר''ה וים כיפור, כולם אומרים:"סליחה אם פגעתי.."

זה יכול אולי להיות נורמלי אבל אומרים את זה כי כולם אומרים..

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות